לדלג לתוכן

קיצור ליקוטי מוהר"ן ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תורה ה - בחצוצרות וקול שופר.

אות א: צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי, עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם וּלְמַלְּאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם.

אות ב: צָרִיךְ לַעֲשׂת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁלּא יִרְצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִילָהּ, אֶלָּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זאת. כִּי הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לֵידַע מַה שֶּׁנִּגְזַר עַל הָעוֹלָם, וְאִם הוּא קדֶם גְּזַר דִּין אוֹ לְאַחַר גְּזַר דִּין, וְעַל מִי וָמִי נִגְזַר הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם. וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר הָעוֹלָם כִּי לְאַחַר גְּזַר דִּין צְרִיכִים הַצַּדִּיקִים לְהַלְבִּישׁ תְּפִילָּתָם בְּסִפּוּרִים. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ כַּנַּ"ל.

אות ג: עִקַּר הַשִׂמְחָה הוּא בַּלֵּב וְאִי אֶפְשָׁר לַלֵּב לִשְׂמחַ עַד שֶׁיָּסִיר עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁיְּהֵא לוֹ יַשְׁרוּת לֵב וְאָז יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה. וְעַקְמוּמִיּוּת שֶׁבַּלֵּב מַפְשִׁיטִין עַל יְדֵי רְעָמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִילָּה בְּכחַ וּבְיִרְאָה וְאַהֲבָה וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה.

אות ד: לִזְכּוֹת לַשִׂמְחָה הַנַּ"ל הוּא עַל יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכחוֹת וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה וּבְאַהֲבָה.

אות ה: צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכּחוֹת וּלְהוֹצִיא אֶת הַקּוֹל בִּתְפִילָּתוֹ בְּכחַ גָּדוֹל וְעַל יְדֵי זֶה יִפְגַּע הַקּוֹל בַּמּחַ וְאָז יוּכַל לְכַוֵּן, הַיְנוּ שֶׁהַלֵּב יִשְׁמַע מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְיָבוֹא לְשִׂמְחָה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְווֹת בְּעַצְמָן כַּנַּ"ל וְיִזְכֶּה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ אֶת תְּפִילָּתוֹ בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים וּלְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲפִילּוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין.

אות ו מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּראשׁ הַשָּׁנָה מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד בְּוַדַּאי לא יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה מֵרְעָמִים.

אות ז: לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת לִבְחִינַת רְעָמִים הַנַּ"ל הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּפַנִּין הַמּחַ מִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים.

אות ח: מְאד מְאד צְרִיכִין לִזָּהֵר לְפַנּוֹת אֶת הַמּחַ מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. מֵחָמֵץ שֶׁלּא יַחְמִיץ אֶת חָכְמָתוֹ בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּבְתַאֲווֹת, כִּי הֵם מְטַמְטְמִין וּמְטַמְּאִין מחוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְכַוֵּן בִּתְפִילָּתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמחַ. גַּם צָרִיךְ לִשְׁמר עַצְמוֹ מְאד שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ יִרְאָה חִיצוֹנִית. שֶׁלּא יִירָא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד כִּי עַל יְדֵי יִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן בִּתְפִילָּתוֹ וּמוֹנֵעַ הַשִׂמְחָה. וְהָעִקָּר לִשְׁמר מחוֹ שֶׁלּא יַחְמִיץ שֶׁלּא יְהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים וּבְתַאֲווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חָמֵץ שֶׁהֵם סִטְרָא דְמוֹתָא. וְצָרִיךְ לִגְער בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא סִטְרִין אַחֲרָנִין וּלְגָרְשָׁם מִדַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלּא יִתְקָרְבוּ אֵלָיו, וְלִשְׁמר עַצְמוֹ מְאד שֶׁלּא יִכָּנְסוּ בְּמחוֹ אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת חַס וְשָׁלוֹם. גַּם צָרִיךְ לְשַׁתֵּף הָאַהֲבָה עִם הַיִּרְאָה וְאָז דַּיְקָא יוּכַל לְזַכֵּךְ מחוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה בְּכָל הַכּחוֹת עַד שֶׁתִּהְיֶה תְּפִילָּתוֹ בְּחִינַת רְעָמִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשִׂמְחָה וְכוּ' כַּנַּ"ל.

אות ט: צָרִיךְ לִשְׁמר עַצְמוֹ מִיִּרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלּא יִפּל עָלָיו יִרְאָה מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. רַק כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה יִרְאָה וָפַחַד יִזְכּר מִיָּד יִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּפַחְדּוֹ הַגָּדוֹל וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ יִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם תָּמִיד. וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עִם כּחוֹת לְהוֹצִיא בְּכחַ גָּדוֹל תְּפִילָּתוֹ וְיִהְיֶה תְּפִילָּתוֹ בִּבְחִינַת רְעָמִים וְיִזְכֶּה לִשְׁמעַ הֵיטֵב מַה שֶּׁמּוֹצִיא בְּפִיו. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, לַעֲשׂת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲפִילּוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין חַס וְשָׁלוֹם.

אות י: גַּם צָרִיךְ לְשַׁתֵּף הָאַהֲבָה עִם הַיִּרְאָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְכָל הַנַּ"ל כִּי עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת הוּא עַל יְדֵי הָאַהֲבָה, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְהַקְדִּים אֶת הַיִּרְאָה.

אות יא: מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר שֶׁלּא יִשְׁמַע וְיַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם. וְאַדְּרַבָּא כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים יִקַּח לְעַצְמוֹ מוּסָר וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם. כִּי בָּזֶה מוֹכִיחִין אוֹתוֹ עַל שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מחוֹ. כִּי בְּוַדַּאי אִם לא הָיָה נִפְגָּם מחוֹ לא הָיָה נִשְׁמָע לוֹ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וְלא הָיָה נִכְנָס בְּלִבּוֹ שׁוּם קֻשְׁיָא עֲלֵיהֶם כְּלָל. וְעִקַּר הַמְּרִיבָה הִיא רַק בִּשְׁבִילוֹ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ הַנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיָּבִין וְיִזְכּר עַל יְדֵי הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִים לְגָרְשׁוֹ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי הַמְּרִיבָה הַזּאת, מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מחוֹ שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר "כָּל בָּאֶיהָ לא יְשׁוּבוּן וְלא יַשִׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" . וּמִי שֶׁהוּא כְּסִיל וְאֵינוֹ מֵבִין אֶת זאת בֶּאֱמֶת נִתְרַחֵק עַל יְדֵי זֶה וְאוֹבֵד אֶת עוֹלָמוֹ. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת אַדְּרַבָּא עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִתְעוֹרֵר וּמַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וּמֵבִין שֶׁזֶּהוּ הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמד בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּא יִשְׁמַע וְלא יִסְתַּכֵּל עַל הַמְּרִיבָה הַזּאת וְנִתְקָרֵב דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ לָנֶצַח. כִּי עִקַּר הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הִיא בִּשְׁבִיל זֶה דַּיְקָא בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן זֶה שֶׁיִּתְרַחֵק הַמִּתְרַחֵק, כִּי רָאוּי לְרַחֲקוֹ מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מחוֹ. וְאִם יִרְצֶה לַעֲמד בְּנִסָּיוֹן זֶה לְהָבִין מִזֶּה בְּעַצְמוֹ גּדֶל פְּגָמוֹ וְלא יִסְתַּכֵּל עַל זֶה, יִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא. כִּי מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם כָּל כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה דַּיְקָא וְהָבֵן. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְרוֹצֶה לְקָרֵב הַמְרֻחָקִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְקָרְבָם אֲבָל אֵין יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה כַּנַּ"ל.

אות יב: הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים הֵם בְּחִינַת סִטְרָא דְמוֹתָא בְּחִינַת חָמֵץ, וּכְשֶׁהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַנַּ"ל רוֹדְפִים אַחַר הַמּחַ לִכָּנֵס בּוֹ וְהָאָדָם גּוֹעֵר בָּהֶם וְעוֹשֶׂה מַצָּה וּמְרִיבָה עִמָּהֶם וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתָם לִכְנס לְתוֹךְ הַמּחַ, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבְּחִינַת חָמֵץ סִטְרָא דְּמוֹתָא וְזוֹכֶה לְקַבֵּל מחִין גְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַצָּה בְּחִינַת חַיִּים.

אות יג: הַמַּחֲלקֶת שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים הוּא גַּם כֵּן רַק בִּשְׁבִיל זֶה בִּכְדֵי לְגָרֵשׁ סִטְרִין אַחֲרָנִין דְּלָא יִתְקְרִיבוּ לְמַשְׁכְּנָא דִּקְדֻשָּׁא, וְעַל כֵּן זֶה הַמַּחֲלקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בְּחִינַת מַצָּה הַנַּ"ל.

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01896.html#HtmpReportNum0008_L2

שיעור על קיצור ליקוטי מוהר"ן - תורה ה'