רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/בכורות/פרק ב
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רבינו גרשום |
מאירי |
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן א
[עריכה]היה עובר פרתו של עובד כוכבים והמוכר לו אף על פי שאין רשאי והמשתתף לו והמקבל הימנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל ולא באחרים. הכהנים והלוים חייבין לא נפטרו מבכור בהמה טהורה. ולא נפטרו אלא מפדיון הבן ופטר חמור:
גמ' אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ריש לקיש משום רבי יהושע ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בבהמתו בדיניהם אף ע"פ שלא משך קנה וחייב בבכורה. ועובד כוכבים שנתן מעות לישראל בדיניהם אף ע"פ שלא משך קנה ופטור מן הבכורה מאי בדיניהם אמר אביי בדיניהם. שפסקה להן תורה שנא' וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך. מיד עמיתך הוא דבמשיכה הא לעובד כוכבים בכסף. ולית הלכתא בהא כר"ל דהא קי"ל כרבי יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות כמו שבארתי בפרק הזהב סי' ח'. הלכך דרשינן מיד עמיתך בכסף הא מיד עובד כוכבים במשיכה הלכך ישראל שקנה בהמה מן העובד כוכבים אע"פ שנתן מעות פטורה מן הבכורה עד שימשוך. ועובד כוכבים שקנה בהמה מישראל אע"פ שנתן מעות חייבת בבכורה עד שימשוך. וכן פסק בעל הלכות וכן פסק רב האיי בספר מקח וממכר דמשיכה בעובד כוכבים קונה:
סימן ב
[עריכה]מתני' המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים ולדות פטורין. ולדי ולדות חייבין. העמיד ולדות תחת אמותיהם ולדי ולדות פטורין ולדי ולדי ולדות חייבין. רשבג"א עד י' דורות פטורין שאחריותן לעובד כוכבים:
גמ' ומסיק לה רבא אע"ג דבהמה ברשותא דישראל קיימא דהא קביל עליה אונסין דידה לענין בכורה כיון דאילו אתי עובד כוכבים ובעי דמי ולא יהיב ליה ישראל תפיס עובד כוכבים לבהמה ואי לא משכח לבהמה תפיס לולד הוה ליה יד עובד כוכבים באמצע וביד עובד כוכבים באמצע פטור מן הבכורה. אמר רב הונא ולדות פטורין ולדי ולדות חייבין. רב יהודה אומר ולדי ולדות נמי פטורין ולדי ולדי ולדות חייבין. לרב הונא רביעי לצאן ברזל ינתן לכהן ולרב יהודה חמישי. כתב הרמב"ן ז"ל ולא איפסיק הלכה כמאן הלכך רביעי ספיקא הוי. ונ"ל דהלכה כרב הונא שהיה גדול יותר מרב יהודה דשמואל שהיה רבו של רב יהודה אמרי' בכמה דוכתי בעי מיניה שמואל מרב הונא. ועוד דפריך ממתני' לרב יהודה טעמא דהעמיד הא לא העמיד לא ודחיק לשנויי וכן נראה דעת הר"ר יונה ז"ל:
סימן ג
[עריכה]מתני' רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה. ואם יש בו מקצת סימנים חייב. ולעיל בפ"ק דף ג: אמר דהוי מום קבוע לישחט עליו:
גמ' כי אתא רב הושעיא מנהרדעא אייתי מתני' בידיה רחל בת עז ועז בת רחל. ר"מ מחייב וחכמים פוטרין. ואוקימנא לענין בכורה והב"ע ברחל בת רחל בת עז. מר סבר זיל בתר אימיה והאי לאו נדמה הוא. ומר סבר זיל בתר אימיה דאימיה והאי נדמה הוא. ואב"א ברחל בת עז בת רחל. מר סבר חזרה שיות למקומה ומ"ס לא חזרה שוית למקומה והלכה כרבנן. אמר רב אחא בר יעקב הכל מודים שאין לוקין על צמרו משום כלאים שנא' לא תלבש שעטנז צמר ופשתים מה פשתים שלא נשתנה אף צמר שלא נשתנה אלא בעינן כבש בן כבש מששת ימי בראשית: אמר רב פפא הכל מודים שצמרו פסול לתכלת שנאמר לא תלבש שעטנז צמר ופשתים גדילים תעשה לך מה פשתן שלא נשתנה אף צמר שלא נשתנה:
סימן ד
[עריכה]מתני' רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהן כאחת ר' יוסי הגלילי אומר שניהם לכהן שנאמר הזכרים. וחכמים אומרים אי אפשר לצמצם אלא אחד לו ואחד לכהן. ר' טרפון אומר כהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר משמנים ביניהם. והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות. ורבי יוסי פוטר. מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו. רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה. זכר ונקבה אין לכהן כלום אלא ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו לבעלים. שתי רחלות שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן שניהם לכהן. זכר ונקבה הזכר לכהן. שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר הכהן בורר לו היפה. ור' עקיבא אומר משמנין ביניהם והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות. ורבי יוסי פוטר. מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו. ור' עקיבא אומר המע"ה. שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום. אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו שני זכרים אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר בורר לו הכהן את היפה. ורבי עקיבא אומר משמנין ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות. ור' יוסי פוטר. שהיה רבי יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ור' מאיר מחייב. מת אחד מהן ר' טרפון אומר יחלוקו. ר' עקיבא אומר המע"ה. זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום. רבי יוסי הגלילי אומר שניהם לכהן:
גמ' אמרי דבי ר' ינאי רבי יוסי הגלילי שמעינן ליה דאמר אפשר לצמצם בידי שמים וכ"ש בידי אדם ורבנן אמרי בידי שמים א"א לצמצם בידי אדם מאי. ומסיק דסברי רבנן א"א לצמצם אפי' בידי אדם. ופסיק ר"י דהלכה כרבי יוסי דבידי אדם אפשר לצמצם. מדפליגי אמוראי בפרק קמא דעירובין דף טז: בפרוץ כעומד. ובפרק שני דחולין דף כח: במחצה על מחצה כרוב דאי אפשר לצמצם. מ"ט דמאן דשרי. דלמא אפי' מחצה אין כאן ובפרק שבועת העדות דף לב. פריך הש"ס גבי כפרו שניהם כאחת והא אי אפשר לצמצם ומשני הא מני רבי יוסי הגלילי היא. ורבי יוחנן אמר אפי' תימא רבנן. משמע דאין הלכה כרבי יוסי הגלילי. וכן בפרק ד' אחין דף כח.גבי אחיות איני יודע מי שנאן אמרינן אליבא דרבי יוחנן לא סתם לן תנא כרבי יוסי הגלילי. וכן בגיטין בפרק הזורק דף עח. גבי ספק קרוב לו ספק קרוב לה פריך ונחזי הי מינייהו קדים וכי תימא שבאו שניהם בבת אחת והא אי אפשר לצמצם. מכל הלין משמע דאין הלכה כרבי יוסי הגלילי ונראה דבידי שמים אין הלכה כמותו. והך דשבועות דלא כוונו לדבר כאחת וכן הך דגיטין דלא כוונו ליכנס בבת אחת לתוך ארבע אמות כבידי שמים דמי. אבל בידי אדם הלכה כמותו: רבי טרפון אומר בורר לו את היפה. מ"ט דרבי טרפון. קסבר ההוא דבריא נפקא ברישא. והלכה כר' עקיבא דהא ר"ט גופיה הדר ביה: ר"ע אומר משמנין ביניהן. אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן וכהן נוטל כחוש. אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן והא אנן משמנים ביניהם תנן. אמר ליה אדאכלת כפניתא בבבל תרגימנא מסיפא דקתני מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו ורבי עקיבא אומר המע"ה אמאי ליפלגי בהדדי. אלא מאי. משמנין ביניהן שומא יהא ביניהן. דאמר ליה לכהן אייתי ראיה דבכור הוא ושקול: וחייב במתנות. מ"ט דרבי מאיר. אמר ר' יוחנן הואיל וכהן בא עליו משני צדדין. דאמר ליה אי בכור הוא כולו דידי הוא. ואי לאו בכור הוא הב לי מתנות מניה. ור' יוסי מ"ט. אמר רבא עשו את שאינו זוכה כזוכה ואע"ג דלא מטא לידיה דכהן שוויוה רבנן כמאן דמטא לידיה וזבניה לישראל במומי' וקי"ל כר"מ: מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו ור"ע אומר המע"ה. אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן משל דרבי טרפון למה הדבר דומה לשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק. משל דרבי עקיבא למה הדבר דומה לאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמע"ה. ואלא במאי פליגי. אלא אמר רבא ואיתימא רב פפא הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהן ומסתלק. ובאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמע"ה. לא נחלקו אלא בחצר בעל הבית ורועה כהן. ר"ט סבר אקנויי מקני ליה מקום בחצרו דניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה והוה ליה כשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק. ורבי עקיבא סבר כיון דאית ליה פסידא לא מקני ליה מידי והוי ליה כא' שהפקיד אצל בעה"ב דהמע"ה. והלכתא כר' עקיבא:
סימן ה
[עריכה]מתני' יוצא דופן והבא אחריו רבי טרפון אומר ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים. רבי עקיבא אומר שניהם אינם בכור הראשון משום שאין פטר רחם. והשני משום שקדמו אחר:
גמ' במאי קמיפלגי. רבי טרפון מספקא ליה בכור לדבר אחד אי הוי בכור או לא. ור' עקיבא פשיטא ליה דלא הוה בכור. והלכה כר' עקיבא דהוה ליה מחלוקת ואח"כ סתם דתנן לקמן בפרק יש בכור דף מז: יוצא דופן והבא אחריו שניהם אינם בכור לא לנחלה ולא לכהן. ת"ר קדש לי כל בכור יכול אפי' נקבה ת"ל זכר אי זכר אפי' יצתה נקבה לפניו ת"ל פטר רחם אי פטר רחם יכול אפי' יוצא אחר יוצא דופן ת"ל בכור ולא תימא ה"מ היכא דיצא זכר דרך דופן וזכר דרך רחם אלא אפי' יצתה נקבה דרך דופן וזכר דרך רחם לא קדיש:
- הדרן הלך עובר פרתו