צידה לדרך מפרשות השבוע/פרשת וארא
פרשת וארא: הגאולה ההדרגתית
[עריכה]התגלות "ארבע לשונות גאולה"
ההתגלות לאבות
ב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה: ג וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי, וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ:
ה' זוכר הברית ומחליט לגאול
ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם, וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי: ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה
תוכנית הגאולה
וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם
וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם,
וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים:
ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם
וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים,
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם:
ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב,
וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְהוָה:
(שמות ו', ב-ח)
א. הגאולה הגשמית נמשכה שנה
[עריכה]כידוע, עשר המכות נמשכו שנה . כל מכה שבוע וכל התראה שלושה שבועות. נשאלת השאלה, מדוע ה' לא גאל אותנו מיד, "מהיום למחר"? הרי עם ישראל שועבד ועונה במצרים, והכתוב מעיד על כך פעמים רבות, שמצבם של בני ישראל היה קשה מאוד. להלן מבחר פסוקים המתארים את קושי השעבוד:
- "ויעבִדו מצרים את בני ישראל בפרך: וימררו את חייהם בעבדה קשה"
- "ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים מן העבדה"
- "ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם"
- "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם"
- "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה"
הקב"ה כל יכול, בורא עולם יש מאין, לא נבצר ממנו דבר, אם כן מדוע הוא לא גאל את ישראל מיד? מדוע הגאולה הגשמית נמשכה שנה, למרות מצבם הקשה של בני ישראל?
ב. גם הגאולה הרוחנית בשלבים
[עריכה]גם הגאולה הרוחנית של בני ישראל נעשתה בהדרגתיות אם נאמר שהגאולה הרוחנית פירושה מעמד הר סיני, הרי שהגאולה הרוחנית נמשכה שנה ועוד חמישים יום. לעומ"ז אם נאמר שהגאולה הרוחנית הושלמה בבניין המשכן, הרי לנו שזו נמשכה עוד שנה מאז יציאת מצרים. שכן המשכן הוקם בניסן בשנה השנית ליציאת מצרים. מאידך אפשר לומר כי הגאולה הרוחנית הושלמה, רק כאשר בני ישראל קיבלו את ספר התורה בשלמותו, כלומר בסוף שנת הארבעים. לפי זאת הגאולה הרוחנית נמשכה זמן רב מאוד. הרי לנו שגם הגאולה הרוחנית נמשכה זמן רב. מדוע? לסיכום, גם הגאולה הגשמית וגם הגאולה הרוחנית נמשכו זמן רב. נשאלת השאלה, מדוע ה' לא גאל את עם ישראל מיידית, אלא הדרגתית? כדי לענות על שאלה זו אנו נקדים ונשאל: האם הקב"ה הודיע למשה שהגאולה תהיה הדרגתית?
ג. ההדרגתיות חלק מתכנית הגאולה
[עריכה]נ"ל כי התורה כותבת במפורש, שהגאולה תהיה בשלבים. בתחילת פרשת "וארא", בהתגלות ה' למשה , הדברים כתובים במפורש. התגלות זו, התגלות "אני ה' ", ניתן לראותה כתוכנית כללית של הגאולה. התגלות זו מוכרת יותר ב"ארבע לשונות הגאולה" הנמצאים בה. אולם עיון בפרשה יחשוף אותנו לתשעה לשונות גאולה, המהווים תשעה שלבים בגאולה ממצרים, כפי שנראה להלן.
ד. שלושה סוגי גאולה
[עריכה]כאמור, ה' מוסר למשה את עיקרי תוכנית הגאולה בהתגלות "אני ה' ". זו כוללת שלושה סוגי גאולה וכל גאולה נכתבת בפסוק בפני עצמו:
1. גאולה גשמית:
- "לכן אמר לבני ישראל אני ה'
- והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים
- והצלתי אתכם מעבדתם
- וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים"
2. גאולה רוחנית:
- "ולקחתי אתכם לי לעם
- והייתי לכם לאלהים
- וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים"
3. גאולת העם והארץ:
- "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק ולעקב
- ונתתי אתה לכם
- מורשה אני ה' "
להלן נדון בכל גאולה וגאולה ונראה כי גם זו מורכבת ממס' שלבים:
ה. שלושה שלבים בגאולה הגשמית
[עריכה]בפסוק המציין את הגאולה הגשמית יש שלושה פעלים וכל אחד מהם מייצג שלב אחר בגאולה: "לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים"
- "סבלות מצרים"- השלב הראשון של הגאולה הוא היציאה "מסבלות מצרים", כלומר ה' יפסיק את קושי השעבוד ואת העינוי. אומנם העם ימשיך לעבוד, אך לא עבודות פרך. ובלשון הפסוק: "והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים".
- "והצלתי...מעבדתם"- בשלב השני, הקב"ה מבטיח שהוא יפסיק את העבודה לחלוטין . אומנם העם עדיין נמצא במצרים, אך הוא אינו עובד, ואינו כפוף לנוגש המצרי. כדברי הפסוק: "והצלתי אתכם מעבדתם".
- "וגאלתי אתכם"- רק לאחר שהעבודה הופסקה, ועם ישראל כבר אינו משועבד, רק אז יבוא השלב הבא בגאולה- היציאה ממצרים. כדאי לציין, כי כאשר התורה תזכיר את שלב היציאה ממצרים ממש, היא תציין שהדבר נעשה באותות ובמופתים וביד חזקה וכו'. כדברי הכתוב כאן: "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים"
לסיכום נ"ל בבירור, כי התורה מפרטת את שלבי הגאולה, ולא מותירה מקום לאי הבנות: לא תהיה גאולה מיידית. הגאולה תהיה הדרגתית ובשלושה שלבים כנ"ל.
ו. שלושה שלבים בגאולה הרוחנית
[עריכה]לאחר תיאור הגאולה הגשמית התורה עוברת לתיאור הגאולה הרוחנית: "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" עיון בפסוק יגלה לנו כי הגאולה הרוחנית מורכבת גם היא משלושה שלבים:
- "ולקחתי אתכם לי לעם"- בשלב הראשון של הגאולה הרוחנית הקב"ה מחליט לקחת אותנו לו לעם. בשלב זה בני ישראל אינם עושים מאומה. העם כביכול אינו שותף ועדיין אינו מחוייב בעשיה כל שהיא. נ"ל כי שלב זה בא לידי ביטוי בתשע המכות הראשונות. העם מבין שהמצרים מוכים, ולעומ"ז בני ישראל מופלים לטובה. אין זאת כי אם ה' בחר בנו, ולקח אותנו לו לעם.
- "והייתי לכם לאלהים"- בשלב זה יש שיתוף של העם, והוא מקבל על עצמו את ה' לאלקים. נ"ל ששלב זה בא לידי ביטוי בהקדמה למכת בכורות. כאן העם מצווה: "משכו וקחו לכם צאן... ושחטו הפסח" העם מקריב קרבן בי"ד ניסן ערב יציאת מצרים. העם מביא לידי ביטוי מעשי את האמונה בה', את העובדה שהוא מקבל על עצמו את ה' לאלקים. העם מקיים בפועל את "והייתי לכם לאלקים" כמו כן נ"ל שגם קריעת ים סוף שייכת לשלב זה של הגאולה הרוחנית. העם מתעורר מעצמו מאמין בה' ושר את שירת האמונה, כפי שכתוב: "...ויאמינו בה' ובמשה עבדו: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'..." שירת הים- פירושה קבלת עול מלכות שמים והוא הוא קיום דבר ה': "והייתי לכם לאלקים", מבחינתו של עם ישראל.
- "וידעתם כי אני ה' ": לאחר שה' לוקח אותנו לעם, ולאחר שאנו מקבלים אותו לאלוקים, בא השלב השלישי: "וידעתם כי אני ה' ". הפועל "ידע" בפסוק זה סובל שני פירושים. האחד- קשר וחיבור . כלומר, בשלב השלישי העם מקושר יותר לה', ומתחבר אליו ע"י קיום המצוות. פירוש שני - ידיעה בחושים, כלומר הבנה ברורה. בעוד שאמונה בה' מביעה קשר עם ה', קשר שלא ניתן תמיד להסבר ולהוכחה, הרי שידיעת ה' פירושה הבנה והכרה בחושים באשר למציאות ה' בעולם. אדם מאמין בדבר שאינו רואה, ואינו משיג בחושים. אך דבר המושג בחושים, אדם יודע את קיומו או יודע על קיומו. כלומר, לא שייך לומר על דבר המושג בחושים, שמאמינים בו, אלא יודעים אותו.
כל עשר המכות חיזקו את האמונה בה', שהוא קיים ומשגיח על ברואיו. אולם מעמד הר סיני עשה משהו אחר בעם, עתה העם ידע את ה'. העם השיג בבורא עולם השגות מוחשיות, העם ראה מראות ושמע את הקב"ה מדבר את שני הדברות הראשונות. העם חוה את התגלות ה' בעולם. להשגות אלה התורה קוראת "וידעתם כי אני ה' ". לסיכום עניין הגאולה הרוחנית, גם כאן התורה מציינת במפורש שגאולה זו תהיה הדרגתית. העם יתקרב לה', לאמונה בה' ולידיעת ה' שלב אחר שלב, בד בבד עם הגאולה הגשמית.
ז. שלושה שלבים בגאולת הארץ
[עריכה]לאחר תיאור היציאה ממצרים- הגאולה הגשמית, ולאחר תיאור הגאולה הרוחנית, התורה עוברת לתיאור גאולת העם בהקשר של הארץ. "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה' " עיון בפסוק יגלה לנו כי גם גאולה זו אמורה להיות בשלושה שלבים כדלקמן:
- "והבאתי אתכם אל הארץ": שלב ראשון של גאולת העם וארצו זוהי הכניסה לארץ. זוהי המציאות האמיתית של עם בריא- עם בארצו. תכלית המהלך האלוקי של יציאת מצרים היא הכניסה לארץ. זוהי השלמת תהליך הגאולה שהתחיל בבחירת האבות, בירידה למצרים, היציאה ממצרים, מעמד הר סיני, 40 שנות מדבר עם גילוי שכינה במשכן ולבסוף הכניסה לארץ. בשלב זה העם עדיין לא כבש את הארץ ולא ירש אותה, אלא רק הגיע אליה. בכך הושלם השלב הראשון בגאולת העם בהקשר של הארץ.
- "ונתתי אתה לכם": לאחר השלב הראשוני של הכניסה לארץ בא השלב השני של "ונתתי אתה לכם". בשלב זה העם כובש את הארץ בהנהגת יהושע (שבע שנים). ולאחר מכן יהושע מחלק את הארץ לשבטים (עוד שבע שנים). כלומר ארבע עשרה שנה לאחר הכניסה לארץ קויים השלב השני של גאולת הארץ.
- מדור לדור ולדורי דורים: לאחר הכיבוש והנחלה עם ישראל מגיע לשלב השלישי של ירושת הארץ, הוא שלב "המורשה". ובלשון הכתוב: "ונתתי אתה לכם מורשה". שלב זה פרושו שהארץ תעבור בירושה מדור לדור. רק לאחר שנים רבות הארץ מתנחלת בלבבות העם. ניתן אם כן להבין את השלב השלישי בגאולת הארץ כהבטחה של ה' שנזכה לקבל את הארץ "מורשה". הקשר של העם לארץ יהיה הדוק ולעולמי עולמים. גם אם העם יִגלה ח"ו מהארץ ויתפזר בין העמים, תמיד הוא ירגיש את הזיקה לארץ מורשתו.
לסיכום, נ"ל כי גם בגאולת הארץ אנו מבחינים בשלושה שלבים: 1) הכניסה לארץ.2) כיבוש ונחלה. 3) ירושת הארץ מדור לדור. כלומר ארץ ישראל הופכת להיות לחלק בלתי נפרד מעם ישראל.
שלוש גאולות- תשעה שלבים
בראש העיון שאלנו, האם הקב"ה הודיע למשה מראש כי הגאולה תהיה הדרגתית? הנה כי כן מצאנו כי התורה כותבת במפורש את תוכנית הגאולה וזו הדרגתית מאוד. היא מורכבת משלוש גאולות ובכל גאולה שלושה שלבים.
# גאולה גשמית. # גאולה רוחנית. # גאולת העם והארץ.
ח. לשם מה ההדרגתיות?
[עריכה]נשארנו עם השאלה, מדוע ה' גאל את ישראל בשלבים- בהדרגתיות. תשעה שלבים שנמשכו זמן רב. הקב"ה, בורא עולם, הוא כל יכול, ולא נבצר ממנו מאומה. אם כן מדוע ההשגחה בחרה בגאולה ממושכת? עשר מכות שנמשכו שנה, ורק לאחר מכן יצאנו ממצרים. הגאולה הרוחנית, כלומר קבלת התורה נעשתה במעמד הר סיני, אך קבלת התורה לפרטיה נמשכה ארבעים שנה. כמו כן גאולת הארץ ושלב המורשה נמשך זמן רב.
נ"ל כי הגאולה ההדרגתית מחוייבת המציאות מסיבות רבות ומגוונות. להלן נפרט שמונה סיבות לכך שדווקא ההדרגתיות היא שנותנת לגאולה את משמעותה העמוקה.
1. בחירה חופשית
אם הגאולה היתה נעשית מיידית, הדבר היה נראה כפגיעה בבחירה החופשית. כביכול, בני ישראל יצאו מתוך בלבול ושכרון חושים מהחירות. ואכן כך מצאנו אצל אברהם אבינו כאשר הקב"ה ציוה אותו לעקוד את בנו, הדבר נמשך שלושה ימים, ככתוב: "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק" הקב"ה נותן לו שהות של שלושה ימים לחשוב על העקידה. ממילא אם לאחר שלושה ימים עדיין אברהם נחוש בהחלטתו לקיים את דבר ה', משמע שהדבר נעשה מתוך שיקול דעת, מתוך אהבת ה', ומתוך הרצון לקיים את דבר ה'. וכך כותב רש"י על הפסוק:
"ביום השלישי. למה אחר מלראותו מיד, כדי שלא יאמרו הממו וערבבו פתאום וטרף דעתו. ואילו היה לו שהות להימלך אל לבו. לא היה עושה"
כך עם ישראל ידעו כבר בראשית המהלך של המכות, כי הם נדרשים לצאת ממצרים לעבודת ה'. כדבר משה לפרעה "שלח עמי ויעבדוני" במשך שנה היתה להם שהות להימלך אל ליבם, ולחשוב אם הם אכן רוצים להיות עבדי ה'. מאחר שהסכימו לצאת ממצרים להיות עבדי ה', הרי שעשו זאת מתוך שיקול דעת ובחירה חופשית .
2. בירור היוצאים
ההדרגתיות בגאולה, אשר נמשכה שנה, איפשרה לעשות בירור, מי רוצה לצאת ומי לא. לעם ניתן זמן רב כדי לרצות לצאת ולהתכונן נפשית ליציאה לחירות. מתברר שרבים מבני ישראל שקעו במצריות ולא רצו לצאת. אשר על כן רבים מתו במכת החושך, כדי שבעת היציאה ישארו מבני ישראל רק המעוניינים לצאת. וכך פירשו חז"ל את הפסוק "וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים" "...דבר אחר חמשים- אחד מחמישה יצאו וארבעה חלקים מתו בשלושת ימי האפלה" .
3. לעכל מצב חדש ולקבל את אור הגאולה
עשר המכות שנמשכו שנה, ודאי, נועדו בין היתר כדי לתת לעם ישראל לעכל את מצבו החדש. בכל פעם שאדם אמור לשנות את מצבו, יש צורך בזמן כדי לעכל את המציאות החדשה, וכדי להטמיע את המסרים החדשים. הדבר אמור ביחס לכל מציאות חדשה, על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר במעבר ממצב של עבדות למצב של חירות. זהו מעבר קיצוני, זהו שינוי במהות, בלתי אפשרי לעבור שינוי כזה מבלי הכנה מתאימה.
דברים אלו נאמרו ע"י חז"ל כמשל לשמש הזורחת. כל בוקר השמש זורחת לאיטה, אור השחר מתחיל להאיר כשעה ורבע לפני זריחת השמש, מפני שהעולם צריך להתרגל לאט לאט לעוצמת האור. האדם אינו מסוגל לקבל את אור השמש מיידית. כך הדבר למי שהיה שרוי בחשכת השעבוד, הוא אינו מסוגל לקבל את אור הגאולה מיידית. כדי שיוכל להסתגל לאור הגאולה, הוא חייב הכנה מתאימה. על כן הגאולה נמשכה שנה שלימה. וכך תיארו חז"ל את גאולתן של ישראל:
"איילת השחר שבקעה אורה. אמר ר' חייא הגדול: כך היא גאולתן של ישראל- בהתחלה קמעה קמעא, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת" .
4. קבלת מתנה צריכה המתנה
כאשר אדם מקבל מתנה יש צורך בהכנה לקראת קבלתה. ככל שהמתנה יותר חשובה ויקרה, הרי שההכנה אמורה להיות יותר גדולה. דווקא זמן ההמתנה לקראת המתנה וההכנה לקבלתה מבטיחים שהמקבל ידע להעריך את המתנה ולשמור עליה. ואולי אף יאהב את המתנה ויתקשר אליה.
על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במתנה ושמה חירות. העם אמור להתכונן לקראת קבלת מתנה זו. שאם לא כן לא ידע להעריך אותה, ולא ידע איך להתנהג אתה. דווקא ההמתנה ליציאת מצרים היא היא שגורמת להעריך את החירות ולשמור עליה. החירות תקבל משמעות אצל הנגאלים דווקא מפני שהיה להם זמן לעכל זאת ולהתכונן לכך.
5. לעורר את הרצון+
כידוע, זמן ההמתנה לכל מתנה יוצר אצל המקבל יותר חשק ורצון, ואף יוצר קשר יותר הדוק עם המתנה. אם אדם יקבל מתנה מיד, ישנו חשש שהקשר עם המתנה יהיה רופף. דווקא משך הזמן שמחכים לקבלת הדבר, יוצר יותר רצון לקבל. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ביציאה מעבדות לחרות, או כשמדובר בקבלת התורה.
כך מצאנו שהקב"ה נוהג עם אדם הראשון, כאשר החליט לברוא את האשה. לאחר שנברא האדם, ראה הקב"ה כי "לא טוב היות האדם לבדו" ולכן החליט: "אעשה לו עזר כנגדו" . אולם הקב"ה אינו עובר מיד לבריאת האישה, אלא הוא מחכה שהאדם ירגיש צורך בחסרונה, והוא עצמו יבקש זאת. לכן התורה עוברת לתיאור בריאת בעלי החיים, הקב"ה מביא אותם לאדם "לראות מה יקרא לו" כלומר לתת להם שמות. האדם ממלא את תפקידו: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה..." כאשר האדם נותן שמות לבעלי החיים, הוא מכיר אותם ומתבונן בהם . הוא רואה כי הם זוגות זוגות. מאחר וכך גם אצלו מתעורר הרצון לבת זוג. לכן האדם אומר: "ולאדם לא מצא עזר כנגדו" . מאחר ועכשיו האדם רואה צורך באישה, עכשיו התעורר אצלו הרצון לבת זוג, רק עתה בורא ה' את האשה: "ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו..."
6. הדרגתיות מבטיחה יציבות
מתברר שלהדרגתיות בפני עצמה יש ערך רב. ככל שיש יותר מדרגות בעליה, מובטח שזו יותר יציבה. העם נגאל גאולה רוחנית, עם ישראל הופך להיות עם של עובדי ה', עם קדוש. הדבר אינו קל כלל וכלל. לא קל לטפס במדרגות הקדושה. לא שייך באופן מעשי לעבור בקדושה מקצה לקצה. מעובדי עבו"ז לעובדי ה'. מעבר כזה בהכרח מצריך איטיות, שלבים, הפנמה של כל שלב ושלב. כדי להגיע למהפכה רוחנית יש צורך ב"ולקחתי אתכם לי לעם", ואח"כ "והייתי לכם לאלקים" ורק אח"כ "וידעתם כי אני ה' ".
7. חיזוק האמונה
נ"ל שאין משמעות לגאולה, אם העם אינו מוכן לקבל אותה. צריך זמן להפנים כל שלב ושלב. עשר המכות, כאמור, נמשכו שנה ולא בכדי. העם מתחזק באמונתו בה' ממכה למכה, ומבין את המשמעות של ה' הוא האלוקים. העם מבין מהם כוחותיו של בורא עולם, ומהי המשמעות של בורא עולם המשגיח על עולמו. לאחר שהעם ישיג השגות אלה במהלך עשר המכות, רק אז יזכה העם ויצא לחירות. או אז החירות תקבל משמעות אמונית. העם יֵצֵא לחירותו בד בבד עם אמונתו בה'. העם יפנים לדורי דורות שהיותו עם בן חורין הוא חלק בלתי נפרד מאמונתו בה'.
לאחר שהעם יצא ממצרים, אי אפשר לעמוד מול הר סיני. צריך זמן להפנים את אשר ארע. צריך להתכונן למעמד הגדול. אי אפשר לעמוד מול הר סיני מתוך בלבול ומתוך עוצמת ההתרגשות של גאולת מצרים. ככל שהעם יתכונן יותר למעמד הר סיני, הרי שהמעמד יקבל משמעות יותר אמיתית, והמעמד יחרט בליבותם לעדי עד.
8. הכניסה לארץ- סגירת מעגל הגאולה
כדי להיות בני חורין התכונן העם שנה שלימה עד מכת בכורות. כדי להתכונן למעמד הר סיני חיכה העם עוד ארבעים ותשעה יום. אולם כדי להיכנס לארץ חיכה עם ישראל ארבעים שנה. כבר אמרנו, שככל שהמתנה יותר יקרה ויותר חשובה היא מצריכה יותר מוכנות. לפי זאת הרי שארץ ישראל- זו מתנה יקרה עד מאוד.
קבלת הארץ ע"י העם זוהי סגירת מעגל הגאולה, זוהי השלמת התהליך שהחל בברית בין הבתרים. נ"ל כי העם שיצא ממצרים לא היה מסוגל לקבל את ה"אורות" של ארץ ישראל. לעומ"ז העם הצעיר וכן ילידי המדבר כן היו מסוגלים. אלה התכוננו לכך בהדרגתיות רבה ובמשך ארבעים שנה.