קובץ יסודות וחקירות/כרמלית

הגדרה

רשות שאינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד (הסוגיא בשבת ו.).
בפירוש "כרמלית" נחלקו הראשונים: תוס' כתבו שהוא מלשון כרמל, שאינו לא לח ולא יבש אלא בינוני, וכך היא אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים (תוס' שבת ו. ד"ה כרמלית, בשם הירושלמי). והרמב"ם כתב שהוא מלשון כארמלית, דהיינו כאלמנה, שאינה לא בתולה ולא נשואה, וכך היא אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים (פירוש המשניות לרמב"ם שבת א-א, מגיד משנה שבת יד-ה, ערוך השולחן או"ח שמה-לז).
בדיני שבת.
לדוגמא, ים ובקעה (שבת ו.).

מקור וטעם

המקור והטעם שאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות הוא שדומה לרשות הרבים ולכן גזרו בה רבנן (רש"י שבת ו. ד"ה אין).
בגדר התקנה חקרו האם חכמים תיקנו שהיא תהיה רשות בפני עצמה, או שהיא עדיין מקום פטור, וחכמים רק גזרו עליה חומרות של רשות היחיד ושל רשות הרבים (פרי משה שבת לו-א).
מהותה – יש לה חשיבות מקום גם מדאורייתא, שאם לא כן חכמים לא היו אוסרים אותה (קובץ שיעורים בבא בתרא רמז).
גדרה של כרמלית – הירושלמי (שבת יא-ב [סו.]) כתב שכל המעכב דריסה ברשות הרבים נקרא כרמלית, והערוך (סוף ערך כרמל) כתב שזהו ביאור המושג כרמלית.

פרטי הדין

מקום פטור שבתוך כרמלית – נחלקו הראשונים האם דינו כרמלית משום שמצא מין את מינו וניעור, או שדינו מקום פטור משום שאי אפשר שכרמלית תהיה חמורה יותר מרשות הרבים, והרי מקום פטור שבתוך רשות הרבים דינו מקום פטור (ערוך השולחן או"ח שמה-מה).
טלטול מכרמלית לכרמלית – תוס' (עירובין סז: ד"ה ומאי) התירו לטלטל מכרמלית לקרפף יותר מבית סאתיים (שמדאורייתא הוא רשות היחיד ורק מדרבנן החמירו בו ככרמלית), וא"כ כל שכן שמותר מכרמלית לכרמלית. אך בירושלמי (שבת יא-ה [סז:]) מפורש שאסור מכרמלית לכרמלית.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: הוצאה מרשות/לרשות, מלאכות שבת (לגבי איסור עשיית מלאכה בכלל), מקום/פטור, רשות/היחיד, רשות הרבים (בשבת).