לדלג לתוכן

רא"ש על התורה/במדבר/יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תבנית:רא"ש

ואם ככה את עושה. פירש"י תשש כחו כנקבה פי' לפי' כאשר הנקבה קצרת רוח ולפעמים מתוך התשות כח אינה יכולה לגמור דיבורה כך אירע למר"עה שהיל"ל אתה ומתוך תשות הכח שהיה בו לא היה יכול לגמור דיבורו לו' אתה:

הצאן ובקר ישחט להם ושמעתי תיקון לשון על משה חס וחלילה שלא היה מדבר כנגד השכינה אך אמר הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם והלא הזהרת לנו שלא לשחוט שחוטי חוץ כדכתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו ונכרתה והיה צריך להביא הדם והאמורים על גבי המזבח לצורך גבוה וא"כ כל צאן ובקר שהיו אוכלים במדבר היה צריך אהרן ובניו הכהנים לעשות צרכי גבוה מזריקה ואילך ולפי' אמר בתמיה הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם איך יספיקו אהרן ובניו לעשות כל הצורך אך אם כל דגי הים יאסף להם ומצא להם בניחותא בהם אין צורך רק אסיפה ולא שום טורח אחר:

אלדד ומידד. אחי משה היו אלא שכשנתנה תורה ונאסרו כל העריות פירשו כלם שנא' וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו ודרשינן על עסקי משפחות וגם עמרם אבי משה פירש מיוכבד דודתו שהיתה אשתו ונשא אשה אחרת והוליד ממנה אלדד ומידד ומצאתי שהובאו קונדריסין אל רב עמרם גאון הגולה מר' הלל שהיה מארץ ישראל אני הלל ראיתי קברי אלדד ומידד אחי אהרן מן האב ולא מן האם ויש אומרי' אלדד ומידד אלידד בן כסלון מידד הוא קמואל בן שפטן ותימא היאך מצי' למימר שהיו אחי משה והלא מצינו אלידד בן כסלון שהוא ממטה בנימין וקמואל בן שפטן שהוא ממטה אפרים וצ"ל דמאן דאית ליה הא לית ליה הא:

ויאמר אדוני משה כלאם פירש"י לשון כלם מן העולם שמעתי פשט שאמר יהושע למשה נביאי שקר הם כי ע"ב הם והקב"ה לא אמר אלא ע' איש שנא' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ועל זה השיב משה העניו ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם כי על שבעים אמר כי יאצל מרוחי עליהם וזש"ה ויתנבאו ולא יספו ולא פסקו לשון אונקלוס וכן פירשו רז"ל יש מהם מתנבאים במחנה מה היו אומרים פי' רז"ל משה מת ויהושע מכניס לארץ ושמעתי פי' נכבד מנין להם לרז"ל זה י"ל מנוטריקון של מתנבאים משה תנוח נפשו בעדן אז יהושע מכניס זאת היתה נבואה. הר"א ז"ל: