רד"ק על יונה א ז
<< | רד"ק על יונה • פרק א' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ לְכוּ֙ וְנַפִּ֣ילָה גֽוֹרָל֔וֹת וְנֵ֣דְעָ֔ה בְּשֶׁלְּמִ֛י הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ וַיַּפִּ֙לוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיִּפֹּ֥ל הַגּוֹרָ֖ל עַל־יוֹנָֽה׃
- ויאמרו... לכו ונפילה גורלות – יש לתמוה בזה העניין, איך חשבו כי בעבור אנשי האניה הזאת היה סער גדול בים? וכי לא היו אניות אחרות בים? וכי כל האניות שיש להם סער בים, מפילים אנשיה גורלות בשל מי הרעה?
- ומצאתי בפרקי רבי אליעזר: בא עליהם סער גדול בים, ומימינם ומשמאלם כל האניות עוברות ושבות בשלום בשתיקות הים; והאניה שירד בה יונה – בצרה גדולה, שחישבה להישבר. אמרו: בשל מי הרעה הזאת לנו? נדעה באשר למי הרעה הזאת לנו, בעבור מי הוא: