כל המלאכות המותרות לעשות ביום טוב זהו דוקא לצורך אותו היום, אבל להכין מיום ראשון ליום שני (אפילו בראש השנה) ומכל שכן ליום חול אסור. אך אם הוא צריך לבשל בשביל היום, מותר לו לקחת קדרה יותר גדולה ולמלאות אותה בשר וכיוצא בו, אף על פי שאינו צריך היום כל כך ויותיר גם ללילה או למחר. ודוקא בתבשיל בקדרה מותר, מפני שהתבשל מוטעם יותר כשמתבשל הרבה בשר ביחד, ובלבד שלא יאמר בפה שהמותר יהיה לצורך הלילה או לצורך מחר, אלא יבשל סתם. אבל בשאר מאכלים אסור להוסיף בדבר שיש קצת טירחא במה שהוא מוסיף.
אפילו דבר שאינו מלאכה כגון להביא מים או אפילו יין לקידוש ולהבדלה אסור להכין וכן אסור להעמיד את הנרות במנורה או לתקן את הפתילות והעששיות ביום טוב ראשון לצורך הלילה, אלא אם הוא צריך להשתמש בהם גם קודם הלילה או לכבוד בית הכנסת.
נכרי שהביא ביום טוב ראשון דגים או פירות, שיש לחוש שמא ניצודו היום או נתלשו היום או הובאו מחוץ לתחום אסורים היום בטלטול, ולערב מותרים שאם האינו יהודי מכירו ונותנם לו בלא קציצת דמים מותר לקחתם ולאכלם חוץ מיום טוב של ראש השנה שאפילו הובאו ביום ראשון אסורים ביום שני.
אם הביאם הנכרי בשביל ישראל לדורון או למכרם לו יש לאסור גם ביום טוב שני. ואך אם חל יום טוב ביום חמישי וביום ששי והביא ביום חמישי, אם יש צורך גדול, מותר לטלטלן ביום ששי ולבשלם לכבוד שבת. וביום טוב של ראש השנה גם זאת אסור.
חלב שחלבו אינו יהודי בראשון וישראל רואהו מותר ביום שני. ואם חלבו בשבת ויום ראשון הוא יום טוב אסור, ביום ראשון ובראש השנה אם חלבו ביום ראשון של יום טוב אסור גם ביום שני, וגם בשבת הסמוך לו.
פתילות שהדליק בהן ביום טוב ראשון וכבו, מותר להדליק בהן ביום טוב שני אך בשני ימים טובים של ראש השנה אסור להדליק ביום טוב בפתילה שכבה ביום ראשון, ואפילו בקצה השני ומכל מקום מותרין בטלטול להסירן ולתת חדשות. וכן ביום טוב שלאחר שבת.
