רד"ק על תהלים/יב
א
[עריכה]למנצח על השמינית מזמור לדוד: כבר פרשתי טעם על השמינית (תהלים ד) ; וזה המזמור נאמר ברוח הקדש על העתיד על דור שהיו מתגברים הרשעים על העניים ואמר:
ב
[עריכה]הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם: כלומר: החסידים ואנשי האמונה גמרו ופסו, ורוב אנשי הדור הזה הם רשעים, ויערימו סוד על העניים והחלושים; לפיכך צריך תשועת יי' להושיעם מידם.
ג
[עריכה]שוא ידברו איש את רעהו כי יאמרו בפיהם מה שאין בלבם; וזהו שוא.
שפת חלקות חלקות שם; ואם יהיה תאר יהיה חסר המתואר: אמרות חלקות.
בלב ולב ידברו: שמראים עצמם בדבריהם בלב אחד לטובה, ולבם לרעה.
ד
[עריכה]יכרת יהוה כל שפתי חלקות דרך נבואה או פתלה.
לשון מדברת גדלות: גדלות: דברות גדולות, או גבוהות; וכן כעדר הקצובות (שיר ד ב) ; מאכלו בראה (חבקוק א טז), והדומים להם.
ה
[עריכה]אשר אמרו לשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו: ללשננו בעבור לשננו, כמו אמרי לי אחי הוא (בראשית כ יג).
ו
[עריכה]משד עניים שאני רואה, מאנקת אביונים שאני שומע, עתה אקום יאמר יהוה להושיעם; ויאמר יי' הוא דרך נבואה אשית בישע יפיח לו: אשית העניים בישע מאשר יפיח להם, כלומר: אושיעם מאשר יציבו להם פחים ללכדם; וכן יפיחו קריה (משלי כט ח) יציבו פח.
ז
[עריכה]אמרות יהוה אמרות טהרות ואם תאמרו כי מה שיאמר יי' לא יקום; לא כן, כי אמרות יי' אמרות טהורות, אין בהן סיג, כי כלן אמת, והן כמו כסף צרוף בעליל לארץ וככסף שהוא מזקק שבעתים: ופרוש בעליל לארץ כמו בעל הארץ, ופרושו: אדון הארץ, והבי"ת שרש והוא כפול למ"ד הפעל בשקל סגריר וכלומר: האמרות האלה הן ככסף צרוף מאדון כל הארץ.
ולמ"ד לארץ כלמ"ד הרגו לאבנר (שמואל ב ג ל) ; השלשי לאבשלום (דברים הימים א ג ב), או תהיה במקום ה"א הידיעה.
ויש מפרשים (תרשום ורש"י) בעליל הבי"ת שמוש, ופרושו: עליון ומשובח, כלומר: ככסף צרוף במשובח שבעפר שעושין ממנו הכור.
ורבותינו, זכרם לברכה, פרשו, (משנת ראש השנה א ה) עליל מקום הנראה והנגלה, באמרם: בין שנראה בעליל.
ואמרו (שם בבלי כא ב): מאי משמע דהאי עליל לישנא דגלוי הוא? דכתיב בעליל לארץ.
ופרוש שבעתים פעמים רבות כפולות; כי מספר שבע ושבעה יבא בענין מספר רב, כמו שבע כחטאתיכם (ויקרא כו כא) ; שבע יפול צדיק וקם (משלי כד טז) שבעה עינים (זכריה ג ט).
וכן שבעתים פעמים רבות כפולות; וכן שבעתים יקם (בראשית ד טו).
ח
[עריכה]אתה יהוה תשמרם תשמור העניים.
ואמר תצרנו לשון יחיד על כל עני ועני, במקום שיהיה שם בין העושקים.
מן הדור זו מזה הדור, שהם רשעים, תשמרם
לעולם: בכל דור ודור.
ט
[עריכה]סביב רשעים יתהלכון כי הרשעים יתהלכון סביב לצדיקים להרע להם, לפיכך צריך שתשמרם מהם.
כרום זלות לבני אדם: כשיתרוממו הרשעים הוא זלות ושפלות לבני אדם; על דרך ובמשל רשע יאנח עם (משלי כט ב).
וזלות הפך הכבוד; והזי"ן בקבו"ץ שפתים.