לדלג לתוכן

קב הישר/מו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: אֶחָד מִן הַדְּבָרִים, שֶׁמְּעַכְּבִין אֶת הַתְּפִלָּה, הוּא מִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ נָקִי, וּמְלֻכְלָךְ מִטִּנּוּף וְצוֹאָה אוֹ טִפּוֹת מֵי רַגְלַיִם. וְעוֹד, כִּי נְקִיּוּת דָּבָר טוֹב הוּא, וְזֶה כִּי בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּתִיב בֵּיהּ: וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף מְעִילוֹ אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט. וּבְוַדַּאי אִלּוּ הָיָה הַמֶּלֶךְ שָׁאוּל מְלֻבָּשׁ בּוֹ, הָיָה מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר בְּשָׁעָה שֶׁכָּרַת דָּוִד אֶת כְּנַף מְעִילוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵסִירוֹ שָׁאוּל לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ. וְאִיתָא בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים", כִּי מְעִיל אֲשֶׁר הָיָה לַמֶּלֶךְ שָׁאוּל, הָיָה הַמַּלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהָיָה שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ מִתְכַּסֶּה בּוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן הֵסִירוֹ שָׁאוּל מֵעָלָיו לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. וְעַל כֵּן נִזְהָרִין אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, כְּשֶׁצְּרִיכִין לִכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא בִּשְׁעַת זְמַן כְּנִיסָתָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הָיוּ מְנִיחִין אֶת בִּגְדֵיהֶם מִבַּחוּץ, וְאֵינָם נִכְנָסִים עִם בִּגְדֵיהֶם לְבֵית הַכִּסֵּא, בַּאֲשֶׁר שֶׁהַבֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא בִּנְיַן מִקְדָּשׁ מְעַט, וּצְרִיכִין לִכָּנֵס בּוֹ בִּבְגָדִים נָאִים, וּבִפְרָט בְּיוֹם שַׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בָּהֶן שֶׁיִּהְיוּ בְּגָדָיו נְקִיִּים, שֶׁהֲרֵי מְבֹאָר בְּפֶרֶק ב דַּחֲגִיגָה: אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם: נִתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלִים שֶׁל שַׁבָּת בְּכֵלִים שֶׁל חוֹל וְלוֹבְשָׁם — נִטְמְאוּ (פֵּרוּשׁ: דְּהַיְנוּ לְעִנְיַן מִי שֶׁאוֹכֵל חֻלִּין בְּטָהֳרָה). וְהַטַּעַם — כֵּיוָן דִּכְלֵי שַׁבָּת עַבְדֵי לָהֶם שִׁמּוּר טְפֵי. וְעַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן רָאוּי וְנָכוֹן לִהְיוֹת מִנְעָלִים מְיֻחָדִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְטוֹב יוֹתֵר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְבֵית הַכִּסֵּא בָּהֶם וּלְבֵית הַכְּנֶסֶת.
וְיֵשׁ עוֹד דָּבָר הַמְעַכֵּב הַתְּפִלָּה, אַף שֶׁהוּא בְּבֶגֶד נָקִי מְאֹד, וְהוּא שַׁעַטְנֵז. וַאֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג — אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת וּמְקֻבֶּלֶת כְּלָל, אֲפִלּוּ אִם הוּא מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. עַל כֵּן צְרִיכִים הַחַיָּטִים לִזָּהֵר לִתֵּן הַשְׁגָּחָה, שֶׁלֹּא יִגְרְמוּ הֶזֵּק לַמִּתְפַּלְלִים בְּבִגְדֵי שַׁעַטְנֵז, וְיִהְיֶה חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בָּחַיָּט.
וְיֵשׁ עוֹד דָּבָר הַמְעַכֵּב אֶת הַתְּפִלָּה, אַף שֶׁבְּגָדָיו הֵם מְנֻקִּים מִכָּל טִנּוּף, וְאֵין בְּגָדָיו שַׁעַטְנֵז. אָמְנָם אֵינוֹ נָקִי מִגֶּזֶל, כִּי מִחְיָתוֹ הוּא שָׁוְא וָשֶׁקֶר, וְהוּא מִתְלַבֵּשׁ בִּבְגָדִים נָאִים וּמִתְגָּאֶה בָּהֶם. וְזֶהוּ שֶׁהַנְּבִיאִים קוֹרְאִין אוֹתָן 'בְּגָדִים' — בֶּגֶד בּוֹגְדִים. וּבְכָל פַּעַם שֶׁמִּתְכַּסֶּה בּוֹ לְהִתְפַּלֵּל — מְעוֹרֵר חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו, וְזוֹרְקִין תְּפִלָּתוֹ בִּפְנֵי הַחִיצוֹנִים. אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ! וַאֲפִלּוּ שֶׁחָטָא רַק נֶגֶד הָאֻמָּן, שֶׁלֹּא שִׁלֵּם לוֹ שְׂכַר מְלַאכְתּוֹ כָּרָאוּי, וְאַף שֶׁלֹּא דָּחֲקוֹ עַל זֶה, הֲלֹא הוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ דְּהָאֻמָּן נוֹשֵׂא לוֹ פָּנִים שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, וּמֻכְרָח לִקַּח מַה שֶּׁנּוֹתֵן לוֹ. אוֹ שֶׁכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר — כִּי אָז בָּאִין לְהִכָּשֵּׁל בְּחֵטְא גֶּזֶל, וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. חָלִילָה לַעֲשׂוֹת כֵן לִכְבֹּשׁ שְׂכַר הַפּוֹעֵל, אוֹ שֶׁלֹּא לִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ עֲבוּר הַמְּלָאכָה שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם, רַק הוּא נוֹתֵן לוֹ פָּחוֹת מִשְּׂכַר מְלַאכְתּוֹ. וּכְתִיב: כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים — עֲבָדַי הֵם; עַל כֵּן עָנְשׁוֹ הוּא מְרֻבֶּה. (וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְתִּי לְעֵיל בְּפֶרֶק י"ד, עַיֵּן שָׁם) וּכְשֵׁם שֶׁהַבַּעַל הַבַּיִת מֻזְהָר לְשַׁלֵּם שְׂכַר פּוֹעֵל בִּזְמַנּוֹ וְכָרָאוּי, כֵּן הַפּוֹעֵל מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל הַבֶּגֶד וְלֹא לִקַּח מֵאִתּוֹ מְאוּמָה, אַף שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר, כִּי אִם לְהַחֲזִיר לִבְעָלָיו, וַאֲפִלּוּ דָּבָר מוּעָט.
וְעַכְשָׁו נִשְׁתַּרְבֵּב הַחֵטְא וָפֶשַׁע שֶׁל הַחַיָּטִים שֶׁגּוֹנְבִים, וּשְׁתֵּי רָעוֹת עוֹשִׂין: הָאַחַת — שֶׁמְּקַלְקְלִים הַבְּגָדִים, וְשֵׁנִית — עוֹבְרִים עַל "לֹא תִגְנֹב", וְאִסּוּר זֶה נַעֲשָׂה לָהֶם כְּהֶתֵּר, וְאֵינָם שָׂמִים אֶל לִבָּם אֲפִלּוּ לְהִתְחָרֵט עַל זֶה, בַּאֲשֶׁר שֶׁהֵמָּה מֻשְׁרָשִׁים בַּחֵטְא, וְאֵינָם יוֹדְעִים עָנְשָׁם, שֶׁהוּא עֹנֶשׁ חָמוּר. עַל כֵּן אֲנִי מַזְהִיר כָּל חַיָּט, שֶׁנִּכְשַׁל בְּחֵטְא זֶה: יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ לְהַחֲזִיר לְמִי שֶׁגָּזַל וְגָנַב אוֹ יַעֲשֶׂה אֵיזֶה צָרְכֵי רַבִּים, כִּי בַּעֲווֹן גֶּזֶל נֶחְתַּם דִּינָם שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל (סנהדרין קח.). וְרָאִיתִי חַיָּט אֶחָד בִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ בְּרִיסְק דְּלִיטָא, קֹדֶם מוֹתוֹ צִוָּה לַחֶבְרָה קַדִּישָׁא, שֶׁיַּעֲשׂוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ אֲרוֹנוֹ, וְהָאַמָּה, שֶׁהָיָה מוֹתֵחַ בּוֹ הַבְּגָדִים, יִתְּנוּ בְּיָדוֹ. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא מַה כַּוָנָתוֹ בְּזֶה הַצַּוָּאָה, וְהֵשִׁיב, שֶׁהַשֻּׁלְחָן וְהָאַמָּה יָעִידוּ לוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים נֶאֱמָנִים, שֶׁכָּל יָמָיו לֹא גָּנַב מְאוּמָה מִן מְלַאכְתּוֹ. אַשְׁרֵי לוֹ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לֵהָנוֹת רַק מִיֶּגַע כַּפּוֹ, וְלֹא מִשּׁוּם גֶּזֶל!
עוֹד יֵשׁ בַּדָּבָר עִכּוּב לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ שְׁנֵי בְּגָדִים כְּאֶחָד, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ אֶחָד הוּא בְּתוֹךְ חֲבֵרוֹ. וְקַבָּלָה הִיא בְּיָדֵינוּ מִתַּלְמִידֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁזֶּהוּ קָשֶׁה מְאֹד לְמַעֲשֵׁה הָאָדָם, שֶׁיֵּשׁ קְצָת רְשׁוּת לְסִטְרָא אָחֳרָא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו עַל יְדֵי כֵּן. וּבִפְרָט בְּבִגְדֵי שַׁבָּת צְרִיכִין שְׁמִירָה מְעֻלָּה יוֹתֵר, כָּאָמוּר כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב סָבִיב נֶגֶד הָאָדָם לְהִדָּבֵק בּוֹ, וּבִפְרָט בִּבְגָדִים שֶׁל שַׁבָּת. עַל כֵּן אָמַר הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לוֹמַר בִּשְׁעַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי שַׁבָּת (יְשַׁעְיָה נד, יז): "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי. זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי, נְאֻם ה'". גַּם נָכוֹן לוֹמַר פָּסוּק זֶה בְּהִתְעַטֵּף לְבוּשׁ הָעֶלְיוֹן לְהִתְפַּלֵּל. וְחִיּוּב גָּדוֹל עַל הָאָדָם לְעַיֵּן בִּבְגָדָיו הֵיטֵב, שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים אַף שֶׁלֹּא בִּזְמַן הַתְּפִלָּה, כִּי אֵין הַקְּדֻשָּׁה שׁוֹרָה בְּמָקוֹם מְטֻנָּף וּמְלֻכְלָךְ.
וְלָכֵן חִיּוּב עַל כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל לִתֵּן הַשְׁגָּחָה, שֶׁיִּהְיֶה סְבִיב מְקוֹם הַמְּזוּזָה נָקִי הֵיטֵב, וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר, כִּי עִנְיַן מְזוּזָה בְּבָתֵּי יִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁיִּזְכֹּר הָאָדָם חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר פִּתְחֵי יִשְׂרָאֵל, וְזִכְרוֹנָם לְפָנָיו תָּמִיד, וְעַל יְדֵי כֵּן גַּם הָאָדָם לֹא יִשְׁכַּח מִצְוֹת ה' יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם וָעֶד. עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל פֶּרֶק א', עַיֵּן שָׁם בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַמְּזוּזָה.
וּמָצָאתִי כָּתוּב בְּשֵׁם סִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, כִּי שֵׁד אֶחָד נָח אֵצֶל הַפֶּתַח וְרוֹצֶה לְהַזִּיק לְמִי שֶׁנִּכְנָס לַבַּיִת, וּכְשֶׁרוֹאֶה הַשֵּׁד שֵׁם שֶׁל שַׁדַּי — לֹא יָכוֹל לְהַזִּיק. עַל כֵּן לֹא יִשְׁפֹּך שׁוּם מַיִם עֲכוּרִים אֵצֶל הַמְּזוּזָה מֵחֲמַת שְׁנֵי טְעָמִים: טַעַם אֶחָד — דְּלָא יַעֲבֵד קְלָנָא לְגַבֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא דְמָרֵי עָלְמָא. שֵׁנִי — אִם הוּא שׁוֹפֵך שָׁם מַיִם עֲכוּרִים, אֲזַי רְשׁוּת לִמְחַבְּלָא, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּשֶׁסְּבִיב הַמְּזוּזָה הוּא נָקִי, וּבֶן אָדָם הוּא מְחַבֵּב הַמְּזוּזָה לְנַשֵּׁק אוֹתוֹ בְּצֵאתוֹ וּבְבוֹאוֹ — הַאי שִׁידָא בְּעַל כָּרְחוֹ בָּרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ וְאוֹמֵר: זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ חַס וְשָׁלוֹם מְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, אֲזַי רְשׁוּת לִמְחַבְּלָא לְחַבֵּל. וַי לוֹ, שֶׁחָס עַל אֵיזֶה מָמוֹן לִקְנוֹת מְזוּזָה, וְעַל גּוּפוֹ אֵינוֹ חָס. וּבִפְרָט שֶׁהַיְלָדִים מֵתִים בָּחֳלִי רָאגְלִיס בַּעֲווֹן מְזוּזָה, בַּעֲבוּר שֶׁאֵין לוֹ מְזוּזָה כְּשֵׁרָה בְּבֵיתוֹ בְּכָל חֲדָרָיו, וְלָכֵן נִסְמָךְ "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם". וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק "בַּמֶּה מַדְלִיקִין": בַּעֲווֹן בִּטּוּל מְזוּזָה וּבִטּוּל מִצְוַת צִיצִית בָּנִים מֵתִים כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים. וְעַל הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי עָם מֻטָּל לִתֵּן הַשְׁגָּחָה עַל זֶה, וְכָל הַזָּהִיר בֵּיהּ, יִזְכֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי ח לד־לה): "לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחַי, כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים אֲרֻכִּים". אָמֵן.