צדקת הצדיק/רנ
[רנ] הניצוח אדם לאדם הוא גם כן כפי גודל החשק של אדם בניצוח, אם מתגבר מאד אז הוא גובר, אם הם אך שוים במדת המשפט. ולכן נאמר וכי יזיד איש על רעהו להרגו וגו'. ולא נאמר כן בשום עבירה, דוקא שיזיד, דהרי ע"כ עבירות אין נקרא אלא במזיד. רק פי' יזיד - מן ויזד יעקב. פי' תוקף הרתיחה והחימום לאותו דבר, וזה צריך להריגת אדם שמתגבר נגדו כ"כ עד ליטול נפשו, צריך שיהי' חשקו חמום ביותר. וכן בדבר אשר זדו. אז"ל (סוטה יא.) בקדירה שבשלו כו'. שהי' גם כן בהריגת נפשות ותוקף חשקם להשליך נפשות ליאור, שב על ראשם, כי הצמיחו חשק זה גם כן למעלה רק שהי' עליהם. וזה כח המן שאז"ל (מגילה יג סע"ב) הקדים שקליהם לשקליו. נראה שהי' איזה כח בשקליו עד שהוצרך מצות שקלים להגן נגד זה במדה כנגד מדה, ומה טעם יש בשקליו שיהי' בו איזה טענה לשיזכה, שיצטרך למצוה לבטל זה, והי' לו לומר רק זכות איזה מצוה שביטל כללות הגזירה. רק כל כח המן הוא מצד תוקף זדון חשקו להרוג אומה, וזה כל כח עמלק שנקרא ראשית גוים. פי' שבו תוקף החשק לרע עד שדבוק לעומק ראשית. וזה טעם הבכורה דעשו שהי' בו תוקף החשק יותר, וקנה יעקב בנזיד עדשים. פי' כי רתיחתו לחמדות עוה"ז, ונתן לו רתיחה זו והוא קלט הרתיחה הטובה, מה דאורייתא מרתחת. והוא כטעם (חגיגה טו.) זכה נוטל חלקו וחלק חבירו כו', נתחייב נוטל חלקו וחלק חבירו כו'. כך חילף עמו יעקב שנתן לו חלק רתיחתו שבמעשה בהמה וקיבל הטוב ממנו [כגון נשמת רע"ק ור"מ וכדומה שנתוספו בבנ"י, ונקלטו בזרע יעקב והוא על־ידי קני' זו] כי כל אחד יש לו ב' חלקים בהכרח יצ"ט ויצ"ר. וכשראהו יעקב עיף מרציחה, שיש לו תוקף החשק לזה. קלט כח הקדושה שבו וניתן לזרעא דרחל וליוסף ביחוד, כמ"ש (מכות י רע"א) גלעד ושכם שכיחי רוצחים. והיינו שוגגים, דלכך צריך ערי מקלט. פי' כי אצלם יש הטוב שברציחה, כמו ששמעתי על שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד. דשער פי' כעס ורציחה, ומהר גלעד הוא טוב. ושזה טעם הידעתם כי לנו רמות גלעד דאחאב. שרצה לברר על־ידי מלחמה זו שרציחה שהרג נביאי ה' במשפט, כי לו רציחה דקדושה. ולכך עמלק נופל ביד זרע רחל (כמ"ש פסיק' רבתי פ' יג) שהם שקלטו הטוב שבו, והוא כלל כל היצ"ר שביעקב שהוא כלל הבריאה ותוקף החשק, על־ידי־זה נעשה מזרעו עמלק לראשית גוים בחשקו. והוא מרגיש תיכף ברפיון ידים דרפידים מד"ת, מיד ויבא עמלק, כאשר נתרפה מעט החשק הטוב אצל בני ישראל שהוא כנגדו, תיכף מרגיש ובא. וכן אז שהשתחוו לצלם נגד מ"ש בכל נפשך. ותוקף החשק הוא בכל נפשך בכל לבבך בכל מאודך, והם נתרפו מבכל נפשך מיד הוא נתגבר בחשקו ובכל מאודו על־ידי השקלים, שזה תוקף החשק העצום בנתינת רכוש ומאוד כ"כ, ע"ז הי' יכול לנצח על־ידי ההזדה והרתחת החשק כ"כ. רק שהקדים שקליהם שגם לבנ"י יש תוקף חשק כ"כ בנתינת רכוש להש"י. וזה טעם אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה וגו'. שדרשו רז"ל (שהש"ר וש"מ) על האומות, כי אין זדון החשק שלהם גם בנתינת כל רכושם, שבזה בירור חשקם כי הרכוש אצלם ביותר הוא כל חיותם, עכ"ז חשק ואהבת ישראל להש"י עוד יותר.