פסיקתא רבתי/טז

[צו את בני ישראל] את קרבני לחמי לאישי [ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו] (במדבר כ"ח ב'). זש"ה אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה (תהלים נ' י"ב) א"ר סימון י"ג מידות רחמים כתובים בהקב"ה הה"ד ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון [וגו'] נצר חסד לאלפים נושא עון ועובר על פשע וחטאה ונקה (שמות ל"ד ו' וז') וכי יש רחמן שמוסר מזונותיו לאכזרי הוי אם ארעב לא אומר לך: א"ר יודא בר' סימון אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בניי עשר בהמות טהורות נתתי לכם שלש נתתי (לכם) [ברשותכם] ושבע אינם ברשותכם [אילו הם שברשותכם] שור [שה] כשבים ושה עזים (דברים י"ד ד') ואילו הן שאינם ברשותכם איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר (שם שם ה') שמא הטרחתי עליך שתהא מחזר בהרים ובגבעות שתביא לפני קרבן (מאיל שאינה) [מאילו שאינם] ברשותך והלא לא אמרתי לך שתביא אלא ממה שברשותך ומן הגדל על אבוסך הוי אם ארעב לא אומר לך. א"ר יצחק כתב את קרבני לחמי וכי יש לפני אכילה ושתיה אם אומר אתה שיש לפני אכילה ושתיה למד ממלאכיי למד ממשרתיי דכתב משרתיו אש לוהט (תהלים ק"ד ד') מהיכן הן ניזונים ר' יודן בשם ר' יצחק אומר מזיו שכינה דכתיב באור פני מלך חיים (משלי ט"ז ט"ו) ור' חגי בשם ר' יצחק אומר כתיב אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים ושמי השמים וגו' ואתה מחיה את כלם (נחמיה ט' ו') ואתה מחיה לכולם [הוי אם ארעב לא אומר לך]: אמר ר' שמעון בן לקיש כתיב עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחח אשה לה' (במדבר כ"ח ו') וכי יש אכילה ושתייה לפני ואם אומר [אתה] שיש אכילה ושתייה לפני למד ממה דכתיב ויהי שם [עם ה'] ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה וגו' (שמות ל"ד כ"ח) והרי דברים קל וחומר ומה אם משה שהלך בשליחותי ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ולפני יש אכילה ושתייה הוי אם ארעב לא אומר לך. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן אמר הקב"ה בריותי אינם צריכים לבריותי ואני אצרוך לבריותי שמעת מימיך אומרים השקו את הזית הזה שהוא עושה שמן הרבה בריותי אינן צריכים לבריותי ואני מצריך לבריותי הוי אם ארעב לא אומר לך. א"ר ינאי בנוהג שבעולם זה שהוא עובר על גב הנהר איפשר לו שלא ישתה ב' או ג' לוגין ואנא על לוגין דחמרא כתבית דאנא שתי דאנא רוי דאנא שבע תני ר' חייא בקודש הסך נסך שכר לה' (במדבר שם ז') לשון שתייה לשון רווייה לשון שביעה לשון שכרות ר' יוסי בן מנסיה בשם ר"ש בן לקיש אומר צריכים ספלים שיהיו פקוקים בשעת הניסוך א"ר יוסי בר' אבין מלתיה דר"ש בן לקיש אמר לעכב: בהמה אחת מסרתי לך ולא היית יכול לעמוד בה ואיזה בהמה בהמות בהררי אלף (תהלים נ' י') ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי ורבנן ר' יוחנן אומר בהמה אחת רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלים מזונות והיא אוכלת מאי טעמא כי בול הרים ישאו לו וחיית השדה ישחקו שם (איוב מ' כ') (ר"ש בן לקיש) ור' יהושע בן לוי אמר בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים (מתגדלים) [מגדלים] לה כל מיני מאכל לאכילתן של צדיקים לעתיד לבא ומה טעם והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני (ישעיה ס"ה י') ורבנין אמרין בהמה אחת רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלים לה (מזונות) בהמות והיא אוכלת ומה טעם וחית השדה ישחקו שם (איוב שם) ואיפשר כן אית בעיר אכל בעיר א"ר תנחומא גדולים מעשה אלקינו (תהלים קי"א ב') מה משונים הם מעשיו של הקדוש ברוך הוא: (ומהיכן) [ומה] הוא שותה ר' יהושע בן לוי אומר כל מה שירדן מכניס לששה חדשים הוא עושה אותה גמיאה [אחת] ומה טעם כי יגיח ירדן אל פיהו (איוב שם כ"ג) ורבנן אמרין כל מה שהירדן מכניס לשנים עשר חדשים הוא עושה (אותו) [אותה] גמיאה (אחד) [אחת] ומה טעם כי יגיח ירדן אל פיהו ויש בהם (ליכלוך) [ליחלוח] פה [ור' יוסי אמר אין בהם ליחלוח פה] ומהיכן היה שותה תני רבי שמעון בן יוחי נהר יוצא [מעדן] ושמו יובל ומשם הוא שותה שנאמר על יובל ישלח שרשיו וגו' (ירמיה י"ז ח') תני בשם רבי מאיר ואולם שאל נא בהמות ותורך (איוב י"ב ז') זה בהמות בהררי אלף ועוף השמים ויגד לך (שם) זה זיז או שיח לארץ ותורך (שם שם ח') זו גן עדן ויספרו לך דגי הים (שם) זה לויתן מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת (שם שם ט"ו) [הוי אם ארעב לא אומר לך]. מלך אחד מסרתי לך ולא היתה [בריה] יכולה לעמוד בו וזהו שלמה בן דוד ויהי לחם שלמה [ליום אחד] שלשים כור סלת [וששים כר קמח] (מלכים ה' ב') א"ר שמואל בר יצחק אילו מיני (מלטונים) [מלטומי'] היו אבל לסעודתו לא הייתה ברייה יכולה לעמוד עשרה בקר בריאים (שם שם ג') אפוטמים ועשרים בקר רעי ומאה צאן (שם) מן המרעה לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים (שם) רבי ברכיה בשם רבי יהודא אומר מיני ציברייה ורבנין אומרין עוף גדול מעולה ומשובח היה עולה ונותן על שלחנו של שלמה בכל יום א"ר יהודא בר זבדא אלף נשים היו לשלמה וכל אחת ואחת היתה עושה סעודה כסעודה זו כסבורה שמא אצלה הוא סועד הוי אם ארעב לא אומר לך. (אפוי) [עפוי] אחד מסרתי לך ולא היית יכול לעמוד בו ואיזה זה (נהמין) [נחמיה] הפחה ואשר היה נעשה ליום אחד [שור אחד] צאן שש ברורות וצפרים נעשו לו כל עשרת ימים ויין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי כי כבדה העבודה על העם הזה (נחמיה ה' י"ח) מהו לחם הפחה הונא בר יוקו אמר הקקבטין [הוי אם ארעב לא אומר לך]: ריח ניחחי תנא אין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה כלום האורחים נהנים ממנו אלא הריח [אמר להם הקב"ה בניי מכל קרבנות שאתם מקריבין לפני כלום אני נהנה מהם אלא הריח שנאמר ריח נחחי]: ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר (משלי י"ג כ"ה) צדיק אוכל לשובע נפשו זה אליעזר עבד אברהם שאמר לאמנו רבקה הגמיאיני נא מעט מים מכדך (בראשית כ"ד י"ז) גמיאה אחת ובטן רשעים תחסר זה עשו הרשע שאמר לאבינו יעקב הלעיטני נא מן האדם [האדם] הזה (שם כ"ה ל') אמר רבי יצחק בר אליעזר פער פיו אותו רשע כגמל ואמר אנא פתחי לפומי ואנת הוי משלח ואזיל כההיא דתנינן תמן אין אובסין את הגמל ולא דורסים אבל מלעיטים אותו (שבת פכ"ד): ד"א צדיק אוכל לשובע נפשו זו רות המואביה דכתיב ותאכל ותשבע ותותר (רות ב' י"ד) א"ר יצחק את ש"מ תרתי או ברכה שרתה בידו של צדיק או ברכה שרתה במעיה של צדקת [אלא מן מה דכתיב ותאכל ותשבע ותותר נראין הדברים שהברכה שרתה במעיה של צדקת] ובטן רשעים תחסר אלו אומות העולם א"ר מאיר שאלתי את רבי דוסתאי (אחד) מן כוכבה (אמר לו) מהו ובטן רשעים תחסר (אמרתי לו) [אמר לי] גוי אחד היה בעירנו ועשה סעודה לכל זקני העיר (וזימני) [וזמנני] עמהם והביא לפנינו מכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית ולא היה שלחנו חסר אלא אגוזי פרך בלבד מה עשה נטל את הטבלא מלפנינו שהיתה יפה כששה ככרי זהב ושברה אמרתי לו מפני מה עשית כן אמר לי רבי אתם אומרים העולם הזה שלנו והעולם הבא שלכם ואם אין אנו אוכלים עכשיו אימתי אנו אוכלים וקראתי עליו הפסוק הזה ובטן רשעים תחסר: ד"א צדיק אוכל לשובע נפשו זה חזקיהו מלך יהודה שתי (אוגדות) [אגודות] של ירק וליטרא אחת של בשר היו מעלים לפניו בכל יום והיו ישראל מליזים אחריו ואומרים זה מלך ורצין בן רמליהו מלך ומשוש את רצין בן רמליהו (ישעיה ח' ו') יאי מלכות לרצין הדא היא דכתב יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט ומשוש את רצין בן רמליהו (שם) מה ההולכים לאט בר קפרא אמר חזרנו על כל המקרא ולא מצינו [מקום] ששמו לאט אלא זה חזקיהו מלך יהודה שהיה מטהר את ישראל במקוה של ארבעים סאה מנין לאט אמר להם הקב"ה אוכלים אתון בעיין לכן הנני ה' מעלה עליכם את מי נהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו (שם שם ז') ובטן רשעים תחסר זה מישע מלך מואב [שנאמר ומישע מלך מואב] היה נוקד (מלכים ב' ג' ד') מה נוקד רועה והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר (שם) מה הוא אלף אילים צמר ר' אבא בר כהנא אמר (פרומטוי) [פרובטוי]: ד"א צדיק אוכל לשובע נפשו אמר להם הקדוש ברוך הוא בניי מכל קרבנות שאתם מקריבים לפני כלום אני נהנה מהם אלא הריח [שנאמר] ריח נחחי: תשמרו להקריב לי במועדו אתה צויתה פיקודיך לשמר מאוד (תהלים קי"ט ד') והיכן צוה בחומש הפיקודים לשמר מאוד תשמרו להקריב לי במועדו: היא הפרשה האמורה להלן היא הפרשה האמורה לכאן ולמה היא (אומרת) [אומרה] ושונה ר' יהודא ור' נחמיה ורבנין ר' יהודא אומר לפי (שהיה) [שהיו] ישראל אומרים לשעבר היו המסעים נוהגים התמידים [נוהגים] פסקו המסעים פסקו התמידים אמר הקב"ה למשה לך אמור להם שיהיו נוהגים בתמידים ורבי נחמיה אומר לפי שהיו ישראל מגללים בתמידים א"ל הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לישראל שלא יהו מגללים בתמידים ורבנן אמרין להלן לתלמוד וכאן למעשה רבי אחא בשם רבי חנינא בר פפא לפי שהיו ישראל אומרים לשעבר היינו מקריבים קרבנות ומתעסקים בהם ועכשיו שאין אנו מקריבים מהו להתעסק בהם אמר להם הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בהם כאילו אתם מקריבים אותם רב הונא אמר אין גליות הללו מתקבצות אלא בזכות משניות מה טעם כי יתנו בגוים עתה אקבצם (הושע ח' י') רב הונא אמר חורי כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכ"מ מוקטר ומוגש לשמי מנחה טהורה (מלאכי א' י"א) וכי יש מנחה בבבל אלא אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בהם כאילו אתם מקריבים קרבנות ושמואל אומר ואם נכלמו מכל אשר עשה צורת הבית ותכונתו וגו' (יחזקאל מ"ג י"א) וכי יש צורת הבית עכשיו אלא אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ואתם מתעסקים בו כאילו אתם בונים אותו א"ר יוסי מפני מה (מתחילות) [מתחילין] לתינוקות מתורת כהנים א"כ יתחילו להם מבראשית אלא אמר הקב"ה מה הקרבנות טהורים אף התינוקות טהורים יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים: ר' אבא בר כהנא ור' אבון תרויהון בשם ר' עזריה דכפר חטייה למלך שהיה לו שני (מגריפים) [מגריסין] בישל לו הראשון תבשיל ואכלו וערב לו בישל לו השני ואכלו והיה ערב לו ואין אנו יודעים איזה ערב לו ביותר אלא ממה שהוא אומר לשני כתבשיל הזה עשה לי אנו יודעים של שני ערב לו יותר כך הקריב נח קרבנות וערב לו להקדוש ברוך הוא שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח (בראשית ח' כ"א) הקריבו ישראל קרבן וערב לו להקב"ה ואין אנו יודעים איזה מהם ערב ביותר אלא במה שמצוה את ישראל ואומר להם ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו אנו יודעים (שישראל) [של ישראל] ערב לו ביותר ר' אבין אומר למלך שהיה [מיסב] על הקובטין שלו והכניסו לו תבשיל ראשון ואכלו [והיה ערב לו וכן השני ואכלו וערב לו] והיה (מחיה) [ממחה] כזה שהוא ממחה את הקערה רבי אבין אומר חורי למלך שהיה מהלך בדרך הגיע לבורגנין הראשון ואכל לבורגנין השני ואכל שם ושתה שם ולן שם למה מתני על העולה היא העולה (ויקרא ו' א') אלא מלמד שהעולה כליל לאישים: כבשים בית שמאי אומרים שהן כובשים עונותיהם של ישראל כד"א ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו וגו' (מיכה ז' י"ט) וב"ה אומרים כל דבר שהיא [נכבש] סופו לצוף אלא כבשים בני שנה שהם מכבסים עונותיהם של ישראל כד"א אם יהיו חטאיכם כשנים וגו' (ישעיה א' י"ח) ובן עזאי אומר כבשים בני שנה שהם מכבסים עונותיהם של ישראל ועושים [אותם] כתינוק בן שנה. שנים ליום בגלל היום: שנים ליום פרקליט ליום והיו לי נאם ה' צבאות ליום שאני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד [אתו] (מלאכי ג' י"ז): שנים ליום שהם נשחטים עליהם לשם היום. שנים ליום שיהא יודע איזה נשחט בשחרית ואיזה נשחט בערבית: עולת תמיד א"ר יודא בר' סימון מעולם לא לן אדם בירושלים ובידו עון הא כיצד תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שנעשו בלילה ותמיד של בין הערבים היה מכפר על עבירות שנעשו ביום מ"מ לא לן אדם בירושלים ובידו עון מה טעם צדק ילין בה (ישעיה א' כ"א): ר' יהודה בר סימון בשם ר' יוחנן שלשה דברים שמע [משה] מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו בשעה שאמר ועשו לי מקדש (שמות כ"ה ח') אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה משה לא כשאתה סבור אלא עשרים קרשים בצפון ועשרים קרשים בדרום ושמונה במערב ואני יורד ומצמצם שכינתי בניהם למטה שנאמר ונועדתי לך שם וגו' (שם שם כ"ב) בשעה שחטאו ונתנו איש כופר נפשו (שם ל' י"ב) אמר משה רבון העולמים מי יכול ליתן פדיון נפשו אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלקים כפרו ויקר פדיון נפשם וגו' (תהלים מ"ט ז' וח') אמר לו הקב"ה לא כשם שאתה סבור אלא זה יתנו (שמות ל' י"ג) כזה יתנו א"ר מאיר כמין מטבע אש (הראהו) הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת כסא הכבוד והראהו למשה ואמר לו זה יתנו כזה יתנו ובשעה שאמר ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו אמר משה לפני הקב"ה רבון העולמים אם אני מכניס כל חיות שבעולם יש בהם כדי העלייה אחת או כל העצים שבעולם יש בהם כדי הבערה אחת דכתיב ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה (ישעיה מ' ט"ז) אמר לו הקדוש ברוך הוא משה לא כשם שאתה סבור אלא כבשים בני שנה שנים ליום ולא שנים בבת אחת אלא אחד בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים רב הונא בשם רב אמר שדי לא מצאנוך שגיא כח (איוב ל"ז כ"ג) לא מצינו כח גבורתו של הקב"ה אין הקדוש ברוך הוא בא בטרחות על ישראל וכיון ששמע משה כך התחיל משבח בישראל ואומר להם אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו (תהלים קמ"ד ט"ו):