קצות החושן על חושן משפט רמז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) הרי אלו ינתנו לבנים ולבנות. ועיין סמ"ע שכ' דאם שניהם נשואות ודאי כלותיו קודמין דצורכיהן על בניו בעליהן משא"כ צורכי בנותיו דיש להם אנשים שיעשו צרכיהן וכמ"ש בסעיף שאח"ז בשלח לבני ביתו וכ"ש בשלח שיתנו לבניו עכ"ל. ובב"ח השיג וכתב דכיון דמפרש שיתנו לבניו ודאי אין כלותיו בכלל כיון דמיעט אותן דכלותיו אינו בכלל בניו ודוקא בנותיו הוא בכלל בנים אבל לא כלותיו משא"כ בשלח לבני ביתו דכלותיו בכלל בני ביתו וע"ש ובש"ך הביאו אלא שטעות בדפוס:
סעיף ח[עריכה]
(ב) יחזרו הננסים לקרוביהם. כת' בנימוקי יוסף בפ' מי שמת גבי ההוא דאמר נכסי לבני וז"ל והדבר ידוע שהאומר נכסי לבני או לבנותי כולם בכלל ואפי' הם מאה לא אמרי' בהא מיעוט רבים שנים וכן האומר לקרובי או לקרובתי יש בכלל כל הקרובים שהם פסולים לעדות ודבר פשוט הוא וכן הוא בתשו' רבותינו עכ"ל הריטב"א ונראה מדברי תוס' דאומר נכסי לקרובי כל הקרוב קרוב קודם ואפי' היו הכל קרובים הפסולים לעדות אמרינן קרוב קרוב קודם והוא בפ' חזקת (דף ל"א) קריבי' דרב אידי בר אבין שכיב ושביק דיקלא רב אידי בר אבין אמר אנא קריבנ' והאי גברא אמר אנא קריבנ' טפי וע"ש בתוס' שכתבו גירסת שכיב ושביק דיקלא דהיינו שהיה מצווה ליתן דיקלא לקרובים וע"ש ואי נימא דכל הקרובים הפסולים לעדות שוין בכלל א"כ אחיו עם שני בשני שוין וא"כ מאי נפקא מיניה דזה קרוב טפי או לא ומוכח בזה דס"ל לתוס' דקרוב קרוב קודם אלא דבתוס' שם כתבו גירסא לסוף אייתי סהדי דאיהי קרוב ולא גרסי טפי ומשום דאין ספק מוציא מידי ודאי וע"ש וא"כ איכא למימר דלהאי גירסא דהי' בצוואה שיתן דקל לקריביה דלא גרסי אלא לסוף אייתי סהדי דהוא קרובי' ולא גרסי טפי ומשום דאייתי סהדי דאיהו קרוב הפסול לעדות ורב אידי לית ליה סהדי דאיהו קרוב הפסול לעדות ואמרינן ספק מוציא מידי ודאי: