לדלג לתוכן

רא"ש על התורה/דברים/טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תבנית:רא"ש

ושמחת. בחגך אתה ובנך ועבדך ואמתך. א"ר יהודה בר' סימון אם אתה משמח ד' בנים לוי וגר ויתום ואלמנה בימים טובים שנתתי לך גם אני משמח ד' בני ביתיך בבית בחירתי והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי:

והיית אך שמח. גבי סוכות כתי' שלשה שמחות ושמחת בחגך אך שמח ושמחתם לפני ה' אלהיכם בפ' אמור אל הכהנים וגבי שבועות לא כתי' אלא א' וגבי פסח לא איכא שמחה כלל לפי שעדיין בפסח לא נלקטו הפירות ולא התבואה ובשבועות כבר נלקטו הפירות ואיכא חד שמחה כי עדיין לא נלקטה התבואה ולא נאספה לבית אבל בחג הסוכות איכא הכל שנלקטו הפירות והתבואות וגם הכל נאסף לבית אז שמחה שלימה ולכך כתיב ביה ג' שמחות. א"ך שמח גימ' דימי קריאת ההלל כ"א ימים:

שופטים ושוטרים. שופטים לדון שוטרים לכוף הבעלי דינין לקיים עליהם את הדין וכה"א ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. ויואב בן צרויה על הצבא מה ענין זה לזה וכו' כדאי' במס' סנהדרין פ"ב:

ושפטו את העם משפט צדק. שיהא השופט נקי מכל משפט שלא יהא פתחון פה לשום אדם עליו כמו משה שאמר לא חמור א' מהם נשאתי. וכמו שמואל הנה ענו בי נגד ה' ונגד משיחו וכו' וכן מצינו מעשה בר' אלעזר בר' יוחנן שהיה אילן נטוע בתוך שדהו ונופו נוטה לצד שדה חבירו בא אדם א' וצעק לפניו על אדם אחר שנוף אילנו נוטה לתוך שדהו אמר לך ובוא למחר א"ל ר' על כל המשפטים שבאים לפניך אתה פוסק מיד ועתה אומר ליזיל האידנא ותוב למחר מה עשה שלח פועלים וקצץ נוף האילן שלו הנוטה לתוך שדה חבירו כי אתא למחר א"ל קוץ נוף אילנך א"ל א"כ למה האילן שלך נוטה לתוך שדה חבירך א"ל צא וראה כשם שאתה רואה אילן שלי כך עשה את שלך מיד הלך ועשה כן:

לא תכיר פנים. שלא יהא עני עומד ועשיר יושב כמו שמצינו בסנהדרין בפ"ג מעשה בינאי המלך שעבדו הרג את הנפש והביאו לפני שמעון בן שטח לדין שלח אצל ינאי המלך לדין לבוא לפניהם לפי שאמרה תורה יבוא בעל השור ויעמוד על שורו וכשבא אצל חבירו נתנו לחבירו וישב א"ל שמעון בן שטח ינאי המלך עמוד על רגלך שהרי אמרה תורה ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לא כשתאמר אתה אלא כשיאמרו חבירך ופנה לימין כבשו פניהם בקרקע אמר להם בעלי מחשבות אתם יבא בעל מחשבות ויפרע מכם בא גבריאל וחבטן בקרקע באותה שעה אמרו מלך לא דן ולא דנין אותו:

כי השוחד יעור פקחים. כיון שנתן הדיין עיניו בשוחד נעשה עור ואינו יכול לדון דין אמת וא"ר אבא כל דיין הנוטל מחבירו אפי' לדון דין אמת נק' רשע שנאמר שחד מחיק רשע יוקח ואמרינן בשילהי דכתובות א"ר ישמעאל בא וראה כמה קשה השוחד שפעם א' בא אדם מרחוק והביא ראשית הגז והיה לו דין לפני הדיין ואני הייתי עומד לצד אחר ואמרתי אם יטעון כ"וכ יזכה בדין והייתי מצפה לזכותו תמיד ואע"פ שלא נתן לי אלא משלי שאני כהן להודיעך כמה קשה השוחד שמעוור העינים והלא דברים ק"ו ומה גדול כר"יש שאפי' שאר דברים לא הוי גביה ואפ"ה הטה לבו. מקבלי שוחד עאכ"ו:

לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח. פשטיה דקרא לפי שדרכן לעשות כן לעובדי מזבח הבעל כדאשכחן גבי גדעון שנתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרת ועוד כשיקריבו על המזבח יהא נראה שעל שם האשרה יהיו מקריבים:

ולא תקים לך מצבה. אע"פ שהיה אוהב המצבות בימי האבות כדאשכחן גבי יעקב וישם אותה מצבה כיון שהנהיגו האמוריים לעשות כך לשם ע"ז אני שונא אותם וכיוצא פ"ק דע"ז: