קיצור ליקוטי מוהר"ן קצ
הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה, בַּמֶּה שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי ה' לַעֲשׂוֹת אֵין לוֹ שׁוּם בְּחִירָה עַל זֶה לַעֲשׂוֹת, רַק עִקַּר בְּחִירָתוֹ הוּא לְכַוֵּן רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהָבִין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה רְצוֹנוֹ בְּפֵרוּשׁ בִּבְחִינַת 'משֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ' (שַׁבָּת פז), שֶׁבָּזֶה הָיָה תָּלוּי בְּחִירַת משֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ שֶׁלֹּא לְקַבֵּל כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה רַק אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא אָמַר לוֹ רַק שְׁנֵי יָמִים, וּמשֶׁה בְּעַצְמוֹ הָיָה צָרִיךְ לְהָבִין מִדַּעְתּוֹ וּבָחַר לוֹ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד: