לדלג לתוכן

קינות/זכור את אשר עשה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זְכֺר אֲשֶׁר עָשָׂה (נ"א עָשׂ) צָר בְּפִנִּים (נ"א בִּפְנִים).
שָׁלַף חַרְבּוֹ וּבָא לִפְנַי וְלִפְנִים.
נַחֲלָתֵנוּ בִּעֵת כְּטִמֵּא לֶחֶם הַפָּנִים.
וְגִדֵּר פָּרֺכֶת בַּעֲלַת שְׁתֵּי פָנִים:

יְתוֹמִים גִּעֵל בְּמָגֵן מְאָדָּם.
וַיְמַדֵּד קָו כְּמַרְאֶה אֲדַמְדָּם.
מֵימֵינוּ דָלַח וְהִשְׁכִּיר חִצָּיו מִדָּם.
כְּיָצָא מִן הַבַּיִת וְחַרְבּוֹ מְלֵאָה דָם:

עַל הֲגוֹתוֹ הַוּוֹת גָּבֶר.
וְנָטָה אֶל אֵל יָדוֹ לְמוּלוֹ לְגַבֵּר.
מִצְרַיִם וְכָל לְאֺם אֲשֶׁר בָּם עָבַר (נ"א אִם בָּם גָּבַר).
וַאֲנִי (נ"א אֲנִי) בְּתוֹךְ אִוּוּיוֹ אָרוּץ אֵלָיו בְּצַוָּאר:

אֲבוֹתֵינוּ זָרָה כְּהִכְנִיסוּ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ.
וְזֶה צֺעָה זוֺנָה (נ"א זוֹנָה צוֹעָה) הִכְנִיס וְלֹא נִכְוָה בָּאֵשׁ.
עֲבָדִים חִתּוּ בְּתוֹכוֹ לַבַּת אֵשׁ.
וְעַל מֶה בְּבֵית אֵשׁ מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ:

בְּנַפְשֵׁנוּ טָבַעְנוּ כְּהוֹצִיא כְּלֵי שָׁרֵת.
וְשָׂמָם בָּאֳנִי שַׁיִט בָּם לְהִשָּׁרֵת (נ"א לְהַשְׁרֵת).
עוֹרֵנוּ נָמַק כְּהִשְׁכִּים מְשָׁרֵת.
וְלֹא מָצָא תִּשְׁעִים וּשְׁלשָׁה כְּלֵי שָׁרֵת:

נָשִׁים כְּשָׁרוּ כִּי בָא עָרִיץ.
בְּקַרְקַע הַבַּיִת נְעָלָיו הֶחֱרִיץ.
שָׂרִים לֻפָּתוּ כְּבוֹא (נ"א בְּבוֹא) פָּרִיץ.
בְּבֵית קֺדֶש הַקֳּדָשִׁים צַחֲנָתוֹ הִשְׁרִיץ:

בַּחוּרִים מִבַּחוּץ צָגוּ מְחֻזָּקִים.
וְתָרוּ כִּי יֻזַּק בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא מַזִּיקִים.
זְקֵנִים נִבְעָתוּ כְּהִרְשׁוּהוּ מִשְּׁחָקִים (נ"א מֵחֲזָקִים).
עֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים:

שָׁבַת סוֹטֵן וַיָּבֺא אַדְמוֹן.
וַיְסַבֵּב חוֺמָה וַיְעַוֵּת הָמוֹן.
נָפְלָה עֶבְרָה עַל נִינֵי פִּצֵּל לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן.
עַד כִּי נֻטַּשׁ מִדּוֹק אַרְמוֹן:

עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת הֵחֵל לָבֹא.
בְּיַד אַרְבָּעָה רָאשֵׁי טַפְסְרָיו לְהַחֲרִיבוֹ.
עַל צַד מַעֲרָבִי לְזֵכֶר הִשְׂרִיד בּוֹ.
וְצָג אַחַר כָּתְלֵנוּ וְלֹא רָב רִיבוֹ:

אַתָּה קָצַפְתָּ וְהִרְשֵׁיתָ לְפַנּוֹת.
יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מאוּם מִשָּׁם לְהַפְנוֹת.
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וְלֹא שַׁעְתָּ אֶל הַמִּנְחָה פְּנוֹת.
וְשִׁלְּחוּם לְאֶרֶץ כּוּשׁ (נ"א בְּאֶרֶץ עוּץ) בְּשָׁלֹשׁ סְפִינוֹת:

הֲשִׁיבֵנוּ שִׁוְּעוּ כְּבָאוּ בְּנִבְכֵי יָם.
וְשִׁתְּפוּ עַצְמָם יַחַד לִנְפּוֹל בַּיָּם.
שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת שׁוֹרְרוּ כְּעַל יָם.
כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ בִּמְצוּלוֹת יָם:

כִּי תְהוֹמוֹת בָּאוּ עַד נַפְשָׁן.
כָּל זֺאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ חִלּוּ לְמַמָּשָׁן.
תִּקְוָתָם נָתְנוּ לְמֵשִׁיב מִבָּשָׁן.
וּבַת קוֹל נִשְׁמְעָה עוּרָה לָמָּה תִישָׁן: