פרק השלום
אמר ריב"ל גדול הוא השלום, שהשלום לארץ כשאור לעיסה. אלמלא שנתן הקב"ה שלום בארץ היתה החרב והחיה משכלת את האדם. מה טעם דכתיב (ויקרא כו) ונתתי שלום בארץ, ואין ארץ אלא ישראל שנאמר (מלאכי ג) ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ, ואומר (זכריה א) והנה כל הארץ יושבת ושוקטת. דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת (קהלת א). מלכות באה ומלכות הולכת וישראל לעולם קיימים. אמר שלמה: אע"פ שדור הולך ודור בא, מלכות הולכת ומלכות באה, גזירה הולכת גזירה באה ומתחדשת על שונאי ישראל - הארץ לעולם עומדת: ישראל לעולם עומדין. לא עזבן ולא מיעזבן, לא כלין ולא מיכלין, שנאמר (מלאכי ג) כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם. כשם שאני לא שניתי ולא אני עתיד להשנות, כך אתם בית יעקב לא כליתם, ולא עתידין אתם ליכלות, אלא (דברים ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום:
תמן תנינן, רשב"ג אומר: על ג' דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום.
א"ר מונא: ושלשתן- דבר אחד הן: נעשה הדין - נעשה אמת - נעשה שלום. ושלשתן בפסוק אחד נאמרו, שנאמר (זכריה ח): אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. כל מקום שיש משפט- יש שלום (וכל מקום שיש שלום יש משפט):
א"ר יהושע: גדול הוא השלום, שבשעה שעמדו ישראל ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כד) שמח בהן הקב"ה ונתן להם תורתו וברכם בשלום, שנאמר (תהלים כט) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום:
(חזקיה אמר תורת ה' תמימה משיבת נפש) (תהלים יט)
אמר חזקיה: גדול הוא השלום, שכל מצוה שבתורה כתוב בהן (שמות כג) כי תראה, (שם) כי תפגע, (דברים כב) כי יקרא, (שם) כי תבנה. כשבאה המצוה לידך אתה זקוק לעשות. אבל השלום מה כתיב בו? (תהלים לד) בקש שלום ורדפהו. בקשהו ממקומך ורדפהו במקום אחר. גדול הוא השלום, שבכל המסעות כתיב "ויסעו ויחנו" נוסעין במחלוקת וחונין במחלוקת. בזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת, ויחן שם ישראל (שמות יט). אמר הקב"ה: הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום, ונעשו חנייה אחת - הרי השעה שאתן להם את תורתי:
אדניה לא נהרג אלא בשביל שהיה בעל מחלוקת. ומותר לומר לשון הרע על בעל מחלוקת, שכן נתן הנביא אמר לבת שבע (מלכים א א): ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך, וא"ר: כל השקרים אסורים, ומותר לשקר בשביל להטיל שלום בין אדם לחבירו:
אמר בר קפרא: גדול השלום, שכן מצינו שדברה תורה לשון בדאי כדי להטיל שלום בין אברהם לשרה, שנאמר (בראשית יח) ותצחק שרה בקרבה לאמר וגו' ואדני זקן, ולבסוף כתיב ואני זקנתי. אמר בר קפרא: גדול השלום, שכן מצינו שדברו הנביאים לשון בדאי כדי להטיל שלום בין מנוח לאשתו, דמעיקרא כתיב (שופטים יג) הנה נא את עקרה, ולבסוף כתיב הנך הרה, ולא אידכר שום עקרה. אמר בר קפרא: גדול הוא השלום, שהמלאכים אין ביניהם לא איבה ולא קנאה ולא שנאה ולא מינות ולא תגרות ולא מחלוקת, שהקב"ה עושה עמהן שלום. מה טעם? המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו (איוב כה). המשל - זה מיכאל מה טעם ופחד? זה גבריאל. לא זה מחזיק את זה, ומהן מן אש ומהן מן מים, בני אדם שיש ביניהן כל המדות האלו - על אחת כמה וכמה:
א"ר ישמעאל: גדול הוא השלום, שמצינו שויתר הקב"ה על שמו שנכתב בקדושה שימחה על המים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו. א"ר יהושע: גדול הוא השלום, שברית כהנים כרותה בשלום, שנא' (במדבר כה) הנני נותן [לו] את בריתי שלום:
א"ר יהושע: גדול הוא השלום, ששמו של הקב"ה נקרא שלום, שנאמר (שופטים ו) ויקרא לו ה' שלום. א"ר חייא בר אבא: מכאן שאסור לשאול בשלום חבירו במקום מטונף, מה טעם (שם) ויבן שם גדעון מזבח ויקרא לו ה' שלום. מה מזבח, שאינו אוכל ולא שותה ולא מריח, ולא נבנה אלא לכפרתן של ישראל, נקרא שלום - מי שהוא אוהב שלום ורודף שלום ומקדים שלום ומשיב שלום ומטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים - על אחת כמה וכמה. רבי יוסי הגלילי אומר: אף שמו של משיח נקרא שלום, שנאמר (ישעיה ט) אבי עד שר שלום. א"ר יהושע: גדול הוא השלום, שישראל נקראין שלום, שנאמר (זכריה ח) כי זרע השלום. למי השלום? לזרע השלום. רבי יוסי הגלילי אומר: גדול הוא השלום, שבשעה שמלך המשיח נגלה לישראל אין פותח אלא בשלום, שנאמר (ישעיה נב) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. רבי יוסי הגלילי אומר: גדול הוא השלום, שבשעת מלחמה אין פותח אלא בשלום, שנאמר (דברים כ) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום:
א"ר יהושע: גדול הוא השלום, שעתיד הקב"ה לסמוך צדיקים בשלום, שנאמר (ישעיה כו) יצר סמוך תצר שלום:
א"ר יהושע: גדול הוא השלום, שהיא תלויה לחיים ותלויה למתים. לחיים מנין? ויאמר יתרו למשה לך לשלום (שמות ד). למתים מנין? ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (בראשית טו). רשב"ג אומר: גדול הוא השלום, שמצינו שדברו השבטים דברי בדאות כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו, שנאמר (בראשית נ) ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה וגו'. אין אנו מוצאין שצוה להם כלום! רשב"ג אומר: גדול הוא השלום, שהרי אהרן הכהן לא נשתבח אלא בשביל השלום, שהיה אוהב שלום ורודף שלום ומקדים שלום ומשיב שלום, שנאמר (מלאכי ב) בשלום ובמישור הלך אתי. מה כתיב בתריה? ורבים השיב מעון. אלא מלמד כשהיה רואה שני בני אדם שונאין זה את זה, הולך אצל אחד מהן ואמר לו: למה שונא אתה את פלוני? כבר בא אלי לביתי ונשתטח לפני, ואמר לי חטאתי לפלוני, לך ופייס עליו! ומניח לזה, והולך אצל השני ואומר לו כראשון. והיה משים שלום ואהבה וריעות בין אדם לחבירו: ורבים השיב מעון:
א"ר יהושע: הנביא נקרא מלאך והחכם נקרא מלאך. הנביא נקרא מלאך, שנאמר (חגי א) ויאמר חגי מלאך ה', והחכם נקרא מלאך, שנאמר (מלאכי ב) מלאך ה' צבאות הוא. יכול יהא כהן עם הארץ? ת"ל (שם) ותורה יבקשו מפיהו:
ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: גדול השלום, שכל הברכות והתפלות חותמין בשלום: ק"ש חותמין בשלום, ופרוס סכת שלומיך; ברכת כהנים חותמין בשלום, וישם לך שלום (במדבר ו). כל הברכות חותמים בשלום, עושה השלום:
אמר רבי יהושע בן לוי: אמר להם הקב"ה לישראל, אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בניי. היו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם, מה טעם? שאלו שלום ירושלים (תהלים קכב), ואומר (ירמיה כט) ודרשו את שלום העיר, ואומר (תהלים קכב) יהי שלום בחילך, ואומר למען אחי ורעי וגו' ומי בחילך, ואומר (שם) למען אחי ורעי וגו'. ומי שהוא אוהב שלום ורודף שלום ומקדים שלום ומשיב שלום - הקב"ה מורישו לחיי העולם הזה והעולם הבא, (תהלים לז) וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום: