צדקת הצדיק/כ
איכא משמורות ברקיע, לדברי רקיעיים, רוצה לומר: לעבודת ה' יתברך, כי היכי דאיכא בארעא, בענינים הפחותים ועבודת האדמה כן ממש דוגמתו, וממנו נקח לעבוד ה' [באותו עת] בענין זה. סימן לדבר: משמר א' – חמור נוער, החומר [דוגמת חמור; על דרך שאמרו עם הדומה לחמור] גם האו נוער כחמור למשוי המצות בכלי המעשה; ב' – כלבים צועקים, כמ"ש בזוהר: צוחין ככלבא, בתפילה [והכלבים עזי פנים; וכן: חוצפה בתפילה כלפי שמיא מהניא, כמ"ש בתענית (ח.)], כמו שאמרו (שבת קנה:) לית דעניא מכלבא, עני בדעת, ואין לו אלא תפילה כמ"ש בשמות רבה (פרשה לח) אמרו לו אין אנו יודעין כו עיין שם. ג' תינוק יונק. היינו תורה, כמו שאמרו בפרק ערבי פסחים (קיב.) ממה שהעגל רוצה לינק, שתורה נמשלה לחלב. ואשה כו' היינו תורה, כמ"ש ביבמות ס"ג ב'. רק האישה היא המינקת – והיינו גדולי ישראל, ותינוקות של בית רבן מקבלין מהם. והם תורה ועבודה וגמילות חסדים [וכן תורה ותפילה וקרבנות (היינו מעשה) בשמות רבה שם] שהם נגד מחשבה דיבור ומעשה, כמ"ש במקום אחר; רק שבלילה בעת החשך הם הפוכים, וכמ"ש במק"א: