צדקת הצדיק/לח
"למד לשונך לומר 'איני יודע', שמא תתבדה ותאחז" (ברכות ד.) – ורוצה לומר: אף בדברים הברורים במחשבה, כשבאים לגלוי – שהוא הלשון המוציא לפועל מה שבכח בלב – יהיו תלוים בספק, כי האדם עלול הטעיות, ולכך צריך שכל גלוי מעשיו יהיו דברים מבוררים לכל, ולא מה שמבורר רק לו במחשבתו. אבל במחשבתו יכול לחשוב אף דברים המבוררים רק לו, ובכגון זה לבא לפומא לא גליא: