לדלג לתוכן

קבא דקשייתא מד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קושיא מד

[עריכה]

קשיא לי בבכורות (דף נ"ג ע"ב) ריש פרק מעשר בהמה, דצריך קרא על קדשים קלים דפטור ממעשר בהמה אף דממון בעלים הוא. ולמה ליה קרא? והא אף בקדשים קלים, מכל מקום הוי האימורין ממון גבוה, כמבואר בשיטה מקובצת בבא קמא (דף י"ג ע"א); וממילא הוי שותפות, ובלאו קרא ד"יהיה קודש" פטור.

ואף דאין כאן שום מום, רק חסרון מבפנים, מכל מקום הדבר פשוט דגם בזה שותפות פוטר, כיון דמכל מקום אינו ראוי להקרבה.

ועוד, הרי כתבו התוס' ביומא (דף כ״ט ע"א) ד״ה אלא, דהיכי דאינו ראוי להקטרת אימורין מתחילת שחיטה אז הקטרה מעכבת, אם כן ודאי דנפסלו מעל גבי מזבח אם חסר האימורין. וכיון דהקדש שותף בהאימורין, כמו דהקדש פטור ממעשר בהמה – אם כן גם שותפות הקדש פטור, ולמה לי קרא ד"יהיה קודש"?

בשלמא להרמב״ם (פרק ו מהלכות בכורות הלכה י) דסובר דוולדות הנולדין מבהמה של שותפות חייבין במעשר בהמה, אם כן צריך קרא בוולדות קדשים; אבל להחולקים על הרמב״ם קשה, וצע״ג: