פקודת סימני סחורות
פקודת סימני סחורות מתוך
פקודת סימני סחורות
פקודה הקובעת את החוק בנוגע לסימני־רמיה בסחורות
2000956
חא״י כרך ב׳ פרק צ״א, עמ׳ 889; ע״ר 1939, תוס׳ 1, 46; 1941, תוס׳ 1, 124; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תשי״ג, 38; ס״ח תשי״ח, 156; תשכ״ג, 76, XII; תשכ״ד, 140; תשכ״ט, 93; תשמ״א, 257; תש״ס, 54.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר המסחר והתעשיה (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר“ ייקרא מעתה ”מנהל המכס והבלו“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא ”שופט של בית משפט שלום“.
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת סימני סחורות“.
פירוש [תיקון: 1939, תשי״ג, תשמ״א]
(1)
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”תאור מסחרי כוזב“ פירושו תאור מסחרי שהוא כוזב בבחינה חשובה ביחס לסחורה שעליה מוסב התאור, והוא כולל כל שנוי בתאור מסחרי, אם בדרך הוספה או בדרך מחיקה או בדרך אחרת כשאותו שנוי עושה את התואר [צ״ל: התאור] כוזב בבחינה חשובה; ואפילו היה אותו תואר [צ״ל: תאור] סימן מסחרי או חלק מסימן מסחרי לא יחדל מחמת כן להיות תאור מסחרי כוזב בגדר פקודה זו;
”סחורה“ פירושה כל דבר המשמש נושא למסחר, לתעשיה או לסחורה;
”שם“ כולל כל קיצור של שם;
”אדם“, ”חרשתן“, ”סוחר“, ו”בעלים“, כוללים כל חבר אנשים בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד;
”תאור מסחרי“ פירושו כל תאור, הודעה, או רמז אחר, במישרין או בעקיפין –
(א)
בנוגע למספרה, כמותה, מדתה או משקלה של סחורה; או
(ב)
בנוגע למקום או לארץ שבהם נעשתה או יוצרה איזו סחורה; או
(ג)
בנוגע לאופן תעשיתה או ייצורה של סחורה; או
(ד)
בנוגע לחומר שממנו מורכבת כל סחורה; או
(ה)
בנוגע לכל סחורה שהיא נושא לפטנט, לזכות או לזכות יוצרים [במקור: קופירייט] קיימים;
והשמוש בכל ציור, מלה או סימן המקובלים לפי מנהגי המסחר כרמז על אחד הענינים דלעיל יהא דינו כדין תאור מסחרי בגדר פקודה זו.
”סימן מסחרי“ – (בוטלה).
(2)
הוראות פקודה זו ביחס לשימוש בתיאור מסחרי כוזב לגבי איזו סחורה תחולנה על השימוש בכל ציור, מלה או סימן או בכל צירוף של ציורים, מלים, סימנים, אופן הצגת הסחורה או אופן אריזתה או עיטופה, בין שהם כוללים סימן מסחרי ובין שאינם כוללים סימן מסחרי, העשויים להמריץ אנשים להאמין כי הסחורה היא תוצרתו או סחורתו של איזה אדם זולת בעליה או מיצרה האמיתי של אותה סחורה.
(3)
הוראות פקודה זו ביחס ליחוד תאור־מסחרי כוזב לסחורה או ביחס לסחורה שייחדו לה תאור מסחרי כוזב תחולנה על השימוש לגבי סחורה בשם כוזב של אדם או בר״ת כוזבים של שם אדם ועל הסחורה שהשתמשו לגבה בשם כוזב של אדם או בר״ת כוזבים של שם אדם, ממש כאילו היו אותו שם או אותם ר״ת תאור מסחרי, ולצורך פקודה זו יהיה פירושו של הביטוי ”שם כוזב“ או ”ר״ת“, כשהם משמשים לגבי איזו סחורה, כל שם של אדם וכל ר״ת של שם אדם –
(א)
שאינם סימן מסחרי או חלק מסימן מסחרי; וכן
(ב)
המזדהים עם שמו או עם ר״ת של שמו של אדם המנהל עסק בקשר עם סחורה מאותו תאור ואשר לא התיר את השמוש באותו שם או באותם ר״ת, או שהם חיקוי בצבע לאותו שם או לאותם ר״ת; וכן
(ג)
שהם שם או ר״ת של שם אדם בדוי או של אדם שאינו מנהל באמת עסק בקשר עם אותה סחורה.
ציונה של סחורה שאינה פרי הדר בכינוי מקור של פרי הדר [תיקון: תשכ״ט]
(א)
ציונה של סחורה שאינה פרי הדר בכינוי יפו, יפא, יפאס, Jaffa או Jaffas, שהוא כינוי מקור הרשום בישראל לפי חוק הגנת כינויי מקור, תשכ״ה–1965, ככינוי מקור הנועד לציון פרי הדר, או בכינוי הכולל כינוי כאמור או המשתמע כמוהו (בסעיף זה – כינוי מוגן), יראו אותו כתאור מסחרי כוזב כמשמעותו בסעיף 2.
(ב)
לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם צורפו לכינוי מלים כגון ”מין“, ”סוג“, ”טיפוס“, ”חיקוי“, ”סחורה שמקורה“, ”סחורה שיוצרה“, או כיוצא בהן, בלשון כלשהי.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
יוּתר השימוש בכינוי מוגן לגבי מוצרי פרי הדר שהופקו מפרי הדר שהכינוי המוגן בא לציינו, אם נתמלאו בהם תנאים נוספים שקבעו שר המסחר והתעשיה ושר החקלאות (בסעיף זה – השרים) בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לרבות תנאים בדבר טיבם, דרכי ייצורם ואריזתם של המוצרים;
(2)
רשאים השרים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהן יוכלו הם להתיר את השימוש בכינוי מוגן, לגבי מוצרים שפסקה (1) אינה חלה עליהם.
(ד)
בתובענה פלילית על תיאור מסחרי כוזב כאמור בסעיף קטן (א) לא ייזקק בית המשפט לטענת הגנה לפי סעיפים 3(1) סיפה או 15.
(ה)
השתמש אדם בציון סחורה כאמור בסעיף קטן (א) שלא בהתאם להוראות סעיף זה, או שחרג מתנאי התקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג), או מתנאי היתר שניתן על פיהן, רשאי בית המשפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או לפי בקשת אדם מעונין, לצוות על הפסקת השימוש בציון, ורשאי הוא להתנות את הצו בתנאים או לעכב את ביצועו לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובתנאים שייראו לו.
(ו)
ראה מנהל המכס והבלו, או מי שהמנהל הסמיכו לכך, כי סחורה צויינה בניגוד לאמוּר בסעיף זה עומדת ליצוא, רשאי הוא לצוות על עיכוב ייצואה; הודעה על צו העיכוב תימסר ליועץ המשפטי לממשלה ולאדם הנראה לנותן הצו מעונין בהפסקת הציון.
(ז)
צו עיכוב לפי סעיף קטן (ו) בטל בתום שבעה ימים מיום שניתן, זולת אם לפני אותו מועד הוגשה לבית המשפט תובענה על ציון הסחורה בניגוד לאמור בסעיף זה או בקשה לפי סעיף קטן (ה) לגבי הסחורה.
(ח)
הוגשה תובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (ז), יעמוד צו העיכוב בתקפו עד לגמר בירורן; ואולם הרואה עצמו נפגע בצו העיכוב, רשאי בכל שלב של הבירור, לבקש מבית המשפט שבפניו תלויה ועומדת התובענה או הבקשה את ביטול הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לרבות התניית תקפו במתן ערובה לכל נזק שייגרם למבקש בקיום הצו.
עברות בקשר עם סימני מסחר ותאורי מסחר [תיקון: תש״ח־2, תשי״ח, תשמ״א]
(1)
כל אדם –
(א)
(בוטלה),
(ב)
(בוטלה),
(ג)
המיחד תאור מסחרי כוזב לסחורות, או
(ד)
הגורם לעשית אחד הדברים הנזכרים לעיל בסעיף זה, או
(ה)
(בוטלה),
יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר שנה אחת או לקנס של חמש מאות לירות או לשני העונשין כאחד, בהתחשב עם הוראות פקודה זו, ואם לא הוכיח שעשה מה שעשה בלא כונה לרמות.
(2)
כל המוכר או מעמיד למכירה או מחזיק למכירה או לכל צורך מצרכי המסחר או התעשיה, כל סחורה או דבר שייחדו להם כל סימן מסחרי מזוייף או תאור מסחרי כוזב או שייחדו להם בכזב כל סימן מסחרי או כל סימן הדומה לסימן מסחרי עד כדי לרמות, הכל לפי הענין, יאשם בעברה ויהא צפוי לעונשים הקבועים בסעיף־הקטן (1), חוץ אם הוכיח, –
(א)
כי לאחר שאחז בכל אמצעי הזהירות האפשריים למען המנע מעבור על הפקודה הזאת לא היתה לו שום סבה, בזמן שעבר על העברה שמאשימים אותו בה, לחשוד באמיתותו של הסימן המסחרי, הסימן או התאור המסחרי; וכי
(ב)
עם דרישתו של התובע מסר את כל הידיעות שהיה ביכלתו לתת בנוגע לאנשים שמהם קבל אותן סחורות או אותם דברים; וכי
(ג)
מבחינות אחרות עשה מה שעשה בתום לב.
[תיקון: תשי״ח, תשמ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״א]
(בוטל).
יחוד סימן או תאור [תיקון: 1941]
(1)
רואין אדם כאילו ייחד לסחורה סימן מסחרי או סימן או תאור מסחרי אם –
(א)
השתמש בהם לגבי הסחורה גופה; או
(ב)
השתמש בהם במכסה, בפתק, בסליל או בדבר אחר שבהם נמכרת הסחורה או מוצגת למכירה או מחזיקים אותה לצרכי מכירה, מסחר או תעשיה; או
(ג)
הניח, צרר או צרף למכסה, לפתק או לסליל או לדבר אחר שייחדו לו סימן מסחרי או תאור מסחרי כל סחורה הנמכרת או מוצגת למכירה או שמחזיקים בה לצרכי מכירה, מסחר או תעשיה; או
(ד)
השתמש בסימן מסחרי או בסימן או בתאור מסחרי בכל אופן שהוא שיש בו כדי להמריץ אנשים להאמין שהסחורה אשר משתמשים לגבה בסימן המסחרי מכונה או מתוארת באותו סימן מסחרי או סימן או באותו תאור מסחרי.
(2)
המונח ”מכסה“ כולל כל פתק, כד, בקבוק, כלי, קופסה, תבה, כיסוי, קפסולה, מסגרת או מעטפה; והמונח ”פתק“ כולל כל סרט או כרטיס.
(2א)
סחורות שנמסרו בהתאם לדרישה שהוגשה מתוך הסתמכות על סימן מסחרי או תאור מסחרי המופיע בכל סימן, מודעה, פקטורה, רשימת יינות, מכתב־עסק, ניר־עסק, או מכתב מסחרי אחר תחשבנה לצורך פסקא (ד) של סעיף־קטן (1) של סעיף זה כסחורות אשר בקשר אתן משתמשים בסימן המסחרי או בתאור המסחרי.
(3)
סימן מסחרי או סימן או תאור מסחרי רואין אותם כאילו השתמשו בהם בין שנארגו בתוך סחורה או בתוך מכסה, פתק, סליל, או דבר אחר ובין שהוטבעו בהם או צורפו אליהם.
(4)
רואין אדם כאילו מיחד בכזב לסחורות סימן מסחרי או סימן, אם מבלי הסכמתו של בעל הסימן המסחרי השתמש בסימן מסחרי או בסימן הדומה לו עד כדי לרמות אלא שבכל משפט על יחוד כזב של סימן מסחרי או סימן סחורה, חובת הראיה להסכמת הבעלים תחול על הנתבע.
[תיקון: תשי״ח, תש״ס]
(בוטל).
חובת הראיה בשימוש בשם ירושלים [תיקון: תשכ״ג]
קביעת השם ירושלים על גבי סחורה, או השימוש בתיאור מסחרי הכולל את השם ירושלים, יראוהו כתאור מסחרי כוזב, זולת אם הוכיח הקובע או המשתמש כאמור שהוא זכאי לעשות כן על פי הדין.
ועדה לאישור השימוש בשם ירושלים [תיקון: תשכ״ג]
(א)
שר המסחר והתעשיה ימנה ועדה של שלושה וביניהם לפחות אחד תושב ירושלים שאינו עובד מדינה, למתן אישור –
(1)
כי סחורה פלונית נעשתה או יוצרה בירושלים;
(2)
כי מותר לקבוע על גבי סחורה, שלא כתיאור מסחרי את השם ירושלים, אף אם הסחורה לא נעשתה או יוצרה בירושלים, אך ראוי, בגלל תנאים מיוחדים ואם נסיבות מיוחדות מצדיקות זאת, לעשות כן.
(ב)
מי שניתן לו האישור לפי סעיף קטן (א) רשאי לקבוע את השם ירושלים או להשתמש בו בהתאם לאישור האמור.
(ג)
הועדה רשאית, לפי בקשת מעונין, לבטל אישור שניתן לפי סעיף זה, אם היא סבורה שלא היה מקום לתת את האישור או חלו שינויים בנסיבות המצדיקים את ביטול האישור, ובלבד שתיתן לאדם הפועל לפי האישור הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ד)
הועדה תיתן נימוקים להחלטתה, תודיע עליה לאלה שהיו צד בפניה, ותפרסם אותה ברבים.
(ה)
מי שהועדה סירבה לבקשתו למתן אישור או לביטולו, וכן מי שאישורו בוטל, רשאים לערור על החלטת הועדה לפני שר המסחר והתעשיה תוך שלושים יום מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתם, והשר רשאי לקיים את החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה.
שמירת הוראות אחרות [תיקון: תשכ״ג]
הוראות הסעיפים 6ב ו־6ג באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
אנשים ידועים העושים את מעשיהם תוך כדי מלאכתם הרגילה, פטורים ממשפט [תיקון: תש״ח]
נתבע שנאשם על שייחד בכזב לאיזו סחורה סימן מסחרי או סימן הדומה לו עד כדי להטעות, או על יחוד תאור מסחרי כוזב לסחורות, או שגרם לעשיתו של דבר מהדברים הנזכרים בסעיף זה ומוכיח –
(א)
שמלאכתו הרגילה היא לעבוד אצל אנשים אחרים בקביעת סימנים או תיאורים לסחורות, וכי במקרה הנידון המשמש נושא להאשמה הוא עבד בתפקיד זה אצל אדם היושב בישראל, וכי לא היה מעונין בסחורה לשם השגת רוחים או קומיסיון התלויים במכירת הסחורה; וכי
(ב)
אחז באמצעי זהירות מספיקים כדי להמנע מעבור את העברה שנאשם בה, וכי
(ג)
בעת עברו את העברה שנאשם בה לא היה לו טעם לחשוד בנכונות הסימן המסחרי או הסימן או התאור המסחרי, וכי
(ד)
מסר לתובע את כל הידיעות שביכלתו לתת בקשר עם האנשים שבשמם ייחד את הסימן המסחרי, הסימן, או התיאור המסחרי;
הרי פוטרין אותו מן המשפט הפלילי אך יהא צפוי לשלם את הוצאות המשפט שהתובע הוציאם, חוץ אם מסר לו לתובע הודעה מספקת שהוא יסתמך על טענות ההגנה דלעיל.
[תיקון: תשמ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״א]
(בוטל).
תקנה בנוגע לעדות
במשפט עפ״י פקודה זו ביחס לסחורה שהובאה מחוץ לארץ, הרי מתן עדות על חוף המשלוח תהא עדות לכאורה על המקום או הארץ שבהם נעשתה או יוצרה אותה סחורה.
ענשו של שותף לדבר עברה [תיקון: תש״ח]
כל הנמצא בתוך תחומי ישראל והוא מבצע, עוזר, מסייע או נעשה שותף לעשייתו של מעשה מחוץ לתחומי ישראל אשר אילו נעשה בתוך תחומי ישראל היה נחשב לעברה עפ״י פקודה זו, יאשם באותה עברה כעבריין עיקרי ויהא צפוי להיות נתבע למשפט, להשפט ולצאת חייב בדינו בישראל, כאילו נעשתה העברה בישראל.
צו חיפוש [תיקון: תשכ״ד]
(1)
הובאה האשמה נגד אדם על עברה עפ״י הפקודה הזאת ונתברר לשופט על יסוד ידיעות שהוגשו לו בשבועה כי יש יסוד מספיק לחשוד שסחורה או דבר אשר באמצעותם או לגביהם נעשתה אותה העברה מצויים באחד מבתיו או ממעונותיו של הנתבע או שבדרך אחרת הם מצויים ברשותו או מסורים לפקודתו באיזה מקום, יכול השופט להוציא צו חיפוש בהתאם להוראות פקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), וכל סחורה או דבר שנתפשו עפ״י צו חיפוש כזה יובאו בפני השופט אשר יחליט אם הם טעונים החרמה או אם אינם טעונים החרמה עפ״י פקודה זו.
(2)
סחורה או דבר אחר שהיו צפויים להחרמה עפ״י פקודה זו אילו נתחייבו בעליהם בדין, ואין בעליהם ידועים או שאי אפשר למצאם, מותר להגיש כתב האשמה או קובלנה לצורך ביצוע ההחרמה בלבד, ויכול שופט של בית משפט שלום לצוות לפרסם מודעה האומרת כי הסחורה או הדברים יוחרמו במקום ובזמן הרשומים במודעה חוץ אם ניתן טעם שלא לעשות כן; ואם לא בא בעל הסחורה או בעל הדברים או אדם אחר בשמו או אדם אחר המעונין בסחורה או בדברים ונתן טעם שלא להחרים את הדברים, יצוה השופט להחרים את הסחורות או את הדברים, כלם או מקצתם, בזמן ובמקום המפורשים במודעה.
(3)
כל סחורה או דבר שהוחרמו עפ״י הסעיף הזה או עפ״י כל הוראה אחרת של הפקודה הזאת אפשר לבערם או למכרם באופן אחר (לאחר שימחקו ויטשטשו תחלה את כל סימני המסחר ותאורי המסחר) באותו האופן שבית המשפט המחרימם ימצא לנכון לצוות; ומתוך דמי הפדיון שיתקבלו ממכירתם יוכל בית המשפט לפסוק לכל צד שהיה נקי מאשמה כל פיצוי בעד הפסד שסבל על לא עול בכפו מתוך שהתעסק בסחורות כאלה.
הגבלת משפט
אין מביאין אדם במשפט על עברה על פקודה זו לאחר תום שלש שנים מיום העברה, או לאחר שנה אחת מיום שנתגלתה בפעם הראשונה ע״י התובע, הכל לפי סיום התקופה המוקדמת יותר.
איסור הכנסת סחורות הצפויות להחרמה עפ״י פקודה זו [תיקון: תש״ח]
(1)
כל סחורה אשר, אם תמכר, תהא צפויה להחרמה עפ״י פקודה זו, וכל סחורה מתוצרת חוץ הנושאת שם או סימן מסחרי שהנם או שהם מכוונים להיות שמו או סימנו המסחרי של בעל תעשיה או סוחר בישראל, ולא צרפו לאותו שם או סימן מסחרי רמז ברור על הארץ שבה נעשתה או יוצרה הסחורה, יהא אסור להכניסה לישראל, ובהתחשב עם הוראות סעיף זה תהא אותה סחורה כלולה בכלל הסחורות האסורות בהכנסה לישראל ממש כאילו פורש האיסור על הכנסתן בחוקי המכס הנוהגים באותה שעה בישראל, ואם הובאה או הוכנסה אותה סחורה לישראל, יוכל מנהל המכס והבלו [במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר], לפי הכרעת דעתו, להחרימה או למסרה לבעליה לאחר שימלאו אותם התנאים שמנהל המכס והבלו [במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר] ימצא לנכון להטילם, ואם הוחרמה הסחורה, יהא אפשר להשמידה או לנהוג בה בדרך אחרת ככל אשר יצווה שר המסחר והתעשיה.
(2)
מנהל המכס והבלו [במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר] וכל אדם אחר ששר המסחר והתעשיה ייפה את כחו לכך בצו, רשאים להמיר את ענשו של אדם שעבר עברה על הוראות הפקודה הזאת או שעשה מעשה בנגוד להן, בקבלו ממנו כופר כסף שלא יעלה על הקנס המקסימלי המוטל בשל עברה עפ״י פקודה זו.
(3)
יכול שר המסחר והתעשיה להתקין תקנות בנוגע לעצירתן או להחרמתן של סחורות שהכנסתן לארץ אסורה עפ״י סעיף זה, ובנוגע לתנאים שיהא צורך לקיימם לפני העצירה וההחרמה, ותקנות הקובעות את הפרטים, את ההודעות ואת הבטחון שחייבים במסירתם, ואת העדות הדרושה לכל צורך מצרכי הסעיף הזה ואת אופן קיומה של אותה עדות.
הוראות הפקודה הזאת בנוגע לתיאורים כוזבים לא תחולנה במקרים ידועים
אם השתמשו ביום תחילת תקפה של פקודה זו בתיאור מסחרי בצורה כללית ובתום לב לגבי איזה סוג או תיאור של סחורה כדי לציין שהסחורה היא מסוג מסויים או שנתיצרה עפ״י שיטה מיוחדת, לא יחשב הדבר כתאור מסחרי כוזב כמשמעותו בהוראות פקודה זו;
בתנאי שאם בכל זאת עלול אותו תאור להטעות בני אדם בנוגע למקום או לארץ שבה מכינים או מייצרים באמת את הסחורה אשר השתמשו לגביה באותו תיאור, לא יהא להוראות דלעיל תוקף אלא אם כן הוסיפו לתיאור, סמוך לשם המקום ההוא או הארץ ההיא, לפניו או לאחריו, רמז על מקורה של הסחורה, אם זוהי סחורה שהובאה מחו״ל, או הודעה שיהא בה כדי למנוע מעשה תרמית, אם זוהי סחורה אחרת.
[תיקון: תשי״ח, תשמ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ח, תשמ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ח, תשמ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ח, תשמ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ח, תשמ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ח, תשמ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ח, תשמ״א]
(בוטל).
סייגים
שום דבר האמור בפקודה זו –
(א)
לא יפטור אדם מכל משפט או מו״מ משפטי שאפשר היה להביאם נגדו אלמלא הוראותיה של פקודה זו; או
(ב)
לא יפורש באופן שפקידו של אדם הפועל בתום לב מתוך ציות להוראות מעבידו ולפי דרישה מאת התובע או מטעמו מסר ידיעות מלאות על מעבידו, יהא צפוי למשפט או לעונש.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.