קורא הדורות/פרק שלישי
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
הפרק השלישי והגאונים מסרוה לרבנים והם הפוסקים והמפרשים ושאר חכמי הדורות
הנה אחרי פטירת ר' האיי גאון בן רב שרירא גאון בן רב חנניא גאון בן רב יהודאי גאון בן מר ר' שמואל ריש כלה שהיה סוף הגאונים ונפטר בשנת ד' אלפים תש"צה ליצי' ופטירת ר' שמואל בן חפני הכהן אבי אשתו של רב האיי גאון וגם אחרי פטירת רבינו חושיאל אביו של רבינו חננאל ואחרי פטירת רבינו חנוך הספרדי בן הרב ר' משה שכל אלו השלימים היו בדור אחרו של הגאונים וכמו שכתבתי לעיל אחרי כל זה נסמכו לרבנו' במדינת אלקירואן רבינו חננאל בן רבינו חושיאל ורבינו נסים ברבי יעקב בן שאהון ושניהם קבלו מרבינו חושיאל וקבל רבינו נסים גם כן מרבינו האיי שהיה אוהבו מאד ושולח לו ספרים בתשובות כל ספיקותיו על יד על יד ורב שמואל הלוי הנגיד על יד רב נסים היה שותה מימיו של רב האיי[1] והרב בעל הערוך ערך קבל כתב אמר רבינו נסים בר' יעקב ז"ל ראיתי בפירושי רבותינו הגאונים ובתשובות שאמרו וכו' נר' שזהו רבינו נסים גאון שמביאים התוס' והפוסקים וכן נר' מדברי הר' זרחיא הלוי בעל המאורות שכתב בפ"ק דביצה דף ר"פ ע"ב וז"ל ונמצא בשאלה למר רב נסים ז"ל מלפני רבינו האיי גאון ז"ל למה אמר אדונינו כי בני א"י תופסין ר"ה שני ימים הלא אנו רואים וכולי ע"ש ונ"ל שזהו רבינו נסים ראש ישיבת בבל[2] שתקן וסדר וידוי הגדול שאנו אומרים בחזרת תפילת שחרית דיום הכפורי' והוא ביאר קצת מסכתות ביאור רחב ונמצא מכתיבת יד ביאור מ' עירובין[3] וחבר ג"כ מגילת סתרים לבאר קצת הלכות[4] ורבינו חננאל פירש כל התלמוד ע"ד שפר"שי וחבר פסקי הלכו' על כל התלמוד וכן נראה שמביאים אותו התוס' ושאר הפוסקים תמיד בכל ספריהם והרש"בא בתשובותיו סי' תש"נח כתב שר"ח עשה פי' על התורה וגם הרי"בש בסי' קל"א כתב ור"ח ז"ל כתב בפרושי התורה שלו[5] וכתב מה"רם מרטנבורק בתשובותיו סי' צ"א שר"ח היה תלמיד מרב האיי גאון שכ"כ שם ותמהני מאן הוא רבינו גאון דקאמר ר"ח שהרי גלוי לנו שלמד לפני רב האיי וכו' ע"ש[6] ואמרו[7] שר"ח עשיר גדול היה שהיו בקירואן סוחרי' רבים מטילין מלאי לכיסו והיו לו ט' בנות והניח עשרה אלפים זהובים אחר מותו והנה דורם של שלשה רבנים של רבינו חננאל בן רבינו חושיאל ורבינו נסים בן רבינו יעקב בן שאהון ורבינו שמואל הלוי הנגיד בר יוסף הלוי בן גיקטליא הוא הדור הא' ברבנות וכבר כתבתי[8] שרב שמואל הלוי הנגיד ג"כ היה תלמיד מרבינו חנוך שכ"כ הרי"ץ בן גיאת והובאו דבריו בטא"ח סי' תק"צא וז"ל קבלנו מחכמים גדולים ובעלי הוראה ואנשי מעשה שקבלו גם הם מחכמים גדולים שלפניהם כגון רב שמואל הלוי שקבל מרב חנוך גדול שבדור הלכה למעשה שמתפללי' ט' וכו' ע"כ ובזמן[9] הזה חזר כח התלמוד בספרד והיו שם חמשה רבנים ושמות כלם יצחק שנים ספרדים ושלישי קרוב להם ושנים באו מארץ אחרת ואלו הם שנים הספרדים ר' יצחק בר' ברוך והר"יאג דהיינו ר' יצחק בר יאודה בן גיאת הרב ממדינת אליסנה ור' יצחק בר ר' יעקב בר ברוך בן אלבאליא מק"ק קורטובא והוא היה זקנו אבי אמו של הרא"בד בעל ספר הקבלה והוא חבר ספר גדול וקרא שמו קופת הרוכלים ופי' מהלכות קשות שבתלמוד הרבה מאד ועשה טובות גדולות לישראל וכמ"ש שם בס' הקבלה והאריך מעט בעניינו ור' יצחק בר יהודה הרב בן גיאת מגדולי מדינת אליסנה[10] גם הוא היה אוהב תורה ודורש חכמה מימיו והנגידים השנים רב שמואל ורבי יוסף בנו היו מנשאים ומכבדים אותו וכשנגזרה גזרה על ר' יהוסף הנגיד[11] ברח ר' עזריא בנו לר' יצחק זה הרב בן גיאת וזכר הרב חסד אבותיו וכבדו ונישאו ורצה להקימו לראש על קהל אליסנה ושאר קהילות ספרד והוא עודנו נער וכו' ונפטר ר' עזריא הלוי ונסמך ר' יצחק בר יהודה ברבנות וכו' ור' יצחק בר יהודה הרב בן גיאת זה מוסף על תורתו ועל חכמתו היה פייטן גדול ויודע בחכמ' יונית והרביץ תורה הרבה והעמיד תלמידים גדולים ומגדולי תלמידיו היה ר' יוסף הדיין בר יעקב בן סהל חכם גדול ופייטן גדול וירא שמים ונסמך בדיינות קורטובה ושפט את ישראל י"א שנה ומתלמידי ר' יצחק ברבי ברוך רבי יוסי בר צדיק בן צדיק[12] חכם גדול ופייטן וירא שמים ונסמך בדיינות קורטובה ושפט את ישראל י"א שנה והזכירו הרמ"בם ז"ל באגרות[13] באגרת ששלח להרב שמואל ן' תבון ז"ל ע"ש: והד' מה' רבנים הנז"ל הוא רבי יצחק בר' ראובן אל ברגלוני בא מברגלונא[14] למדינת דאניא וישב שם ושפט אותם עד יום מותו והיה פייטן וחבר אזהרות על כל המצות ושם כתוב שמו ושם אביו בראשי תיבות וחבר פי' בפרקים ממ' כתובות ועוד הה' גדול מכלם הר"יף דהיינו רבינו יצחק בר' יעקב בן אלפסי מן קלעת חמאד ודע שהר"יף קבל מהרב רבינו נסים בר' יעקב וגם היה תלמידו של ר"ח וכן מוכח בתשובת הרי"ף שהביא הרש"בא בתשובותיו סי' אק"יד ו"זל שאלה שנשאלה לפני הרב אלפסי ז"ל יורנו המורה אם צריך עם האדרכתא הכרוה או לא מפני שראינו לר"ח ז"ל שאמר סדר הדין כך הוא וכו' השיב האדרכתא היא כמו שפירשו רבינו ז"ל וכו' ע"ש וכן הר"יף ז"ל בחבורו הגדל מביא לרבינו חננאל בשבת פ' חבית דף קס"ב ע"ב וקס"ג ע"א וגם בריש פ' הזהב דף פ"ז ע"א וגם בסוף פ' השוכר את האומנים דף קט"ו ע"ש ועוד ראיתי בקצת מקומות שאומר הר"יף ומפרשי לה רבנן כותבין התוס' פר"ח והוא הפי' עצמו שכתב הר"יף בשם רבנן[15]:
אך ראיתי להרב מגדל עוז ז"ל שכתב בסוף פ"ב דברכות כי הרי"ף היה תלמיד הרי"ן גיאת שכ"כ שם לא נניח דברי קבלה ותלמוד ערוך ופי' מוסכם מימי הגאונים ור"יץ ן' גיאת ורבינו יצחק אלפסי תלמידו ורבינו יוסף הלוי ן' מיגאש תלמידו ורבינו משה תלמידו ע"ש וכ"כ בריש פרק ח' מה' שביתת י"ט ואני אומר וכו' ור"מ ז"ל פסק ועמד בשטת רבותיו רבינו יצחק בר יהודה ן' גיאת ותלמידו ר"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מיגאש רבו של רבינו משה ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר בלשון רבו ע"כ ולא יתכן לומר כן בשום פנים כפי מה שכתבנו שבא כתוב במבוא התלמוד ובס' הקבלה ששניהם הר"י בן גיאת והר"י אלפס היו חבירים ואדרבא מוכח משם שהר"יף היה גדול יותר מהר"י ן׳ גיאת וכתבו עוד שם[16] שהלשינוהו להר"יף למלכות וברח משם ונכנס בספרד בשנת ד' אלפים תת"מח וכבדו ונשאו רבי יוסף הנשיא בר' מאיר בן שרתמיקש ונכנס למדינת קורטובא ועמד שם מעט וא"חכ הלך למדינת אליסנה ועמד שם עד יום מותו ונפטר בניסן שנת ד' אלפים ותת"סג והוא כבן צ' שנה והוא העמיד תלמידים רבים ויצא טבעו בכל העולם וחבר הלכות כמו תלמוד קטן ומימי ר' האיי לא נמצא כמוהו בחכמה כ"כ הרא"בד בס' הקבלה וכתב בהקדמת ס' צידה לדרך שאמר עליו רבינו יצחק בעל התוספות שילאה כן אדם לחבר חבור כמוהו זולתי ששכינה היתה שורה עליו וכסוף ספרי הר"יף מדפוס סביוניטה ממאורות כתוב נגנז ארון הקדש הרב הגדול ראש גולת אריאל רבינו יצחק אלפאסי ז"ל ביום שבת י"א יום לירח אייר[17] בעיר אליםנה שנת ד' אלפים תת"סג ליצי' וראיתי בסוף ס' דרך תמים בהגהות הר"יף ומפרשיו[18] שכתב שם שבסוף ס' הר"יף יש ה' חרוזים שנחקקו על קברו וצריכים להיות ששה וחסר חרוז אחד בין חרוז ג' וד' וכתב עוד ואחר אלו החרוזים היה כתוב זה הלשון נקבר בקבר זה ראש הראשים. ואלוף הקדושים. ומחכים הישישים. וחכם חרשים. וקדש הקדשים. הנזר והצפית. האות והמופת. יחיד העולם ופלאו. ממזרח שמש עד מבואו. הר התורה. מקור הבינות. ושמעו הולך בכל המדינות. הרב הגדול. מחסה עוז ומגדול. אלופנו ורוח אפינו. כוכב נשפנו. ואור עפעפינו. הצדיק העניו. אשר כמוהו לא היה לפניו הרב ר' יצחק [כהן] אלפאסי ז"ל נ"ע. נכסף אל קדושו. ושבה אל אלהים נפשו יום שלישי בשבת עשרה ימי' לירח אייר[19] שנ' ד' אלפים תת"סג ליצי' יום עברה היום ההוא יום צרה יום חשך ואפילה יום ענן וערפל יום קדרו שחקים ואורותם ושק הושת כסותם הכוכבים אפלו והגבעות התקלקלו וכל ישראל נבהלו עלה לישיבה עליונה למנוחה עליונה זקן ושבע ימים לובש מלבוש מהללים ושם גדול כשם הגדולים לתת לו מהלכים בין השרפים והמלאכים בסתר עליון יהיה מגורו. ובצל שדי ישב נכוחו וזיו השכינה ילך נכוחו תורתו תהא מבטחו. ובהקיצו היא תשיחו יעמוד לגורלו ובבנין בית זבולו יעלה דרך גבולו כ"יר והרב ר' יהודה הלוי ראש (המדברים) המשוררים ז"ל חקק על קברו אלו הג' שורות. הרים ביום סיני לך רעשו. כי מלאכי האל בך פגשו. ויכתבו תורה בלוחות לבך וצבי כתריה לך חבשו. לא עצרו כח נבונים לעמוד לולי תבונות ממך דרשו:
וכתב עוד הרא"בד בס' הקבלה[20] שהיתה מחלוקת בין רב יצחק בן אלבאליא ובין רבי יצחק אלפסי וכן היתה מחלוק' בין ר' יצחק בר יהודה בן גיאת ובין ר' יצחק אלפסי וכתב מה"רם מרטנבורק ז"ל בתשובותיו סי' ק"נה שהר"יף בעל השערים הוא בן בנו של ר' אלפס וכתב עוד שם בסי' ר"יט כהנה וז"ל שוב קבלנו שאותו שיסד השערים היה שמו ר' יצחק בר ראובן ורבינו האלפסי שעשה החיבור היה שמו ר' יצחק בר יעקב והיה אבי אביו של בעל השערים וכ"כ בה"גמ בתשובו' דשייכי לס' משפטים סי' מ"א ונ"ה ע"ש במקומו' הנזכרים ובכן אין כאן קושיא ממ"ש בב"י בח"המ סי' קע"ז ס"ח שהר"יף סותר דבריו ממ"ש בשערים למ"ש בהלכות כיון שהר"יף לחוד ובעל השערים לחוד והנה חמשה רבנים הם הדור השני ברבנות וגם בזמן רבנים אלו היה רב יצחק בר משה בן סכני מקהל דאניא והלך מדאניא לארץ מזרח ונסמך שם גאון והושם על כסא רב האיי ז"ל וגם בזמן ההוא בא חכם גדול מצרפת לקורטובא ושמו ר' פריגורס ונזכר זה הרב בה"גמ פי"א מה' גרושין וכ"כ שם וכן פסק בירושלמי דהחולץ ולא כאשר כתוב בספר רבי פריגורס ע"כ וכתב בעל שלשלת הקבלה שבדור הזה היה ר' יהודה בר דוד פאסי הנקר' ר' יהודה חאיוג והוא המדקדק הא' שהעמיד לשון הקדש על בוריו אחר שנשכח בכל הגולה[21] ומביא אותו הרא"בע בפירושיו ובפי' קהלת בפסוק שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ וכו' כתב דע שאין לך בלשון הקדש אות מתהפך ומתחלף ומובלע ונוסף ונעדר כי אם אותיות אה"וי כאש' פירש רבי יהודה בר' דוד בעל הדקדוק ז"ל וגם הזכירו בפ' ותפר האביונה וגם מביאים אותו כל המדקדקים בספריהם גם הר"ן ז"ל על מה ששאלוהו מהו פי' קול לו קול אליו כתב כבר הודיענו השר הא' בדקדוק והוא ר' יהודה חאיוג ז"ל כי אותיו' הנשימה ג' והן או"י ונקראו אותיות הנשימה וכו' וכמ"ש מה"רם אלאשקאר ז"ל בתשובותיו סי' צ"ג גם בדור ההוא היה ר' מרינוס בן גנאח המדקדק הספרדי שמזכיר הרא"בע במקומות רבים וב' מדקדקים אלו[22] הזכירם רד"ק בהקדמתו לספר מכלול וז"ל ואמנם קדמונו והזהירונו עליו והורונו נתיבתו החכמים אשר היו לפנינו וראש היצורים ומישבי הלשון[23] החכם ר' יהודה פאסי המכונה חיוג מצאו בזמן ההוא מעוות בפי אנשי' ונשחת בלשונותם ויחבר ב' ספרים מאירים כספירים ספר בעלי הרפיון וספר בעלי הכפל נותני לשון למודים פוקחי עינים עודות ולשון עלגים תמהר לדבר צחות ואחריו החזיק הח' רבי יונה אשר מלאו לבו לכתוב ספרי' רבים ולהאריך בדקדוק הלשון ובענינו על כל אשר לפניו מאשר ראינו אנחנו וכו' עכ"ל וכתב בעל שלשלת הקבלה[24] שרבינו יונה זה היה רבו של רבינו יעקב בר יקר רבו של רש"י וגם בדור ההוא היה רבינו משה הכהן בן גיקטלי' מדקדק ומשורר גדול ומביאו הרא"בע ז"ל בפירושיו במקומות רבים גם בדור ההוא היה הרב ר' שלמה בן יהודה בן גבירול ממדינת סרקסטא חכם גדול ותוכן בקי מאד בחכמת התכונה ופילוסוף אלהי ומדקדק ומשורר נפלא כמו שנראה חכמתו הנפלאה מכתר מלכות ואזהרו' שחבר ובתחלת האזהרות רמז שמו ושם אביו באומרו. ש"מור ל"בי מ"ענה. ה"יה ב"מאד נ"ענה. י"רא ה"אל ו"מנה. ד"בריו ה"ישרים. ר"ת שלמה בן יהודה. ונוסף על זה חבר עוד כמה פיוטים רבים ועוד חבר ס' תקון מדו' הנפש בלשון ערב שנת ד' אלפים תת"ה[25] והעתיקו בל"הק ה"ר יאודה ן' תבון שנת ד' אלפים תתקכ"ז וכתב בעל שלשלת הקבלה שקבל מחכמי הדור שתוגר אחד לבש קנאה מרוב חכמתו והרגו וקברו בגן שלו אצל תאנה אחת והתאנה חנטה פגיה קודם זמנה ועשה תאנים גדולים ויפים וכו' וצוה המלך ויתלו את התוגר על התאנה. והנה ראיתי להעתיק כאן קצת דברים שכתב הרא"בע ז"ל בס' מאזנים שכתב על הדקדוק מפני שמזכיר שם שמות המדקדקים הגדולים וז"ל[26]. ואלה שמות זקני לשון הקודש הגאון רבינו סעדיא אלפיו"מי שבא מפיתום ראש המדברים בכל מקום אגר ספר האגרון וספר לשון עברית וספר צחות וחכם ירושלמי לא ידענו שמו גם הוא תקן בדקדוק הלשון ח' ספרים כספירים יקרים ור' אדונים בן תמים הבבלי עשה ספר מעורב מלשון עבר וערב ור' יהודה בן קריש ממדינת תאה"רת כתב ספר היחס וקרא שמו אב ואם וראוי לנהוג בו כבוד ור' מנחם בן סרוק ספרדי גם הוא חבר ס' מחברת וימצאו בו דברים נכוחים ור' אדונים הלוי בן לברט המערבי ממדינת פאס גם הוא משיב דברים נכוחים ור' יהודה בר דוד המערבי ממדינת פאס הנקרא חיוג חכם גדול חכם חרשי הלשון רב על כל חושבי מחשבו' ומחשבתו הולידה ד' ספרים והם ס' הנוח וס' הכפל וס' הנקוד וס' הרקחה והילדים אלה ארבעתם נתן בהם האלהי' חכמה ואדונינו רב האיי גאון אסף ספר המאסף מלא חכמה וכליל יופי ור' יונה הרופא בן גנאח ממדינת קורד"ובא השלים ספרים שבעה והשביעי ספר השרשים וכלו מחמדים ור"ש בן גבירול ממדינת מאלקה ארג מחברת שירה שקולה ולא ישקל בכסף מחירה והיא ת' חרוזים ורב שמואל הנגיד ממדינת קורטובא חקק ספר העשר והוא גדול מכל הספרים הנזכרים ואין למעלה ממנו ור' משה הכהן ספרדי הנק' בן גיקטליא ממדינת קורטובא ביאר ספרי הדקדוק גם הוסיף עניינים לא ידעום הקדמונים גם הוא חבר ס' זכרים ונקבות ורבי דוד הדיין בן הגר ספרדי ממדינת גראנטה גם הוא נלוה אליהם ונמלך עליו לבו וחבר ס' המלכים ור' יהודה הנקרא בן בלעם ספרדי ממדינת טוליטולה אסף ספרים קטנים ור' יצחק הנקרא בן ישוש ספרדי ממדינת טוליטולה עשה ספר הצרופים ורבי לוי הנקרא בן אלתבאן ספרדי ממדינת סרקסטא תקן ספר המפתח וכל אלה הספרים הם בלשון ההגריאים לבד מהמחברות והשירה והאגרון ע"כל.
גם בדור ההוא של הרבנים הנזכרים לעיל היו ר' אוהב הנשיא בר מאיר הנשיא בן שרקיתיקאש[27] ור' משה בר יעקב ן' עזרא[28] חכם גדול ומשורר ובקי בחכמ' יונית וחבר ספר ערוגת הבושם וגם רבינו חננאל מרומי[29] היה בזמן הזה וגם רבינו משה מפויאה[30] וגם רבינו קלונימוס איש רומי[31] והיה בזמן רבינו יעקב בר יקר כדמוכח במרדכי סוף פ' גיד הנשה וגם בזמן ההוא היה רבי יצחק הישראלי חכם בכל החכמות ואמרו שחיה יותר ממאה שנה ולא נשא אשה והרמ"בם ז"ל באגרותיו[32] באגרת שכתב להרב רבי שמואל אבן תבון ז"ל כתב שר' יצחק הישראלי היה רופא וכתב עוד שחבר ס' הגבולים וספר היסודות ע"ש. גם בדור ההוא היו רבותיו של רש"י רבינו יעקב בר' יקר וכשאומר רש"י מורי הזקן היינו רבינו יעקב בר' יקר שהיה רבו הזקן וגם היה רבו רבינו יצחק בר יהודה הלוי[33] וכ"כ בס' התרומה סי' קפ"ד וכ"כ רש"י בגיטין פ' הניזקין דף נ"ט ע"ב כך אמר מורי הזקן ומורי רבינו יצחק בר יהודה וכן סידר ר' עמרם אבל מתלמידי מורי ר"י הלוי שמעתי משמו וכו' וכן בסוכה דף ל"ה ע"ב פר"שי ז"ל מורי הזקן רבינו יעקב אבל רבינו יצחק הלוי היה מפרש וכו' וכתבו שם התוס' בדבור המתחיל נטלה בזכותו בסוף הדבור ובשם רבינו גרשום מאור הגולה פי' בערוך כפי' רבינו יצחק בר יהודה הלוי ובחולין דף מ"ו ע"ב כתב רש"י מעשה בא לידי ושאלתי את פי רבינו יעקב בר' יקר והתירה לי לאכול והתוס' כתבו בשבת פ' במה בהמה דף נ"ד ע"ב כך קיבל רבינו שמואל בשם רבינו שלמה ששמע מר' אליעזר רבו ונראה שהרב ר' יהודה בר יקר[34] שמביאים הפוסקים הוא אחיו של הרב ר' יעקב בר יקר רבו של רש"י וכתב הרש"בא בתשובה סי' תק"כג וז"ל ואשר אמרת לפרש לך מה שאמרו בירושלמי תמיה אני במה אתה שואלני בפי' ירושלמי ואתם יש לכם אב למקרא ולפירושו הרב הגדול ר' יאודה בר' יקר ז"ל ועוד שאני רואה אותך רגיל ובקי כו וכו' ומשמע מדבריו שהוא פי' הירושלמי וכתוב בס' חסידים סי' קכ"ח מעשה ברבי יעקב בר יקר שהיה מכבד בזקנו לפני ארון הקדש וכשהיו הקהל הולכים לפני המלך או לפני השלטון אז חולץ מנעליו ואמר אני עני הם בכסף שלהם ואני ברחמים ובתחנונים נמצא הם בשלהם ואני בשלי וכן נהגו הקהל אחריו. גם בזמן ההוא היה רג"מה דהיינו רבינו גרשום מאור הגולה צרפתי והוא תקן כמה תקנות טובות ונתפשטו בכל ישראל וכתב בעל שלשלת הקבלה[35] כי רבינו שמשון בר יצחק ורבינו יהודה הגדול ראש הנהרגים לקדושת ה' ורבינו יהודה הכהן בעל ספר הדינין היו תלמידי רבינו גרשום וכן נראה במרדכי דמציעא פ"א שכתב שם וכן מצאתי בס' הדינים שכתב רבינו יהודה הכהן לפני רבינו גרשום וכן רבי יצחק בר יהודה קבל מרג"מה כנראה בה"גמ פ"ח מה' חמץ ומצה ועיין בתשו' מה"רם אלאשקאר סי' כ"ח ול"א[36]. וראיתי בס' בנימין זאב סי' רל"ד וז"ל והש"ית אנה לידי תשובה אחת שייך על הנדון וכו' אמר מרי אבא רבינו יהודה בר קלונימוס בשם מרנא רבינו יהודה החסיד בשם אביו ר' שמואל החסיד שאמר בשם אביו רבינו קלונימוס הזקן בן רבינו יצחק[37] שאירע במגנצא בראש השנה ברית מילה ושאלו לקדושים אשר בארץ החיים המה רבינו גרשום ורבינו שלמה בן יצחקי ורבינו יהודה הכהן בעל הדינין ורבינו יהודה הגדול ראש הנהרגים ושאר בני הישיבה הקדושה והורו כולם למול את הנער אחר קריאת התורה[38]. גם בזמן ההוא היה ר' משה הדרשן[39] מנרבונה ומביאו רש"י בפי' התורה במקומות רבים שואמר כמה חדושין טובים מיסודו של ר' משה הדרשן וגם בזמן ההוא היה רבינו שלמה בר לוי ממנטוולא בן אחותו של ר' משה הדרשן ומביאו רש"י בפי' דברי הימים ב' סי' ב' בפסוק בן אשה מן בנות דן ע"ש[40] ור' משה הדרשן היה רבו של ר' נתן בעל הערוך וכן מוכח כך בספרו בערך נגד כתב פר"ח ז"ל וכו' אני קבלתי מר' משה הדרשן מעיר נרבונא כך וכו' ובערך פרקד כתב ור' משה בן יעקב בר משה בר אבון מן נרבונא היה מפרש אפוריא וכו' גם בערך צדק כתב כך קבלנו מר' משה הדרשן וכן בערך קצר כתב זה פר"ח ור' משה הדרשן מנרבונא שנה לנו בקצרה וכו' ובערך חלק דף ס"ב ע"ב משמע משם שגם היה תלמיד מרג"מה שכ"כ שם פר"ח ורב' גרשון ז"ל וכו' ועוד אמ' לן חלוקת נפש שמתחלק וכו' וגם בערך גב דף ל' ע"ב כתב זה פירש רבינו גרשום ובערך קף מזכיר לאביו שכתב ואבינו רבינו יחיאל פי' קפא תולעת וכן פר"ה קפא תולעת וגם מביא לאחיו הר' דניאל שם בספרו בכמה מקומות[41] ובערך דל הא' כתב זה פי' ר' משולם בר' משה בר' איתיאל מעיר מגנצא ובערך סעד מביא לרבינו משולם בר' קלונימוס[42] ע"ש כל זה בס' ר' נתן בעל הערוך ז"ל. וכתב בעל ס' היוחסין[43] שבשנת ד' אלפים תת"ל נפטרו רבותיו של רש"י ר' יעקב בר יקר ורבי יצחק בר אשר סגן לויה ור' שלמה בן גבירול ורג"מה צרפתי וכפי מה שכתבתי לעיל בסמוך נראה שרביני יצחק בר אשר סגן לויה [לא] היה רבו של רש"י אלא רבינו יצחק בר יהודה הלוי סגן לויה ואפשר שגם רבינו יצחק בר אשר סגן לויה היה רבו של רש"י ג"כ[44] וכתב עוד בס' יוחסין ומגדולי תלמידי רבי משה הדרשן ר' משה העניו ור' משה בר יוסף בן מרן[45] ור' לוי בן אחיו של ר' יצחק והגדול שבכלם ר' אברהם בר יצחק הנקרא הרא"בד ר"ל הרב אב ב"ד והוא חבר ספר האשכול ועוד חבר ס' הברית בחכמת הקבלה[46] והר"זה דהיינו רב זרחיא הלוי בר יצחק מלוניל בעל המאורות שהשיג על הרי"ף בכל ספריו והוא היה בן י"ט שנה וכמו שהעיד עליו אביו ע"ש בתחלת ספר הרי"ף בחרוזי' שעשה אביו וגם הוא חבר ס' הצבא[47] וגם מתלמידיו של ר' משה הדרשן היו הרב רבי משולם בר יעקב והר' שמואל בר משה[48] והר' שמואל בר דוד והר' משה בר יהודה[49] והרב הר' יונתן הכהן בר דוד[50] והר' שלמה ובזמן הזה היה ג"כ הנשיא הרב ר' יהודה בר ברזלי מברצלונא שחבר ס' העתים והתוספות מביאים אותו בברכות סוף פ"ב שכתבו שם וראיתי בס' העתים שחבר הרב ר' יהודה בר ברזלי מברצלונא ששמע שהיה עמוד של אש יורד מן השמים עליהם בכלה של אלול ובכלה של אדר וגם בעירובין פ' המוציא תפילין דף ק"ד כתבו ורב אלפס והר' ר' יהודה בר ברזלי פסקו כרבא וכו' וכתב בעל שלשלת הקבלה[51] ז"ל שזה ר' יהודה בר ברזלי הוא הרב הנשיא אל ברצלוני הנז' בפוסקים ושכ"כ בשאלות של הרשב"ץ סי' ו'[52] וכ"כ בתשו' הרש"בא סי' קנ"ג והרב רבי יהודה בר ברזלי ברצלוני ז"ל כתב וכו' וכ"כ בס' אבודרהם ז"ל וכ"כ הר"ן ז"ל בפ"ג דר"ה דף שי"ד ע"ב והר' יאודה בר ברזלי אלברגילוני ז"ל כתב שאין אומרים צדקתך בר"ה וי"ה שחל להיות בשבת וכו' והר"י בעל הטורים ז"ל מביא כמה דברים וחדושים משמו ובפרטות בטח"המ.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ סה"ק מ"ד א' יוחסין קכ"ד ב' קס"ב א'.
- ^ ר' נסים לא היה מימיו ראש ישיבת בבל עי' תולדות ר' נסים הערה י"ט וכ'.
- ^ מביאורו זה הנקרא מפתח מנעולי התלמוד מוצאים היום מ' ברכות שבת ועירובין בכ"י ת"י הח' גאלדענטהאל והננו משתדל להדפיסם עי' מ"ע לרא"ג ח"ה תל"א.
- ^ עי' תולדות ר' נסים הערה כ"ה וגו'.
- ^ עי' תולדות ר"ח הערה כ"ו.
- ^ עי' שם הערה ו'.
- ^ סה"ק מ"ד א' יוחסין קנ"ז ב'.
- ^ ע"ל ה' ב'.
- ^ סה"ק מ"ד א' יוחסין קכ"ז ב' קס"ב א'.
- ^ עי' דיא רינליגיעזע פאעזיא וכו' להרי"מז רכ"ה וגו'.
- ^ ע"ל ה' ב'.
- ^ עי' רימ"ז רפ"ט.
- ^ ט"ז א'.
- ^ על הוראת מלת ספרד אצל הקדמונים עי' מ"ע להח' צונץ קכ"ו למען תבין מ"ש לעיל ששנים מה' יצחקים באו מארץ אחרת. ועי' גם תולדות ר' האיי הערה כ"ג.
- ^ עי' תולדות ר"ח הערה כ'.
- ^ סה"ק מ"ה א' יוחסין קכ"ה ב' קס"ב א'.
- ^ כ"ה בסה"ק מ"ה א' וביוחסין קכ"ח ב' אבל ביסוד עולם (יוחסין קס"ב א') ובהקדמת צידה לדרך תת"פג וגירסא משובשת שנזדמנה לפניהם בס"הק הטעתם ועי' הגהה ג' וד'.
- ^ וכ"כ בצ"ד ועי' הגהה ד'.
- ^ בשה"ג ח"א יו"ד ב' השיג על המחבר בעבור שמביא דברים מתחלפים ולא יעיר שהרי לעיל כתב ביום שבת י"א אייר וכאן ביום ג' יו"ד אייר ובאמת שניהם לא יכונו שהרי בש' תתס"ג לא היה י"א אייר בשבת ולא יו"ד אייר ביום ג' ובתש"בץ ח"א סי' ע"ב יו"ד סיון והוא נכון. עי' אבני זכרון לריו"אל ע"ב, איזר. אננאלען ח"ב פ"ה ועי' כ"ח ח"ז ר"נה.
- ^ מ"ה ב'.
- ^ לשון סה"ק מ"ד ב'.
- ^ עי' בייטרענע וכו' להחכמים דוקינס ועוואלד.
- ^ המורים ומייסדי כ"ה בד' קונס'.
- ^ ל"ח ב'.
- ^ בשער הס' ההוא ד' ריוואה די טרינטא כתוב תת"מה ואולי גם כאן צ"ל כן וראה מ"ש הח' דוקינס עהרענזיילען יו"ד ורימ"ז דיא רעל. פאעזיא רי"ו ולעומתם רשימת כ"י בעיר לייפציג ד' רס"ח ומ"ע לרא"ג ח"ד ש"ץ.
- ^ עי' הקדמת הגאון שי"ר למחברת הערוך לר"ש פרחון.
- ^ בסה"ק מ"ה א' גריס שרתמיקש וע"ל ו' א' ושם מ"ז ב' וביוחסין ק"ל ב' שרתמיקש וביוחסין קכ"ח ב' שתרמיקש.
- ^ עי' ס' משה בן עזרא להח' דוקעס ורימ"ז רפ"ח.
- ^ עי' תולדות ר"ח הערה ח'.
- ^ עי' תולדות ר' נתן הערה מ"א וע"ל י"ז א' הגהה כ"ז.
- ^ ע"ל ט' ב'.
- ^ ע"ז א' וע"ל י"ב ב'.
- ^ עי' דף זה ע"ב הגהה ח'.
- ^ שה"ג ח"א יו"ד ז'.
- ^ מ"א א' ושם איתא ר' שמעון וכצ"ל.
- ^ וז"ל ר"מ אלאשקר סי' כ"ח והנה באה לידי שאלה ותשובתה בעניין זה בס' דינין שחבר ר' יהודה תלמידו של רג"מה ע"כ וכיוצא בזה כתב בסי' ל"א.
- ^ ע"ל י"ד ב'.
- ^ עי' תולדות ר' נתן הערה ב' ועטרת זקנים א"ת ס"ס תק"סד.
- ^ עי' ג"פ להח' צונץ דס"ז ואילך.
- ^ וגם מביאו דה"א ד' ל"א ועי' מ"ע להח' צונץ שמ"ה.
- ^ עי' תולדות ר' נתן הערה ב' וג' והח' צונץ בהוספותיו על מסעות ר"ב ח"ב י"ח.
- ^ עי' ג"פ להח' צונץ שס"ה בהגהה ואורקונדיגן צור געשיכטע דער יודען להח' פירסט דף ט' וע"ל י"ז ב'.
- ^ ק"ל ב'.
- ^ כאן טעה מהמחבר כמו שנודע למעיינים ובזה טעם גם לעיל דף זה ע"א עי' שה"ג ח"א יו"ד ח' ומ"ע להח' צונץ שי"ו.
- ^ ע"ל י"ג ב'.
- ^ עי' הח' צונץ במ"ע לר"אג ח"ב ש"ז.
- ^ והוא נדפס בקובץ תומת ישרים וגם בפני עצמו שקלאוו תקס"ג מו"ש שהרא"בד והרז"ה היו תלמידי ר"מ הדרשן זה אינו כמבואר מסדר הזמנים ובזה יש לתמוה על מ"ש בסמוך ע"פ ס' יוחסין מתלמידים אחרים של הדרשן.
- ^ עי' צונץ בהוספות הנ"ל ח"ב יו"ד.
- ^ צונץ מ"ע לרא"ג ח"ב שי"ב ועי' תמים דעים סי' ע"ח.
- ^ ע"ל י"ב ב' הגהה יו"ד.
- ^ ל"ט ב'.
- ^ צ"ל ט"ו.