קדושת לוי/כי תצא
פרשת כי תצא
[עריכה]כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר כו' (דברים כב, ו). כבר נודע שיש ב' התעוררות, התעוררות דלעילא והתעוררות דלתתא, ואין האדם רשאי לסמוך עצמו על התעוררות דלעילא, רק ליהנות מיגיע כפו להתעורר מעצמו, ואז נחה עליו רוח ה' התעוררות דלעילא, כי הקב"ה יהב חכמ' לחכימין, כאשר מתעורר עצמו והוא בבחי' חכם כבר, אז הש"י יהיב חכמ' ושולח לו התעוררות העליון, אמנם כשהתינוק קטן, האם צריכה להטות עצמה להתינוק שיניק, כן הש"י כשאין לאדם שכל כלל שיוכל להתעורר מעצמו, שולחין לו התעוררות דלעילא, ודע שכתוב הט"ז בש"ע סימן א', שיהא הוא מעורר השחר ולא השחר מעורר אותו, ר"ל שיהא הוא מעורר ע"י עצמו השחר, היינו התעוררות עליון, ולא השחר מעורר אותו ע"ש. וז"ש כי יקרא קן צפור, צפור מל' צפרא, דהיינו בהירות ר"ל כשיקרה לך בהירות והתעוררות עליון יאיר עליך בדרך, פי' בדרכי ה' בהליכות עוה"ב דהיינו במע"ט, או בעץ עץ החיים זו התורה, והאם רבצת על האפרוחים, פי' מחמת שאתה עדיין אפרוח קטן בדעת, להתעורר עצמך, לכן צריך האם, אימא עילאה לרבץ עליך בתחילה, הגם שהמדה ליהב חכמה לחכימין, אמנם אתה אין לך שכל שתהא תוכל להתעורר עצמך מלתתא, ואעפ"כ לא תקח האם על הבני', לא תסמוך על התעוררות דלעילא, מה שאימא עילאה רובץ על כו'. דהיינו עליך. למען יטב לך. פי' ע"י התעוררות שלך יש להבורא יותר תענוג, כמאחז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, התענוג שמביאים בבורא הוא נקרא פרנסה, ונמצא על ידי התעוררות שלך, יש להש"י יותר תענוג, ולפי רבות התענוג ירבה השכר שלך ויהי' טוב לך, וזהו והארכת ימים. פי' עוד טובה יגיע לך ע"י שתתעורר עצמך במעלת הקדושה מצד מעשיך הטובים, אז יהי' מקים להתעוררות עליון להיות זמן רב אצלך, משא"כ כשבא התעוררות עליון מקודם, שאתה בחוסר כל, אין מקים להתעוררות לשרות בו זמן רב, וזהו והארכת ימים, ימים מלשון הבהירות, דהיינו הבהירות שנתן לך מלעילא תגרום שתאריך אותו, שיהי' אצלך זמן רב, שלא תשלח את האם, פי' שלח מלשון הפשט', והיינו להפשיט אותך מגשמיות כשאתה רוצה האם הוא התעוררות עליון, למען יהי' מנוח לכף רגלה על מה לשרות:
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך (דברים כב, ח). הכלל הוא, כשמגיע לאדם איזה שמחה מהבורא ברוך הוא אזי יראה לדבר דבורים להביא השמחה באותיות בתורה ובתפלה ושירות ותשבחות בכדי לדבק השמחה למעלה בבורא ברוך הוא. וזהו הרמז כי תבנה בית חדש, כשמגיע לך שמחה חדשה. ועשית מעקה, לעלות השמחה על ידי אותיות כנ"ל. וזהו מעקה, כי המעקה יבנה למעלה למעלה. וזהו הרמז לגגך, כדי להביא השמחה באותיות. וידוע, כי כח המנענע בכל האותיות הוא השם הוי"ה ברוך הוא הרצון באותיות משם הוי"ה. וזהו גג"ך, גימטריא כ"ו:
לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים (דברים כג, ד). הכלל הוא, שישראל נקראו בני בכורי, הרצון בזה שכל שפע נשפע על ידי תפארת ישראל ומהתמצית יונקים כל האומות על ידי תפארת ישראל ונמצא כל האומות הם צריכים להחזיק טובה לישראל על זה. והנה עמון ומואב כחשו זאת שעיקר השפע לתפארת ישראל והם המשפיעים לכל העולם. וזהו אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים:
ושבב בשלמתו. פירוש, כי האדם צריך לצמצם לעשות איזה דברים כדי שיוכל לקבל השפע מאת הבורא יתברך ושלמה נקרא מלבוש. וזהו הפירוש על ידי מה יוכל לעשות צמצום, על ידי ושכ"ב, היינו שין תלת ראשין וכ"ב אותיות:
וברכך ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך (דברים כד, יג). ועיין פירוש רש"י. ונראה לבאר כך, כי כשיחזור המשכון לעני בוודאי העני יברך אותו ונמצא אפשר יעשה זאת למען יברך אותו העני. ולזה מבאר הפסוק שאל יעשה זאת בכוונה הנ"ל, רק יעשה למען ה' ולא יצפה לברכת העני בשביל זה. וזהו הרמז ולך תהיה צדקה, אתה תעשה הצדקה הזאת כשתעשה המצוה. לפני ה' אלהיך, פירוש כשתעשה המצוה רק בשביל ציווי הבורא יתברך ולא בשביל ברכת העני: