קב הישר/ו

הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ (שַׁבָּת קד, א). הָעִנְיָן הוּא, כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ לְהַמְצִיא אֵיזֶה מִצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ, אוֹ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אַף שֶׁהוּא יְחִידִי, אֲזַי אֵיזֶה נְשָׁמוֹת מִתְחַבְּרִים עִמּוֹ, כִּדְאִיתָא בְּזֹהַר בְּרֵאשִׁית (בָּהַקְדָּמָה, דַּף ה, א):
רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה אָזֵיל לְמֶחְמֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא, חֲמוֹי דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְרַבִּי אַבָּא בַּהֲדֵי, וַהֲוָה טָעִין חַד גַּבְרָא אַבַּתְרַיְהוּ. אָמַר רַבִּי אַבָּא: נִפְתַּח פִּתְחִין דְּאוֹרַיְתָא, דְּהָא שַׁעְתָּא וְעִדָּנָא הוּא לְאִתְתַּקְּנָא בְּאוֹרְחִין. וּפָתְחוּ פִּיהֶם בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, וְהַהוּא גַּבְרָא טָעִין אַבַּתְרַיְהוּ, וְגִלָּה לָהֶם כַּמָּה רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. אָתוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוּהוּ לֵיהּ, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: מָאן אַנְתְּ דְּאָזִיל וְכָל חָכְמְתָא דָּא אִית תְּחוֹת יָדְךָ, וְאַתְּ טָעִין אַבַּתְרָן? וְהֵשִׁיב לָהֶן: רַבּוֹתַי, לָא תִּשְׁאֲלוּן לִי מָאן אֲנָא, אֶלָּא נֵזֵיל וְנִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְתָא. וְגִלָּה לְהוּ סוֹדוֹת וְרָזִין. אֲמַרוּ לֵיהּ: מָאן יָהִיב לְךָ לְמֵיזַל הָכָא וּלְמֶהֱוֵי טָעִין בְּחַמְרֵי וְכוּ' חֲדוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא וּבָכוּ וַאֲמַרוּ לֵיהּ: זִיל רָכִיב, וַאֲנָא נִטְעֹן אַבַּתְרָךְ. אָמַר לְהוּ: פְּקֻדָּא דְּמַלְכָּא אִיהוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: הָא שְׁמָךְ לָא אָמַרְתְּ לָן, אֲתָר בֵּית מוֹתְבָךְ מַאי אִיהוּ? אָמַר לְהוֹן: אֲתָר בֵּית מוֹתְבִי הוּא טָב, וְאִיהוּ מִגְדַּל הַר, שֶׁדָּר בְּהַהוּא מִגְדְּלָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחַד מִסְכֵּנָא (רָצָה לוֹמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמָשִׁיחַ, שֶׁנִּקְרָא "עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר"), וְדָא הוּא אֲתָר בֵּית מוֹתְבִי, וּסְלֵיקְנָא מִתַּמָּן, וַאֲנָא טָעִין חַמְרָא.
בָּכוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוּהוּ וְאָזְלוּ, וְגִלָּה לָהֶם עוֹד סוֹדוֹת, עַיֵּן שֵׁם בַּזֹּהַר (דַּף ו, א — ז, א), וְנָפְלוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא עַל פְּנֵיהֶם. אַדְּהָכֵי וְהָכֵי לָא חָמוּ לֵיהּ לְהַאי גַּבְרָא, וְאִסְתַּכְּלוּ לְכָל סִטְרִין, וְלָא חָמוּ לֵיהּ. יָתְבוּ וּבָכוּ וְלָא יָכְלוּ לְמַלָּלָא דָּא לְדָא שַׁעְתָּא חֲדָא. לְבָתַר הָכֵי אָמַר רַבִּי אַבָּא: וַדַּאי הָא דְּתָנִינָן דְּכָל אוֹרְחָא דְּצַדִּיקַיָּא אָזְלִין וּמִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא בֵּינַיְהוּ, אָז צַדִּיקִים אַתְיָן מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְגַבַּיְהוּ, וַדַּאי דָּא הוּא רַב הַמְנוּנָא סָבָא, דְּאָתָא לְגַבָּן מֵהַהוּא עָלְמָא לְגַלַּאי לָן מִלִּין אִלֵּין, וְאַחַר כָּךְ אִתְכַּסֵּי מִנָּן. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
אִם כֵּן הָא רְאָיָה, שֶׁנִּשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים מִתְחַבְּרִין לְעוֹשֵׂי מִצְוָה וְעוֹסְקֵי בַּתּוֹרָה. וּכְלָל זֶה נְקֹט בְּיָדְךָ, שֶׁכָּל הִרְהוּר טוֹב וּמַחְשָׁבָה טוֹבָה עוֹשֶׂה פְּעֻלָּה לְעוֹרֵר עָלָיו הֶאָרַת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, וְכָל שֶׁכֵּן בְּדִבּוּר פֶּה טוֹב, כְּגוֹן הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אָז יֵשׁ תּוֹעֶלֶת לְהַנְּשָׁמוֹת הַנִּדָּחוֹת, כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר הֵן נִדָּחִים, וּמִתְגַּלְגְּלִין וּמִתְדַבְּקִין בַּעֲשָׂבִים וּבְפֵרוֹת הָאָרֶץ וּבְפֵרוֹת הָאִילָן, וְכֵיוָן שֶׁהָאָדָם מְבָרֵךְ עַל הַפְּרִי אוֹ עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ הַטּוֹב, הַנְּשָׁמוֹת הָאֵלּוּ מִתְלַבְּשׁוֹת בָּהֶן, וְיוֹצְאִים מִמַּאֲסַר הַגִּלְגּוּל.
וְגַם יֵשׁ לִלְמֹד מֵהַזֹּהַר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי גָּדוֹל הוּא מִצְוַת הִתְחַבְּרוּת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לְהִתְלַוּוֹת עִמָּהֶם בַּדֶּרֶךְ וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּיהֶם, כִּי שְׁכִינָה שׁוֹרָה בֵּין אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בְּחַיֵּיהֶן וּלְאַחַר מִיתָתָן. וּכְבָר מָצִינוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הָיוּ מַקְפִּידִים בִּקְבוּרָתָם, אֵיזֶה מָקוֹם יִהְיֶה מְקוֹם מְנוּחָתָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (בְּרֵאשִׁית מז, ל): "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם". וְהָעִנְיָן כִּי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם מְעוֹפְפִים עַל הַקֶּבֶר, וּבְכָל לַיְלָה מוֹדִיעִין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְהַנְּפָשׁוֹת מִלְּמַעְלָה, מִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. וְאִיתָא בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים" (סִימָן תשה), בְּצַדִּיק אֶחָד שֶׁהָיָה קָבוּר בֵּין אֲנָשִׁים רְשָׁעִים, וְהָיָה בָּא בְּכָל לַיְלָה בַּחֲלוֹם לְאוֹהֲבָיו וּקְרוֹבָיו, וְצָעַק לָהֶם בְּקוֹל בֶּכִי שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ מִשָּׁם. וְאָמַר אוֹתוֹ הַצַּדִּיק טַעַם לָזֶה, כִּי בַּעֲבוּר אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיו הֵן רְשָׁעִים, מוֹנְעִים מִלְּהוֹדִיעַ לוֹ סוֹדֵי הַתּוֹרָה, וְנַפְשׁוֹ יְבֵשָׁה בִּלְתִּי לַחְלוּחִית. וְלֹא הָיָה לִקְרוֹבָיו מְנוּחָה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן אוֹתוֹ הַקֶּבֶר וְלִקְבֹּר אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְעַל כֵּן הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ נוֹהֲגִין לִקְנוֹת לָהֶם קֶבֶר בְּבֵית הַחַיִּים, בִּהְיוֹתָם בַּחַיִּים חַיֵּיהוֹן, אֵצֶל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַיְדוּעִים לָהֶם שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים. וְגַם הָיוּ נוֹהֲגִין, שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִין שָׁם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו קְצָת דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְהָיוּ נוֹדְרִין שָׁם לִתֵּן צְדָקָה, וּבָזֶה הָיוּ מְטַהֲרִין וּמְקַדְּשִׁין הַמָּקוֹם, שֶׁהָיָה מוּכָן לָהֶם שָׁם לְהִקָּבֵר. וּמֵחֲמַת קְדֻשָּׁה הַהִיא הָיוּ גּוֹרְמִין שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב הַסִּטְרָא אָחֳרָא אַחַר מוֹתָם שָׁם. וְגַם מָצִינוּ בֶּחָסִיד רַבִּי עַמְרָם, כִּדְאִיתָא כָּאן בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (וְהוּבָא בְּמַעֲשֶׂה בּוּךְ. עַיֵּן שָׁם).

וְזֶהוּ רְאָיָה אִם יֵשׁ קְפֵדָא אֶל הָאָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ בְּמָקוֹם חֲנָיָתוֹ וּשְׁכוּנָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁיִּהְיֶה בְּחַיִּים חַיּוּתוֹ בַּחֲבוּרָה טוֹבָה, כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם (סַנְהֶדְרִין כד, א), שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּדִין וּבִסְעֻדָּה, עַד שֶׁיָּדְעוּ מִי מֵסֵב עִמָּהֶם, כִּי הַרְבֵּה רָעוֹת נִמְשְׁכוּ בִּמְסִבַּת הַקַּלִּים, כִּי שָׁם הֵם מְדַבְּרִים רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, וּבִפְרָט בֵּין זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים אֲשֶׁר אֵינָם הֲגוּנִים.
וְיֹאמַר: "יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם מֵאָדָם רָע וּמִפֶּגַע רָע וּמֵחָבֵר רָע", כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּתֵּף עִם אֲנָשִׁים רָעִים וּמֵחֶבְרַת קֶשֶׁר בּוֹגְדִים, הַמִּתְחַבְּרִים יַחַד לֵילֵךְ בְּדִבְרֵי רִיבוֹת וּקְטָטוֹת, וְהֵמָּה מְלֵאִים חֲרָבוֹת חִצִּים שְׁנוּנִים וְגַחֲלֵי רְתָמִים, בִּקְלָלוֹת וַחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים, וְאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנָּם בּוֹעֵר בְּקִרְבָּם לְחַרְחֵר רִיב וּמָדוֹן, וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם הוּא לְרַע, וַאֲפִלּוּ בִּהְיוֹתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הֵם מְלֵאִים מִרְמָה עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי ה', אֵיךְ לְהַמְצִיא טַצְדְּקָאוֹת וְתַחְבּוּלוֹת לְהָרַע לָהֶם. אוֹי לָהֶם וּלְנַפְשׁוֹתָם, כִּי פִּתְאֹם יָבוֹא יוֹמוֹ אֲשֶׁר יֵהָפֵךְ עָלָיו הַגַּלְגַּל, וְהַדִּינִים יִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, וְיִהְיוּ לְבוּז וְלִכְלִמָּה, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חוֹנֵן וְחוֹמֵל בַּעֲבוּר גְּזֵרוֹת רָעוֹת מֵה' יִתְבָּרַךְ. וְהַיָּרֵא וְהֶחָרֵד לִדְבַר ה', יִרְחַק מֵהֶם וּמֵאֲסֵפָתָן וּמִקּוֹל הֲמוֹנָם, וְלֹא יִשְׁמַע לְקוֹל עֲצָתָם, וְלֹא יֵלֵךְ עִמָּהֶם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לִדְבֹּק עִמָּהֶם, רַק יִרְאֶה לִדְבֹּק בְּאַהֲבַת ה' וְלִדְבֹּק בַּאֲנָשִׁים יְרֵאִים וַחֲרֵדִים לִדְבַר ה', אֲשֶׁר מֵהֶם יִלְמְדוּ דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דְּבָרִים ד, דֹ): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".