צדקת הצדיק/יט
בכל הענינים ומעשה חלוקת הזמנים שמוטבעים בעולם והנהגתו, הם גם כן כן אצל ה' יתברך, כמו שאמרו בפרק הרואה (נח.): "מלכותא דרקיעא כמלכותא דארעא". וכן אמרו בברכות ג' א' איכא משמורות ברקיע כי היכי דאיכא (כ"ה גי' כן הוא גירסת הרא"ש) בארעא, והוא לגבי ה' יתברך, כדמסיים: "ועל כל משמר ומשמר" כו' [ורש"י שפירש אמלאכים – לא ידעתי למה ליה, אבל קושטא כן, דלשון משמורות כמו משמורות כהונה שומרי בית המקדש, וכן למלכים שומרים בלילות ומתחלפים בכל משמר, וזו ג' משמורות, וכן במלכותא דרקיע. וכמו שיש בארעא ניכר לכל אחד כדמסיים חמור כו', כן ברקיע ניכר גם לגבי השם יתברך נגד למטה].
וראוי לדבקה בו ולהתבונן במעשה ה' יתברך לעשות גם כן, וכמו שכתב הרא"ש שם אהך דועל כל משמר ומשמר – לכן ראוי לכל ירא שמים כו'.
וההתבוננות הוא כפי ענין הזמן, ובלילה שהוא רומז זמן הגלות, כמ"ש (ישעיהו כ"א, י"א): "שומר מה מליל", "הקב"ה יושב ושואג" כו' (ברכות דף ג.):