קיצור שולחן ערוך יא
<< | קיצור שולחן ערוך · סימן יא | במהדורה המנוקדת | >>
הלכות מזוזה
ובו כה סעיפים:
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
(א)
[עריכה]מצות עשה[דרכי הלכה 1] לקבוע מזוזה בכל פתח.[דרכי הלכה 2] ואפילו יש לו כמה חדרים, ולכל חדר כמה פתחים העשויים לכניסה ויציאה, אף על פי שהוא רגיל רק באחד מהן, מכל מקום כולן חייבים במזוזה. ואפילו אם נתמעטו הדיורין, ואינו צריך עתה רק לפתח אחד, מכל מקום כולן חייבים. אך אם יש איזה פתח שאינה עשויה אלא להכניס דרך שם איזה משא לפרקים, ויש שם פתח אחר לכניסה ויציאה, אזי הפתח העשוי רק להכניס משאות פטורה.
(ב)
[עריכה]גם שערי חצרות ומבואות ועיירות ומדינות חייבין במזוזה, שנאמר: "ובשעריך" (ועיין לקמן סעיף ט"ז).[דרכי הלכה 3]
(ג)
[עריכה]צריך לקובעה בימין הנכנס.[דרכי הלכה 4] ואם קבעה בשמאל פסולה, וצריך להסירה ולקובעה בימין ויברך עליה. ואין חילוק בזה בין איטר לאינו איטר.
(ד)
[עריכה]שני בתים, אשר לכל אחד יש פתח לרשות הרבים או לחצר, ובמחיצה אשר ביניהם יש גם כן פתח, והשתא יש להסתפק בפתח זה באיזה צד יתן את המזוזה, אזלינן בזה בתר היכר ציר. פירוש, במקום שנעשים הצירים להדלת, שהדלת נפתח לתוכו, זהו עיקר הבית, ונותנים את המזוזה בצד הימין שנכנסים לתוכו. ודוקא כששני הבתים שוים בתשמישן. אבל אם אחד הוא עיקר תשמישו, בזה לא אזלינן בתר היכר ציר, אלא לעולם נותנין את המזוזה בצד הימין שנכנסין להבית אשר עיקר תשמישו שם, אפילו הדלת נפתח לתוך השני.[דרכי הלכה 5]
(ה)
[עריכה]מקומה מתחילת שליש העליון של גובה השער. קבעה למעלה מזה, כשרה, והוא שירחיקנה מן המשקוף טפח.[דרכי הלכה 6] קבעה למטה משליש העליון, צריך להסירה ולקובעה כראוי ובברכה.[דרכי הלכה 7] ואם קבעה בטפח העליון, יסירה גם כן ויקבעה כראוי, אבל לא יברך. ויש לקבעה בטפח הסמוך לחוץ, ואם שינה בזה אינו מעכב.
(ו)
[עריכה]כיצד קובעה? כורכה מסופה לראשה, דהיינו מ"אחד" כלפי "שמע", ומניחה בשפופרת או בשאר דבר, וקובעה במסמרות במזוזת הפתח באלכסון.[דרכי הלכה 8] ויהא ראשה, דהיינו "שמע", כנגד הבית, ושיטה האחרונה לצד חוץ. ואם מזוזת הפתח אינה רחבה, יקבענה זקופה, וזה טוב יותר מלתתה אחורי הדלת. אם לא קבעה אלא תלאה, פסולה; ולכן צריך ליזהר למסמרה למעלה וגם למטה, שלא תהא תלויה.[דרכי הלכה 9]
(ז)
[עריכה]קודם שקובעה, יברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה". ואם קובע כמה מזוזות, די בברכה אחת לכולן. אם נפלה המזוזה מעצמה וחוזר וקובעה, צריך גם כן לברך. אבל אם הוא הסירה כדי לבודקה, יש להסתפק אם צריך לברך.[דרכי הלכה 10]
(ח)
[עריכה]בקצת שערים יש פתח קטן אצל השער הגדול, ודרך הפתח הקטן יוצאין ונכנסין, והשער הגדול אינו נפתח רק לפרקים. וכיון שהם שני פתחים וביניהם עמוד רחב טפח, חייבין בשתי מזוזות.
(ט)
[עריכה]במקום שיש לחוש שמא יגנבו אותה, אם אפשר לו, יחפור חפירה במזוזת הבית ויניחנה שמה. אבל לא יעמיק לחפור טפח, כי שם לא הוי "על מזוזות ביתך", רק תוך מזוזה ופסולה. עוד צריך ליזהר שיהא על כל פנים ניכר מקום המזוזה.[דרכי הלכה 11] ואם אי אפשר לו לחפור בתוך מזוזת הבית, יש לסמוך בשעת הדחק לקבעה בפנים אחורי הדלת. ודוקא במזוזה עצמה ולא בכותל (עיין חיי אדם ונשמת אדם). ולא ירחיקה מחלל הפתח טפח, כי אז פסולה.
(י)
[עריכה]אין הבית חייב במזוזה, אלא אם כן יש בו ארבע אמות על ארבע אמות. ואם אין בו ארבע אמות על ארבע אמות, אבל יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות, כגון שאורכו יתר על רחבו, או שהוא עגול, יש אומרים דחייב ויש אומרים דפטור.[דרכי הלכה 12]
(יא)
[עריכה]אין הפתח חייב במזוזה, אלא אם יש לה שתי מזוזות (בלע"ז: פאסטען טיר שטאק), גבוהים לכל הפחות עשרה טפחים, ומשקוף על גביהן. ואפילו אין המזוזות מעצים או מאבנים אחרים, רק שכותלי הבנין בעצמן הן המזוזות, ועליהן תקרה, גם כן חייבת. ואם אין לבית אלא מזוזה אחת, כגון שמצד האחד עובר הכותל להלן, כזה:
אם היא מצד שמאל, פטורה. ואם היא מצד ימין, יש ספק אם חייבת או לא, ויש לקובעה בלא ברכה; או שיקבעה לאחר שיקבע בפתח המחוייבת, ויברך, ויפטור גם את זאת. וכן בכל מקום שיש ספק יעשה כן.
(יב)
[עריכה]יש לו שתי מזוזות ואין לו משקוף, אלא שיש עליהן כיפה כמין קשת, או אפילו גם מזוזות אין לו, אלא שהכיפה מתעגלת מן הארץ, אם יש בגובה עשרה טפחים רוחב ארבעה טפחים חייב (עיין ט"ז).[דרכי הלכה 13]
ואותן החנויות שעושין מזוזה אחת מן הקרקע עד המשקוף, ומזוזה אחת שאינה מגיעה עד המשקוף, רק שכונסין את הכותל לערך אמה או יותר, כזה,
אם המזוזה שהיא גבוהה עד המשקוף היא מימין הכניסה, נותן את המזוזה באותה המזוזה. ואם המזוזה הקטנה היא מימין הנכנס, אם היא גבוהה עשרה טפחים, נותן את המזוזה בה; ואם אינה גבוהה עשרה טפחים, נותנה במקום הרחב.
(יג)
[עריכה]יש אומרים דאפילו אין דלתות לפתח, חייב במזוזה.[דרכי הלכה 14] ויש אומרים דבעינן דווקא דלת. ולכן לא יקבע את המזוזה עד שיתלה מקודם את הדלת, ולא יקבע אותה תחילה ואחר כך יתלה את הדלת, משום דבעינן "תעשה" ולא מן העשוי (עיין לעיל סי' ט' סעיף ו').
(יד)
[עריכה]בית שאינו עשוי לדירה בקביעות, פטור. לפיכך סוכת החג בחג, פטור (ועיין להלן סי' קל"ד ס"ח). וכן אותן חנויות שעושין ביומא דשוקא לימי משך היריד, ואחר כך מפרקין אותן, או שנשארים בלי שום תשמיש, פטורין. אבל החנויות הקבועות בסחורה, חייבין במזוזה.[דרכי הלכה 15]
(טו)
[עריכה]אכסדרה שיש לה שלוש מחיצות ותקרה על גביהן ופרוצה ברביעית, אף על פי שיש לה שם שתי פצימין כמו צורת פתח, פטורה ממזוזה, מפני שהפצימין לא נעשו משום מזוזות, אלא כדי להעמיד התקרה. אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח רביעית, אף על פי שהמחיצות נמוכות ואינן מגיעות עד התקרה, ואף על פי שהן עשויות חלונות חלונות, חייבת.[דרכי הלכה 16]
(טז)
[עריכה]בית שער, והוא בית קטן שאצל שער החצר שהשומר יושב שם, ומרפסת (בלע"ז: גאניג), שהיא דרך לעלות בה לעליה, והגינה והדיר, פטורין ממזוזה, כיון שאין עשוין לדירה. ואם יש בית החייב במזוזה פתוח לאחד מאלו או לאכסדרה, חייבים אף בפתח שנכנסים להם מרשות הרבים. ולכן שערי חצרות ושערי מכואות ושערי מדינות ועיירות, כולם חייבים במזוזה, כיון שבתים החייבים במזוזה פתוחים לתוכן.
אפילו עשרה בתים, זה פתוח לזה וזה פתוח לזה (אפילו תשעה החיצונות הן בגוונא דפטורים), אם הפנימי חייב במזוזה, כולן חייבים. ולכן שער הפתוח מן הגינה לחצר חייב במזוזה (רמב"ם).
ויש אומרים דבית שער ומרפסת חייבים אפילו אין בית פתוח להם, ויש לקובעה בלא ברכה.[דרכי הלכה 17]
(יז)
[עריכה]בית המרחץ, ובורסקי, ובית הטבילה, פטורין, מפני שאינן לדירת כבוד. אבל רפת בקר, וחדר שמגדלין בו עופות, ובית התבן והעצים, ואוצרות של יין או של שאר משקין, אם יש להם שיעור בית – חייבין. ויש פוטרין.
(יח)
[עריכה]במקום שתינוקות מצויין, או שלפעמים רוחצין שם או שמשתינים שם, יכסה את המזוזה. ודוקא בהזדמנות דרך ארעי סומכין על הכיסוי; אבל לקבוע שם תשמיש בזיון, כגון להעמיד שם כלי לשופכין, אין לסמוך על הכיסוי (פ"ת בשם יד הקטנה).[דרכי הלכה 18]
(יט)
[עריכה]בית, וכן חצר, שגם גוי דר שם, פטור.
(כ)
[עריכה]מרתף (בלע"ז: קעללר) שהמזוזות עם הפתח שוכבים בארץ, פטור, דלא נקרא מזוזה אלא בשעומדת (נודע ביהודה תניינא סי' קפ"ד).
(כא)
[עריכה]השוכר בית בחוץ לארץ, פטור ממזוזה שלושים יום, דלא הוי דירת קבע.[דרכי הלכה 19]
(כב)
[עריכה]היוצא מן הבית וישראל אחר יכנוס לדור שם, לא יטול הראשון את המזוזות, אלא יניחם, והשני ישלם לו עבורם.[דרכי הלכה 20]
(כג)
[עריכה]- חייב אדם להיזהר מאוד במצוַת מזוזה, מפני שהיא חובת הכל תמיד. וכל זמן שייכנס וייצא, יפגע בייחוד השם, שמו של הקדוש ברוך הוא, ויזכור אהבתו, ויעיר משּנתו ושגיותיו בהבלי הזמן, ויידע כי אין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעח צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים.
- אמרו רז"ל: כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירין רבים. והן הן המלאכים שמצילין אותו מלחטוא, שנאמר: "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם".
- עוד אמרו רז"ל: בעוון מזוזה, בניו ובנותיו מתים קטנים. וכל הזהיר במזוזה, יאריכו ימיו, שנאמר: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם".
(כד)
[עריכה]ולפי שהמזוזה היא להזכיר יחוד שמו יתברך, לכן כשיצא מפתח ביתו, וכן כשנכנס, ינשק אותה. אבל לא יניח את היד על המזוזה עצמה, אלא יזהר שיהיה זכוכית על השם (תשובת רבי עקיבא אייגר זצ"ל סימן י"א עיין שם. עיין בספרי קסת הסופר מהדורה תניינא חקירה י"ט).
וכשיוצא מביתו ומניח ידו על המזוזה יאמר: "ה' שומרי ה' צילי על ידי ימיני. ה' ישמור צאתי ובואי מעתה ועד עולם".[דרכי הלכה 21]
(כה)
[עריכה]מזוזת היחיד נבדקת שתי פעמים בשבע שנים,[דרכי הלכה 22] ושל רבים (שאין להטריח עליהם) נבדקת שתי פעמים ביובל (עיין רא"ש סוף הלכות תפילין).
דרכי הלכה
[עריכה]הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים
- ^ בזכות מצוות מזוזה נשמרים חייו של אדם דכתיב "וכתבתם על מזוזות... למעו ירבו ימיכם וימי ביניכם" ומכל מקום לא תהיה כוונת האדם לשכר אלא לקיים מצוות הבורא. ( בא"ח ש"ש כי תבוא א).
- ^ גם נשים חייבות במזוזה (בא"ח ש"ש כי תבוא א).
- ^ בית כנסת שאוכלים או שותים בו חייבים לקובע בו מזוזה בברכה, ואם רק מתפללים בו – פטור ממזוזה. ובזמן הזה שבכל בית כנסת יש כלי קודש וחפצים אחרים – צריך לקבוע מזוזה עם ברכה (עיין יו"ד רפ"ו ג ונו"כ שם).
- ^ צריך לקבוע מזוזה מתחת למשקוף. לא קבעה מתחת למשקוף – פסולה, ואפילו אם הניחה סמוך לחלל שמתחת למשקוף – ברך ברכה לבטלה (בא"ח ש"ש כי תבוא י). ובדלתות אלומיניום קשה להניח מזוזה תחת המשקוף. ואין תקנה אלא לחקוק באלומיניום, או להוסיף פס מתכת נוסף על המזוזות והמשקוף, ובו יקבעו את המזוזה.
- ^ בית עם שני חדרים ושתי כניסות מהחצר או מהרחוב ויש דלת בין חדר לחדר – חייב במזוזה בצד שיש בו "היכר ציר" דהיינו מימין לנכנס לחדר שהדלת נפתחת אליו. ולא משנה תדירות השימוש בחדרים (בא"ח ש"ש כי תבוא ו).
- ^ לכתחילה אם קבעה למעלה מ"תחילת שליש עליון" יסירנה ויקבענה במקומה מתחילת שלש עליון, לא הסירה- כשרה, וחייב לתקן דבר זה מיד בהזדמנות ראשונה.
- ^ אם קבעה מתחת שליש עליון אינה כשרה, ויסירנה ויקבענה במקומה בלי ברכה. (בא"ח ש"ש כי תבוא ז ח).
- ^ יקבע את המזוזה ישר ולא באלכסון (בא"ח ש"ש כי תבוא ז).
- ^ או בכל חיבור אחר, כגון דבק.
- ^ אם הסיר מזוזה ומחזירה אחר זמן קצר אינו חוזר ומברכך (עי' בא"ח ש"ש כי תובא ח). אך אם הסיח דעתו ממנה או שמחזירה למחרת או שמחליפה במזוזה אחרת אפילו באותו יום חוזר ומברך. ולפני שקובע מזוזה טוב לומר לשם יחוד קודשא בריך הוא וכו'. ומותר לקבוע מזוזה בלילה. מותר לאישה לקובע מזוזה בברכה (בא"ח ש"ש כי תובא א ד ה)
- ^ נהגו להניח מקום קטן בקופסת המזוזה שדרכו נראה הכתוב "שדי" שעל המזוזה, ומכסים נקב זה בזכוכית ודווקא במקום נקי וטהור שאולי לפעמים יש שם דבר טינוף כגון חיתולים וכד' אבל במקומות שבאורח קבע יש גם דברים מטונפים או שאינם צנועים – יכסה את המזוזה כולה במכסה אטום שכתוב עליו שם "שדי". וכן יעשה בחדר שינה של הורים או חדר שיש בית ילדים קטנים. וטוב לכסות את המזוזה בשני כיסויים (בא"ח ש"ש כי תבוא יד טו).
- ^ להלכה בית זה חייב. ואם אין בחדר ארבע על ארבע אמות אך יש בו שימוש כלשהו, יניח בפיתחו מזוזה בלי ברכה (בא"ח ש"ש כי תבוא יט).
- ^ פתח העשוי כמין קשת מתעגלת ברצפה פטור ממזוזה אבל אם שתי המזוזות ישרות בגובה י' טפחים ורק אח"כ מתעגלות חייב במזוזה. ויניח את המזוזה במקום שבו המזוזות ישירות (בא"ח ש"ש כי תבוא יא).
- ^ אם אין דלת – יקבענה בלי ברכה (בא"ח ש"ש כי תבוא יט).
- ^ אנו נוהגים להניח מזוזה בחנויות הקובעות עם ברכה כיוון שכל חנות בימינו היא גם מקום לאכסן סחורה ולא רק דוכן מכירה, ולכן דינה כ"אוצר" שחייב במזוזה (עי' בא"ח ש"ש כי תבוא כב).
- ^ אם יש גובה של עשרה טפחים (שמונים ס"מ).
- ^ ובמרפסת מניח מניח את המזוזה מצד ימין של הנכנס למרפסת אפילו אם יש בה ד' אמות ואפילו היא עם תקרה.
- ^ ונהגו להקל בחדר שינה של הורים כיוון שהמזוזה מכוסה וגבוהה יותר מי' טפחים. ומכל מקום אם יכול לסגור הדלת או לכסותה תבוא עליו ברכה (בא"ח ש"ש כי תבוא טז).
- ^ השוכר דירה בארץ ישראל חייב מזוזה מיד. ובחו"ל אם שכר דירה לתקופה העולה על שלושים יום, חייב במזוזה ביום ראשון (בא"ח ש"ש כי תבוא כג).
- ^ טוב שישלם השני לראשון אך אין מוציאין מידו (ב"י רצ"א). ויכול הראשון להסיר את המזוזות המהודרות שלו ולהניח במקומם מזוזות כשרות.
- ^ ויש אומרים "ה' ישמור צאתי ובואי לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם. אל שדי יברך אותי ויתן לי רחמים" (בא"ח ש"ש כי תבוא ג).
- ^ ואם נרטבה המזוזה במים או צבע יבדקנה מיד. ואם הקלף דבוק – לא יפתח, ויגנזה. כיוון שבעת פתיחתה עלול להמחק שם ה'. על כן צריכות הנשים השוטפות את הבית להיזהר ביותר מלשטוף ליד מקום המזוזה.