רא"ש על התורה/דברים/יד
א
[עריכה]בנים אתם לה' אלהיכם. ולכך אם מת אביכם מב"ו לא תתגודדו שהרי אינכם יתומים בכך כי יש לכם עוד אב שהוא חי וקים יתברך אך הגוי כשמת אביו יש לו להתגודד שאין לו עוד אב כ"א עציו ואבניו שאין בם מועיל דכתיב אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו:
ח
[עריכה]ובנבלתם לא תגעו. אם מתו מיתת עצמם לא תגעו ואל המקדש לא תבוא איתא במס' שבועות שהוא אזהרה לאוכל ואפקיה רחמנא בלשון נגיעה ליתן שיעור לנוגע כאוכל וה"נ אפקיה רחמנא לאכילה בלשון נגיעה וכפל מלה הוא לא תאכלו לא תגעו וחדא מילתא היא דאי נוגע ממש קא' אכילה ל"ל דכתיבא אם על הנגיעה חייב על האכילה לכ"ש ומיהו ארז"ל דנגיעה ממש קאמ' ואזהרה ליש' ברגל כדאמרי' חייב אדם לטהר עצמו ברגל:
ט
[עריכה]כל אשר לו סנפיר וקשקשת. וא"ת דגים למה נשנו בשלמא בהמה נשנית מפני השסועה ועופות מפני הראה וצ"ע:
יב
[עריכה]את הנשר אינו אותו שקורין אגי"לא בלע"ז שהרי יש לו אצבע יתירה ונשר מפרש בגמ' באלו טרפות שאין לו סימני טהרה:
יד
[עריכה]העורב. אינו אותו שאנו קורין קואיר"בל בלע"ז שבדק ר' יצחק ומצא בו זפק ואצבע יתירה וא"כ דורס הוא שהרי לשם בגמ' דבעורב ליכא אלא ב' סימני טהרה מן הג' דהויין בי"ט עופות טמאים ואם אינו דורס הויין ביה ג' סימנים אלא ודאי דורס הוא וא"כ היאך קאמר התם דעוף הבא לפנינו בשני סימנים טהור ובלבד שיכיר עורב ואם הוא דומה לעורב ומכיר נמי עורב הוא היאך טהור כיון דאמרי' עורב דורס והא קי"ל דכל עוף הדורס טמא אלא ודאי אותו שאנו קורין קואיר"בל אינו עורב:
טו
[עריכה]בת היענה. לכן נקט בת שאינה ראויה לאכול אלא כשהיא קטנה לפי שבשרה קשה כשהיא גדולה:
כב
[עריכה]עשר תעשר. עשר בשביל שתתעשר עשר שלא תחסר כדאמ' ר' לוי מעשה באדם א' שהיה לו שדה ועשה בכל שנה אלף מדות וממנה היה מעשר ק' מדות ומן המותר היה מתפרנס הוא וביתו כל השנה כך עשה כל ימיו בשעת פטירתו קרא לבנו ואמר לו תן דעתך על שדה זו כי כך וכך הוא עושה כל שנה וכך וכך הייתי מעשר ממנו נח נפשיה דאותו זקן בא הבן שנה ראשונה עבדה ועשר כתקנה וכן שנייה ושלישית נכנס בו עין הרע פחת מן המעשר עשר מדות לשנה אחרת פיחתה השדה שלא הוציאה משפטה ממה שהיתה עושה בחיי האב ק' בשלישית פיחתה עוד מן המעשר עשר מדות ופיחתה עוד וכן ד' וה' עד שעמדה על המעשר כשראו קרוביו כך לבשו בגדים נאים ובאו אצלו שמחים אמר להם למה באתם עתה לשמוח על שנידוהו משדה שפיחתה כו"ך א"ל ע"ז אנו באין ויש עליך לשמוח כי לשעבר היית בע"ה והקב"ה כהן עכשיו אתה כהן והקב"ה בע"ה ועוד בא וראה כמה גדול כח המעשר שהרי לא נתעשרו האבות אלא בשביל המעשר אברהם דכתיב ויתן לו מעשר מכל וכתיב וה' בירך את אברהם בכל בזכות מעשר מכל. יצחק דכתיב ביה וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' וארז"ל אומד זה למעשר היה שלא מדד אלא לעשר י"ל אין ברכה מצויה בדבר המנוי אלא ודאי לעשר מדד וכתיב ויברכהו ה'. יעקב דכתיב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וכתיב ביה כי חנני אלהים וכי יש לי כל בזכות אותו מעשר שהרי כתיב עשר תעשר ומה כתיב למעלה לא תאכלו כל נבלה וא"ר עזריה בשם ר' אבא מלמד שכל האוכל פירותיו בלא הרמת המעשר כאלו אוכל נבילות וטריפות ועוד בעון מעשר שדפון בתבואה ממ"ש למעלה לא תבשל גדי בחלב אמו אמר הקב"ה לא תגרמו לי לבשל הגדיים בחלב אמותיהם כלו' לבשל התבואה בעודה בחלב שאם אין אתם מעשרין כראוי אוציא מלפני רוח קדים ומשדפתן כד"א ושדפה לפני קמה וכשמתעשרת כראוי מתברכת בגשמים ובצמחים שנא' פקדת הארץ ותשוקקה רבת תעשרנה צמחה תברך ועוד בא וראה כמה חביבין המעשרות לפני הקב"ה ששקולין כנגד כל המצות שנא' בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו וכתיב בתריה עשיתי ככל אשר צויתני אם אתה עושה כן הדבר המוטל עליך השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל:
שנה בשנה. אם מעשר שנה זו אתה זוכה לעשר שנה אחרת ועוד כתיב מעשר דגנך ותירושך ואם לאו הרי הוא דגני ותירושי שנא' לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו ועוד אם אתה מעשר כראוי תבואת זרעך ואם לאו היוצא השדה שנה שנה זהו עשו דכתי' ויבוא עשו מן השדה ועוד בא וראה כמה גדול כח של מעשרות שהם שקולים ככל התורה בתורה כולה כתיב לא תנסו את ה' אלהיכם וגבי מעשר כתיב הביאו את כל המעשר לבית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת וכו' עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם לו' די: