לדלג לתוכן

קב הישר/נט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כְּתִיב בַּתּוֹרָה (דְּבָרִים כג, טו): "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ". רָצָה לוֹמַר: שֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו שֶׁל הָאָדָם בִּקְדֻשָּׁה, כִּי הָאֵבָרִים שֶׁל הָאָדָם הֵן מַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה, וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וּכְשֶׁהוֹלֵךְ הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם בִּדְרָכִים לֹא טוֹבִים, וְעוֹסֵק בְּהֶבֶל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, אֲזַי הוּא מַחֲנֶה לְהַשָּׂטָן וְלִילִית, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וּלְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! זַכֵּנִי לִהְיוֹת אֲנִי טָהוֹר וְכִסֵּא אֶל הַשְּׁכִינָה! בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ.
וּבִהְיוֹת כְּשֶׁחוֹטְאִים יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִיִּשְׂרָאֵל, וְאָז נֶאֱמַר: וַתָּרָם הַתֵּבָה מֵעַל הָאָרֶץ — כִּי הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת בְּסֵפֶר הַזֹּהַר 'תֵּבָה', שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת 'בֵּי"ת ה'", וּלְכָךְ רמ"ח תֵּבוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע נֶגֶד רמ"ח אֵבָרִים שֶׁל אָדָם, כִּי כָּל תֵּבָה מִקְּרִיאַת שְׁמַע מַשְׁפִּיעָה קְדֻשָּׁה בְּאֵבָר אֶחָד כְּשֶׁקּוֹרֵא בְּכַוָּנָה. וְאַל תַּקְשֶׁה: הֲלֹא כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, שֶׁקּוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע בְּדִקְדוּק וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵבָרֵיהֶן הֵן חֲלוּשִׁים. דַּע בְּנִי, הָעִנְיָן הוּא מְבֹאָר בְּזֹהַר שְׁלַח לְךָ, כִּי נִשְׁמַת הָאָדָם דּוֹמָה לְנֵר, וְטֶבַע הַנֵּר, כְּשֶׁאֵינוֹ מֵאִיר כָּרָאוּי — אֲזַי מְנַעְנְעִים אוֹתוֹ קְצָת, וְעַל יְדֵי כֵן מִתְלַהֵב יוֹתֵר וְיָאִיר כָּרָאוּי. וְזֶה דַּוְקָא בְּנֵר יָפֶה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּנֵר גָּרוּעַ. אַדְּרַבָּה: בַּנִּעְנוּעַ כָּבֶה וְשׁוֹקֵעַ.
כְּמוֹ כֵן הָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ חוֹטֵא, וְהַנְּשָׁמָה דִּילֵיהּ עַל יְדֵי הָחֲטָאִים אֵינָהּ מְאִירָה כָּרָאוּי — אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ עָלָיו יִסּוּרִים, הַמְנַעְנְעִים אוֹתוֹ וּמַטְרִידִים גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו. וּבְאִם הָאָדָם מְקַבֵּל מֵאַהֲבָה וּבְחִבָּה הַיִּסּוּרִים, וּמֵשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי לֹא לְחִנָּם שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו הַיִּסּוּרִים, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָבִיד דִּינָא בְּלֹא דִּינָא, וּמִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר וְרוֹאֶה לְתַקֵּן מַה שֶּׁקִּלְקֵל, וּלְהַבָּא גּוֹדֵר עַצְמוֹ בְּגֶדֶר הַיִּרְאָה — אֲזַי חוֹזֶרֶת הַנְּשָׁמָה יוֹתֵר לְהָאִיר וּמְאִירָה יוֹתֵר. וְאִם הָאָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה, וּמְבַעֵט בַּיִּסּוּרִים וּלְפִי זְמַן הוֹלְכִין הַיִּסּוּרִין מֵאִתּוֹ, וְחוֹזֵר הָאָדָם לְדַרְכּוֹ הָרָעָה וּלְמַעֲשָׂיו הַמְקֻלְקָלִים — אָז הַיִּסּוּרִים חוֹזְרִין וּבָאִים אֵלָיו בְּחָזְקָה, וּמְאַבְּדִין אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם, וְנֵר דִּילֵיהּ, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, כָּבֶה וְשׁוֹקֵעַ וְיוֹרֵד עִמּוֹ לְבוֹר שׁוּחָה עֲמֻקָּה.
וְהִנֵּה בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָאָדָם הָיָה מֵבִיא קָרְבָּן וּמִתְוַדֶּה עָלָיו בְּצֵרוּף הַתְּשׁוּבָה, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁחַט הַקָּרְבָּן, וְנִזְרַק דָּמוֹ שֶׁל הַקָּרְבָּן, וְחֶלְבּוֹ נִקְרַב. זֶה הָיָה תְּמוּרַת גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו, אֲשֶׁר חָטְאוּ וְנִתְחַיְּבוּ מִיתָה וְקָרְבָּן. זֶה הָיָה תִּקּוּנָם. וְעַכְשָׁו הָאֲמִירָה הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ. וְעַל יְדֵי זֶה כָּתַב הָרַב מַהֲרַ"ם הַבַּבְלִי, שֶׁבַּאֲמִירַת פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת יְכַוֵּן הָאָדָם, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַכְּתוּבוֹת לְפָנָיו הֵם דִּמְיוֹן גּוּף הַקָּרְבָּן. וְהַנְּקֻדּוֹת הַמְנַעְנְעוֹת אֶת הַתֵּבָה הוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַקָּרְבָּן, וְעַל יְדֵי כֵּן יֵחָשֵׁב, כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבָּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְאַל יְהֵא קַל בְּעֵינֶיךָ אֲמִירוֹת פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּן בְּכָל יוֹם, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּבֹּקֶר מִתְעוֹרֵר חִיצוֹנִי אֶחָד, הַנִּקְרָא תּוֹלָע, וְהוּא מַתְחִיל לְקַטְרֵג עַל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּלַּיְלָה, וּבְהַקְרָבַת תָּמִיד שֶׁל שַׁחֲרִית, הָיוּ מַחְלִישִׁין וּמַתִּישִׁין אֶת כֹּחוֹ. וְאֶל זֶה יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ פָּרָשַׁת תָּמִיד: עוֹלַת תָּמִיד, הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי. (רָצָה לוֹמַר: 'עוֹלַת' הוּא אוֹתִיּוֹת 'תּוֹלָע' בְּהִפּוּךְ אַתְוָן). וְכָל הַמִּתְגָּאֶה, הוּא נוֹתֵן כֹּחַ וְחִזּוּק לְזֶה הַחִיצוֹנִי. וְכָל הַהוֹלֵךְ בָּעֲנָוָה, שֶׁהוּא דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. בִּתְפִלָּתוֹ הוּא מַתִּישׁ כֹּחוֹ, וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: וְאָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ.
וְהַכְּלָל — כִּי אֲמִירַת פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת הִיא עִנְיָן גָּדוֹל, וּבִפְרָט עִנְיַן פָּרָשַׁת קְטֹרֶת הוּא עִנְיָן גָּדוֹל וְחָשׁוּב מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת וַיֵּרָא: רַבִּי אַחָא הֲוֵי אָזִיל לִכְפַר טַרְשָׁא. אָתֵי לְגַבֵּי אֻשְׁפִּיזָא. לְחִישׁוּ עֲלֵיהּ כָּל בְּנֵי מָתָא. אָמְרוּ: גַּבְרָא רַבָּא אָתָא לְהָכָא — נֵיזִיל לְגַבֵּיהּ. אָזְלוּ וְאָמְרוּ לֵיהּ, שֶׁהֵן בְּצָרָה גְּדוֹלָה בְּזֹאת הָעִיר, כִּי שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהֵחֵל הַנֵּגֶף, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּבְכָל יוֹם הַנֵּגֶף הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר. אָמַר לָהֶם: לְמָחָר נֵיזוּל לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְנִבָּעֵי רַחֲמֵי מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַד דַּהֲווּ אָזְלֵי, אָתוּ וְאָמְרוּ: פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מִיתוּ, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי נוֹטִים לָמוּת. אָמַר לָהֶם רַבִּי אַחָא: אֵין הָעֵת לִקְיָמָא הָכָא, דְּשַׁעְתָּא דְחִיקָא, אֲבָל אַפְרְשׁוּ מִנְּכוֹן אַרְבָּעִין בְּנֵי נָשָׁא מִן חֲסִידֵי וְצַדִּיקֵי הָעִיר, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה לְכָל חֵלֶק, שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה לְמִזְרָח, עֲשָׂרָה לְדָרוֹם, עֲשָׂרָה לְמַעֲרָב, עֲשָׂרָה לְצָפוֹן, וַאֲנָא עִמְּכוֹן, וְיַעַמְדוּ עֲשָׂרָה לְכָל זָוִית דְּמָתָא וְיֹאמְרוּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה עִנְיְנֵי קְטֹרֶת בֻּסְמִין וְעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת. עָבְדוּ כֵּן תְּלַתָּא יוֹמִין. לְבָתַר אָמַר: נֵיזִיל לְבָתֵּינוּ כִּי בָּטְלָה הַגְּזֵרָה, וְאַף אוֹתָן אֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ נוֹטִין לָמוּת, אַפְרִישׁוּ מִנַּיְהוּ לְבָתֵיהוֹן, וְצִוָּה עֲלֵיהֶן שֶׁיֵּימְרוּן קְטֹרֶת מִן 'וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן: קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְשִׂים עָלֶיהָ קְטֹרֶת וְכוּ'". וְכֵן עָבְדוּ. וּבָטִיל מִנַּיְהוּ מוֹתָנָא. שָׁמְעוּ חַד קָלָא דְּאָמַר: חֻלִּין הַדָּבָר, חֻלִּין הַדָּבָר. לֹא תֵּרֵד לְכָאן, כִּי יָדְעִין לְבַטְּלָהּ לֵיהּ. אַדְהָכֵי חַלָּשׁ לִבֵּיהּ דְּרַבִּי אַחָא וְאִדְמוּךְ. שָׁמַע חַד קָלָא שֶׁאָמַר: כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת כָּאן — כָּךְ תַּעֲשֶׂה בְּעִיר אַחֶרֶת.
אַחַר כָּךְ הָלַךְ רַבִּי אַחָא לְדַרְכּוֹ וְצִוָּה לִבְנֵי מָתָא, דְּלָא יִבְטְלוּן מֵאוֹרַיְתָא לְעוֹלָם. וְהֶחֱלִיפוּ שֵׁם הָעִיר 'מָתָא מַחְסְיָא' עַל שֵׁם שֶׁחַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לוֹמַר גַּם כֵּן פָּרָשַׁת קְטֹרֶת וּבְרַיְתָא 'פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת' בְּכָל יוֹם, כִּי הוּא תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל. וְכָל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה — תְּקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ לְמַלְּאוֹת שְׁאֵלָתוֹ הַטּוֹבָה, אָמֵן.