צידה לדרך מפרשות השבוע/פרשת ויגש
פרשת ויגש: אהבה מעל אהבה
[עריכה]המפגש בין יעקב ליוסף
כח וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה גֹּשֶׁן: כט וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה, וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד: ל וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף, אָמוּתָה הַפָּעַם, אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ, כִּי עוֹדְךָ חָי:
(בראשית מ"ו, כח- ל)
רש"י: "ויבך על צואריו עוד: ...אבל יעקב לא נפל על צווארי יוסף ולא נישקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא קריאת שמע".
א. יעקב אבינו היה קורא קריאת שמע
[עריכה]עשרים ושתים שנה נפרדו דרכיהם של יעקב ויוסף. עשרים ושתים שנה יעקב מחכה לראות את יוסף. והנה הגיעה השעה המיוחלת, לאחר 22 שנים של פרידה וניתוק, לאחר 22 שנה של יאוש, הנה יעקב ויוסף נפגשים. להפתעתנו הרבה, התורה מתארת את הפגישה בלשון יחיד: "וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד" . כלומר רק אחד היה פעיל, השני היה סביל, רק אחד נפל על צווארי זולתו ורק אחד בכה. השני לא בכה. אומר רש"י: האחד הפעיל הוא יוסף, הוא נפל על צוארי אביו והוא יוסף בכה. לעומתו יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא בכה. ומדוע? מפני שיעקב היה בדיוק באותו רגע עסוק בקריאת שמע.
ב. קריאת שמע דווקא בעת הפגישה עם יוסף?!
[עריכה]נשאלת השאלה, מדוע יעקב קורא קריאת שמע דווקא כאשר יוסף בא לפגוש אותו. וכי לא יכול היה לקרוא קריאת שמע לפני הפגישה או אחריה?! קשה להניח שפגישתם הייתה בדיוק בזמן קריאת שמע, ואם היה מתעכב עוד קצת היה עובר זמן קריאת שמע. אין ספק שיוסף במעמדו שלח שליחים להודיע לאביו, מתי הוא בא בדיוק. לכן מסתבר לומר שיעקב ידע מתי יוסף מגיע. אם כן מדוע יעקב לא התכונן לפגישה? קשה לחשוב שאחרי ניתוק של 22 שנה, ושאחרי געגועים לבן הזקונים, האבא יעקב אינו מצפה לפגישה עם בנו. אם כן, מדוע יעקב קורא קריאת שמע דווקא בזמן הפגישה? יש להניח כי אין זה מקרי או טעות שיעקב קורא קריאת שמע דווקא בזמן הפגישה. הדבר ודאי נעשה בכוונת מכוון. זאת מהטעמים שנסביר להלן.
ג. אהבת ה' מעל הכל
[עריכה]המפגש בין יוסף ליעקב התקיים בגושן באוהלו של סבא יעקב. אין ספק שלפגישה מרגשת זו באו כל בני המשפחה: ילדים ונכדים, הנשים והילדות. כל בני המשפחה שזוכרים את יוסף הנער מלפני 22 שנה רוצים לראות את יוסף המשנה למלך. כל בני המשפחה שנולדו ב- 22 שנה האחרונות ולא ראו מעולם את יוסף, אלא רק שמעו עליו, גם הם מעוניינים לראות את יוסף הדוד, יוסף המשנה למלך מצרים. ז"א יש להניח שכל בני משפחת יעקב באו לפגישה זו, הפגישה המרגשת ביותר שיכולה להיות. יעקב אבינו מרכבה לשכינה, והוא מודע לתפקידו כאבי האומה. תפקיד של מחנך ומורה דרך בעבודת ה', ביראת ה', בקיום "דרך ה'" ובאהבת ה'. אשר על כן יעקב מנצל את ההזדמנות החד פעמית שיש לו, כדי ללמד את כל בני ביתו ואת כל עם ישראל לדורות כי יש אהבה מעל אהבה, והיא האהבה לה' יתברך. קריאת שמע הינה סמל בעבודת ה' ובאהבת ה'. וכדי לומר לכל הסובבים אותו כי אהבתו לה' היא מעל לכל אהבה אחרת, הוא קורא קריאת שמע ברגע הכי משמעותי. בדיוק באותו רגע, שבו הוא אמור להפגין את אהבתו לבנו. אמנם התורה מעידה כי "וישראל אהב את יוסף מכל בניו", הגם שאהבתו ליוסף- עצומה, ובודאי לאחר פרידה כה ארוכה. ובכל זאת בא יעקב ומגלה קבל עם ועדה כי אהבתו לה'- יותר גדולה. כי יש אהבה מעל אהבה והיא- האהבה לקב"ה. אשר על כן הוא מחליט דווקא בפגישה הכל כך מרגשת לקרוא קריאת שמע.
ד. דוגמה אישית יותר מאלף מילים
[עריכה]יעקב אבינו בלי אומר ודברים במפגש היחידאי הזה מנצל את שעת הכושר, שלא תחזור שוב. יעקב בדווקא קורא קריאת שמע בעת הפגישה. בכך הוא מחנך את כולם ע"י דוגמא אישית, כי ישנה אהבה מעל אהבה. ישנה אהבה להקב"ה והיא יותר גדולה מהאהבה לבנו, ובעצם היא יותר גדולה מכל אהבה אחרת בעולם. יעקב אבינו כדמות של מחנך יודע היטב כי דוגמא אישית שווה יותר מאלף מילים. אלף שיחות מוסר על אהבת ה' אינן מועילות כמו דוגמא אישית אחת כזו: האבא שלא ראה את בנו 22 שנה, האבא שאוהב את בן הזקונים שלו, זהו הבן מאשתו האהובה רחל, והנה הם נפגשים. ולהפתעת כולם, האבא כובש את אהבתו לבנו, מתגבר על התחושות העצומות של רחמי אב על בנו, ומגלה את אהבתו היותר גדולה לה', וקורא קריאת שמע!