פרדס רמונים כז ח

פרק שמיני:

באות ה' פי' בספר התמונה כי עקרה בגבורה. אמנם היא ג"כ במלכות כנודע בענין שם בן ד'. ואמר כי הוא רמז שמדת הדין יכול לפעול בקש"ה ורפ"ה. ואמר כי כל זה בכח הבינה, ואמת כי על ידיה יתרפה הדין או יתחזק כמו שפי' למעלה ולכן תרמוז ג"כ בבינה. וצורתה י"ד ומצינו י"ד לטובה כמו בי"ד רמה, את הי"ד הגדולה (שמות, יד). היד ה' תקצר (במדבר יא, כג). וי"ד לדין וגם יד ה' היתה בם (דברים ב, טו). וכן יש ידות הרבה כמו שבארנו בשער ערכי הכנויים.

הקיצור הצורה הרוחניות של אות זה מקבלת עיקרה מגבורה אבל מקבלת גם מבינ"ה ועל ידה יתרפה הדין ותעשה רפה למטה בקבלתה ממנה. ובשעת לבנה ממשלתה כי על כן היא נרמזת במלכות כח הלבנה.

ויש מי שפי' כי אות ה' היא המלכות והד' שלה מורה על חצי גורן עגולה ובאמצע החצי גורן שהם ע' סנהדרין האב ב"ד עומד והוא הוא"ו קטנה שתחת הדלת. והכל נרמז במלכות כי היא מוצא הדין והיא הירח העומדת כחצי גורן כירח והנקודה באמצע מלואו.

עוד פי' באופן אחר כי הדלת רמז למלכות והוא"ו קטנה רמז למטטרון בנה של השכינה והוא יונק מבין שדי אמו. וזה צודק קצת לפי מה שכתבנו בענין פי' הה' בשער השמות בשם בן ד'. עוד אמר ענין נכון כי הה"א היא השכינה עומדת על ד' חיות המרכבה והם א"ב ג"ד ויפה הוא.

ויש מי שפי' בענין אחר ז"ל ה' נצבת בדוגמתה פתוחה כדי לקבל שפע מכל צד ופתוחה כנגדה לפניה כי להיות שיונקות כל האותיות ממנה כדרך השפע שהיא יונקת. והיא סתומה מלמעלה כדי שלא יתפשט השפע לצאת חוץ ממנה. וכן כבר בארנו בשער שם בן ד' ובשער השערים כי מציאות הה' היא בשני מקומות שהם בינה ומלכות ובשתיהן על דרך א' כי מציאות צורת הה"א ג' יסו"ד. והם בבינה מפני שנאצלו על ידה. ובמלכות מפני שמשפיעים בה והיא מתקשטת על ידם בסוד הזיווג כדפי' בשער סדר האצילות.

והנה המלכות היא דלה בהיותה יונקת משתי הקצוות מן הימין ומן השמאל. ואז הנחש מבקש לינק. עד שמקבלת מן האמצע ומצטיירת בעלה בה דהיינו ו' בין שיהיה ו' של ת"ת ממש או ו' של יסוד אז היא מלאה כל טוב והיינו ה' עשויה כלי: