קיצור שולחן ערוך מנוקד - קפט

<< הסימן הקודם • קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ • סימן קפט • הסימן הבא >>

» סימן זה במהדורה הרגילה «

הלכות פריקה וטעינה

וּבוֹ: ו' סְעִיפִים

א | ב | ג | ד | ה | ו

סעיף א

מִי שֶׁפָּגַע בַּחֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ וּבְהֶמְתּוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ, בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מַשָּׂא הָרָאוּי לָהּ, בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁרָאוּי לָהּ, הֲרֵי זֶה מְצֻוֶה לְסַיְעוֹ לִפְרֹק מֵעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ. וּלְאַחַר שֶׁפָּרַק, לֹא יַנִּיחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּצַעַר וְיֵלֵךְ לוֹ, אֶלָּא יַעֲזוֹר לוֹ לַחֲזוֹר וְלִטְעוֹן עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, הָקֵם תָּקִים. וְאִם הִנִּיחַ אֶת חַבֵרוֹ וְלֹא פָרַק וְלֹא טָעַן, בִּטֵּל מִצְוַת-עֲשֵׂה וְעָבַר עַל מִצְוַת-לֹא-תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ וְגוֹ

סעיף ב

פָּרַק וְטָעַן וְחָזַר וְנָפַל, חַיָב לִפְרֹק וְלִטְעֹן פַּעַם אַחֶרֶת, וַאֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, עָזֹב תַּעֲזֹב, הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לֵילֵךְ עִמּוֹ עַד פַּרְסָה, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן אוֹמֵר לוֹ בַּעַל הַמַּשָּׂא, אֵינִי צָרִיךְ לָךְ

סעיף ג

מִצְוַת פְּרִיקָה, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּחִנָּם. אֲבָל לִטְעֹן, אֵינוֹ מְחֻיָב אֶלָּא בְּשָׂכָר, וְכֵן בְּעַד מַה שֶּׁהוֹלֵך עִמּוֹ, מְחֻיָב לְֹשַלֵּם לוֹ

סעיף ד

בֶּהֱמַת גוֹי, אִם הָיָה הַגּוֹי מְחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין ֹשֶהַמַּשָׂא הוּא שֶׁל ישְׂרָאֵל בֵּין שֶׁהוּא ֹשֶל גּוֹי, אֵינוֹ חַיָב, רַק לִפְרֹק, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי-חַיִים, וְיָכוֹל לְקַבֵּל שָׂכָר עַל זֶה. אֲבָל לִטְעֹן, אֵינוֹ חַיָב כְּלָל, רַק אִי אִיכָּא מִשּׁוּם אֵיבָה. וְאִם אֵין שָׁם גּוֹי, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל מְחַמֵּר אַחַר הַבְּהֵמָה, חַיָב גַּם כֵּן לִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר הַיִשְׂרָאֵל. וְכֵן בֶּהֶמַת יִשְׂרָאֵל וְהַמַּשָּׂא ֹשֶל גּוֹי, חַיָב לִפְרֹק וְלִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר הַיִשְׂרָאֵל

סעיף ה

כְּתִיב, כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְגוֹ', שׂוֹנֵא זֶה לֹא מֵהַגּוֹיִם הוּא, - שֶׁהֲרֵי אֵינָם בְּמִצְוַת טְעִינָה וּפְרִיקָה, אֶלָּא מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִים, אֶלָּא מִיִשְׂרָאֵל. וְהֵיאַךְ יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא לְ יִשְׂרָאֵל, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר, לֹא תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ. אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁהוּא לְבַדּוֹ רָאָהוּ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בוֹ וְלֹא חָזַר, הֲרֵי מְצֻוֶּה לִשְׂנֹאתוֹ עַד שֶׁיַעֲשֶה תְשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵרִשְׁעָתוֹ. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה, אִם מְצָאוֹ בְּצַעַר עַל מַשָּׂאוֹ, מִצְוָה לִפְרֹק וְלִטְעֹן עִמּוֹ וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ כָּךְ, כִּי שֶׁמָּא יִשְׁהֶה בִּשְׁבִיל מָמוֹנוֹ וְיָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה, וְהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, בֵּין רְשָׁעִים בֵּין צַדִּיקִים, מֵאַחַר שֶׁהֵם נִלְוִים אֶל ה' וּמַאֲמִינִים בְעִקַּר הַדָּת, שֶׁנֶּאֱמַר, אֱמוֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַרְכּוֹ וְחָיָה

א אב

סעיף ו

בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאֵרַע לְאֶחָד מֵהֶם שֶׁרַגְלֵי חֲמוֹרוֹ רָעוּעוֹת, אֵין בְּנֵי חֲבוּרָה רַשָּׁאִים לִפָּרֵד עִם חֲמוֹרֵיהֶם וּלְהַנִּיחוֹ לְבַדּוֹ בַדָּרֶך. אֲבָל אִם נָפַל חֲמוֹרוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לֵילֵךְ כְּלָל, רַשָּׁאִים לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁבִילוֹ יוֹתֵר מִדָּי. וְכֵן בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁנּוֹסְעִין בַּעֲגָלוֹת, וְאֵרַע לְאֶחָד מֵהֶם אֵיזֶה קִלְקוּל, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁהוֹת מְעַט לְתַקֵן, אֵין חֲבֵרָיו רַשָּׁאִים לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ לְהִתְעַכֵּב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדָּי