לדלג לתוכן

רד"ק על מלכים ב כג י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רד"ק על מלכים בפרק כ"ג • פסוק י' |
י • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב כ"ג, י':

וְטִמֵּ֣א אֶת־הַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֖ר בְּגֵ֣י בני בֶן־הִנֹּ֑ם לְבִלְתִּ֗י לְהַעֲבִ֨יר אִ֜ישׁ אֶת־בְּנ֧וֹ וְאֶת־בִּתּ֛וֹ בָּאֵ֖שׁ לַמֹּֽלֶךְ׃


וטמא את התופת - שם מקום, שהיו מעבירין שם בניהם למולך.

היה שם המקום "תופת", ואמרו כי נקרא כן, כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה, כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש, וינהם לבו עליו ויקחהו מידם. והמקום הזה היה גיא שהיה לאדם הנקרא "הנם" ונקרא "גי הנם" ו"גי בן הנם". והכתיב בזה "בני הנם", והקרי "בן הנם", כי לבני הנם היה זה הגיא - או לאחד מהם.

וטמא יאשיהו אותו המקום, כלומר שם אותו מקום טומאה, להשליך שם נבלות וכל טומאה, שלא יעלה עוד על לב איש להעביר עוד את בנו ואת בתו באש למולך.

ומעשה המולך פירשו בדרש, אמרו רז"ל: אף על פי שהיו כל בתי ע"ג בירושלים - המולך היה חוץ לירושלים, והיה עשוי צלם חלול, נתון לפנים משבעה קנקלים. וכל מי שמקריב סלת - פותחין לו אחד מהם; תורין ובני יונה - פותחין לו שנים; כבש - פותחין לו ג'; איל - פותחין לו ד'; עגל - פותחין לו חמישה; שור - פותחין לו ששה; וכן מי שהיה מקריב בנו - פותחין לו שבעה.

והיו פניו של עגל, וידיו פשוטות - כאדם שפותח ידיו לקבל מחבירו. והיו מסיקין אותו באש, והכומרים נוטלין את התינוק ונותנין תוך ידיו של מלך, והתינוק מוציא נפשו.

ולמה נקרא "תפת" ו"הנם"? - "תפת" שהיו מנהמין בתופים, שלא ישמע אביו קול הנער, וירחם עליו ויחזור בו. "הנם" שהיה התינוק מנהם, וקול נהמותיו עולה. דבר אחר: "הנם" שהיו הכומרים אומרים: הנה לך, יערב לך, יתבסם לך: