פרדס רמונים כא טז
<< · פרדס רמונים · כא · טז · >>
פרק ששה עשר: אחר שקדם לנו בפרקים הקודמים, כי י״ב ההויות י״ב גבולי אלכסון, והם נגד י״ב שעות ביו׳ וי״ב שעות בלילה ונגד י״ב חדשים, ג׳ חדשים בכל תקופה מד׳ תקופות שהם ד׳ אותיות י' תקופות ניסן, ה׳ תקופ' תמוז, ו׳ תקופ׳ תשרי, ה׳ תקופת טבת, וג׳ חדשי׳ בכל תקופ׳. ר״ל שי״ב צרופים אלה הם ראשי תיבות אל ג׳ ראשונות, י׳ והם תקופת ניסן, ור״ת של ג' צרופים שניים הם ה' והם תקופת תמוז, ור״ת של ג׳ צרופים שלישיים הם ו׳ והם תקופת תשרי • ור״ת של ג׳ צרופי רביעים הם ה׳ והם תקופת טבת, וכן ג״כ הם נגד י״ב מזלות וי״ב פשוטות שהם ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק, והכונה כי י״ב ההויות אלו נקראות פשוטו׳ מטעם שאינ׳ מקבלו׳ דגש ורפה כז׳ הכפולות, ואין לומר שנקראים פשוטות מטעם שאין בהם הרכבה דין ורחמים כאשר פי׳ המפרשים, לפי שכבר נתבאר כי כל הויה ד״לט׳ ה׳ על י׳ה׳ על ו׳ נוקבא איהי דינא איהי, כדפי׳ בשערים הקודמים, וכן ג״כ כל ההויות הם מורכבים מדין ורחמי׳ כדפ׳ בפ׳ הקודם. וכן ג״כ י״ב גבולים הם בת״ת בהרככת ו׳ קצוות ואין ספק שיש בו דין ורחמים אלא ודאי כדפי'. עוד נוכל לומר שהם מקבלות ג"כ דגש חזק כדפי' המדקדקים, ומה שנקראו פשוטות מפני שהם ענפים מתפשטות מהספי' ואינ' עצם הספי' כמו שהם אמ"ש, וכן בג"ד כפר"ת שהם י' נגד י' ספי', והנה באותיו' הי"ב נבראו החדשי' וי"ב מזלות וי"ב אברים וז"ל בספר יצירה, הוי זח"ט לנ"ס עצ"ק חקקן וצרפן שקלן המירם וצר בהם מזלות בעולם וכו' עוד שם.
ה | ו | ז | ח | ט | י |
---|---|---|---|---|---|
טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה |
ניסן | אייר | סיון | תמוז | אב | אלול |
כבד | מרה | טחול | המסס | כוליא ימינית | כוליא שמאל |
ל | נ | ס | ע | צ | ק |
---|---|---|---|---|---|
מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים |
תשרי | חשון | כסליו | טבת | שבט | אדר |
קרקבן | קיבה | יד ימין | יד שמאל | רגל ימין | רגל שמאל |
המליך אות ה׳ וקשר לו כתר וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה וכבד בנפש. * המליך אות ו׳ וקשר לו כתר וצר בו שור בעולם אייר בשנה ומרה בנפש. * המליך אות ז' וקשר לו כתר וצר בו תאומים בעולם סיון בשנה וטחול בנפש. * המליך ח׳ וקשר לו כתר וצר בו סרטן בעול׳ תמוז בשנה והמסס בנפש. * המליך אות ט׳ וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם אב בשנה וכוליא ימינית בנפש. * המליך אות י׳ וקשר לו כתר וצר בו בתולה בעולם אלול בשנה כוליא שמאלית בנפש * המליך אות ל׳ וקשר לו כתר וצר בו מאזני׳ בעול׳ תשרי בשנה וקרקבן בנפש. * המליך אות נ׳ וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם חשון בשנה וקיבה בנפש. * המליך אות ס׳ וקשר לו כתר וצר בו קשת בעולם כסליו בשנה ויד ימין בנפש. * המליך אות ע׳ וקשר לו כתר וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה ויד שמאל. * המליך אות צ׳ וקשר לו כתר וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה ורגל ימין בנפש. * המליך אות ק׳ וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ואדר בשנה ורגל שמאל בנפש.
וראינו לציירם הנה בציור יפה יקבע בשכל המעיין, זהו לפי הנסחה אשר לפנינו, אמנם רבו חלוקי הגרסאו׳ בענין הזה בספר זה, ואיך שיהיה למדנו שי״ב פשוטות הם י״ב חדשים וי״ב מזלות, והם י"ב אברים. והכל בעולם שנה נפש, הם רמז אל עניינים גדולי' כדפי׳ בשערים הקודמים, ועתה נדע כי מהפעולות יודעו הכחות, והנה הבקיאים בחכמת הטבע אמרו כי הי״ב מזלות כסדרן, שהם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים הם נחלקי׳ למחלוקת בפעולתם איש על דגלו באותות פעולתו וזה סדרן: דגל מחנה טלה אש, והחונים עליו אריה קשת • דגל מחנה שור עפר, והחוני׳עליו בתולה גדי. • דגל מחנה תאומים אויר, והחונים עליו מאזנים ודלי. • דגל מחנה סרטן מים, והחונים עליו עקרב דגים • וסדרן הוא לפי סדרן ברקיע, הראשון אש, והשני אחריו עפר, והג׳ אחריו אויר, והד' אחריו מים. • וטעם על סדר זה נכון הוא במה שפי׳ שהי״ב מזלות נבראו ע״י הי״ב גבולים הם הי״ב פשוט׳. ונודע היות האצילות בגבולי׳ נחלקים אל מזרח מערב צפון דרום, הם ד׳ נגד אויר עפר אש מים, הם ד' אותיות השם כדפי' בפרקים הקודמים. והנה המים והדרום הם כח החסד, והאש והצפון הם כח הגבורה, והאויר והמזרח הם כח הת״ת. והעפר והמערב הם כח המלכות. והנה מבחינת קשר ויחוד המזלות יבחן יחוד וקשר הגבולים העליוני׳, כי האש חם ויבש, והנה החום בו טבע והיובש מרוב חמימותו, והעפר יבש וחם והמים קרים ולחים והאויר חם ולח. והנה בעלי הקצוות מתקשרים ומתיחדי' ע"י בעלי המצוע, כיצד הרי האש ומים הפכים נגדיים מב' בחינות המים קרים והאש חם, המים לחים והאש יבש, נקשרים מפאה אחת ע"י האויר וע"י העפר מפאה אחר'. וכן האויר והעפר הפכיים נגדיים מב' בחינות, האויר חם והעפר קר, האויר לח והעפר יבש. והם נקשרים מפאה אחת ע"י המים ומפאה אחרת ע"י האש. כיצד האויר משלים וקושר המי' הלחים והאש החם, שכן הוא חם ולח, הרי שהוא שוה אל האש מצד חמימותו ואל המים מצד לחותו והעפר משלים וקושר המים הקרים והאש היבש שהוא קר ויבש הרי שהוא שוה אל האש מצד יבשותו ואל המים מצד קרירותו, הרי האש והמים מקושרים ומיוחדים קשר שלם מכל פאותיה' ואין ביניהם מחלוקת, כן המים והאש משלימים בין האויר והעפר, כיצד המים שוי' אל האויר מצד לחותם ואל העפר מצד קרירותם, הרי העפר הקר והאויר הלח מיוחדי' ע"י המים, וכן האש שוה אל האויר מצד חמימותו ואל העפר מצד יבשותו הרי העפר היבש והאויר הם מיוחדים ע"י האש, וזהו קשר היסודות וכן קשר המזלות, וכן קשר הגבולים וכן קשר היסודות העליונים הם הספי', כיצד החסד יסוד המים והגבורה יסוד האש, והם נקשרים ע"י הת"ת יסוד האויר וע"י המלכות יסוד העפר, ע"י ת"ת מבחינה אחת וע"י המלכות מבחינה האחרת. ואין תימה באמרנו כי המלכות מכרעת בין הגדולה וגבורה, שהרי בתחלה היתה משמשת למעלה ביניהם קודם הקטרוג, ועתה בהיותה למטה על האמת, אין הכרעה שלימה עד עלות רצון מאתו ית' ותהיה האשה בחיק בעלה במה () בימינו. ועוד שיחוד ת"ת ומלכות יחוד הוא ע"י קבלתם מהאבות כדפירשנו בסוד עלה בכבש בשער מהות והנהגה פ' כ"א.
ועתה נצייר צורה נכונה הנה אל הענין הזה, והנה כאשר נתבונן בענין התקופות ביסודות וסדר החדשים נמצאם מנגדים קצת בעניינם, שהרי תקופות ניסן והם ג' חדשים ני"סן אייר סיון והם י' שבשם והיינו חסד יסוד המים, ותקופת תמוז אב אלול הם ג' חדשים והם ה' שבשם והיינו גבורה אש, ותקופת תשרי הם ג' חדשים תשרי חשון כסליו והם ו' שבשם ת"ת יסוד האויר. ותקופת טבת הם ג' חדשים טבת שבט אדר והם ה' אחרונה שבשם מלכות יסוד העפר. ואין זה כסדר החדשים ביסודות, שהרי תקופת ניסן שהוא יסוד המים היא י' המזלות והחדשים הם ניסן טלה אש אייר שור עפר סיון תאומים אויר ע"כ תקופה אחת, ובתקופת תמוז יסוד האויר היא ה' המזלות והחדשים הם תמוז סרטן מים אב אריה אש אלול בתולה עפר ע"כ תקופה אחת, ובתקופת תשרי יסוד עפר היא ו' המזלות והחדשים הם תשרי מאזנים אויר חשון עקרב מים כסליו קשת אש ע"כ תקופה א', ובתקופת טבת יסוד אש היא ה' המזלות והחדשים הם טבת גדי עפר שבט דלי אויר אדר דגים מים ע"כ תקופה אחת, ובאו הבלבולים בסוד זה ובענין הזה להורות על המזיגה שהעפר כלול במים ואש ואויר, וכן כל א' וא' מהם כלול משלשתן. ודי בזה הערה כאלה. מְטַטְרוֹן זה השם יחסו ר' נחוניא בתפילתו למלכות, והדברים עתיקים ונתבארו בשער אבי"ע בפ' דה"ו בס"ד, ולפעמים נק' מ"י טטרון, ושם הארכנו ודי לנו הערה בזה אל השמות האלה. והנה נשלם הפרק הזה ונכלל השער הזה בס"ד.