פסוק המתחיל ומסתיים באות ע כ
מראה
- עיניכם הראת את אשר־עשה יהוה בבעל פעור כי כל־האיש אשר הלך אחרי בעל־פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך
- על־כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך
- על־דבר אשר לא־קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את־בלעם בן־בעור מפתור ארם נהרים לקללך
- על־כן יכבדוך עם־עז קרית גוים עריצים ייראוך
- על־כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה־חשך לנגהות באפלות נהלך
- עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל־מאהביך
- עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת־מצרים לשוא הרביתי [הרבית] רפאות תעלה אין לך
- על־הארץ מרתים עלה עליה ואל־יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם־יהוה ועשה ככל אשר צויתיך
- עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל־תועבתיך
- עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל־תועבותיך
- ערות־אב גלה־בך טמאת הנדה ענו־בך
- עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר־בים מצאתך
- ערב וכל־נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך
- עושו ובאו כל־הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך
- עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך
- עד־מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו־אש קנאתך
- עזרנו אלהי ישענו על־דבר כבוד־שמך והצילנו וכפר על־חטאתינו למען שמך
- על־עמך יערימו סוד ויתיעצו על־צפוניך
- עד־מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו־אש חמתך
- על־כפים ישאונך פן־תגף באבן רגלך
- עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך
- עמך נדבת ביום חילך בהדרי־קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך
- עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך
- עבדך־אני הבינני ואדעה עדתיך
- עת לעשות ליהוה הפרו תורתך
- עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך
- עוונותיו ילכדנו את־הרשע ובחבלי חטאתו יתמך
- עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף־רעך לך התרפס ורהב רעיך
- עד־מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך
- על־כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך
- עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן־השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך
- עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על־הגמלים ויקחום ואת־הנערים הכו לפי־חרב ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך
- עד־אן תמלל־אלה ורוח כביר אמרי־פיך
- עבים סתר־לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך
- ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי־לך
- עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי־קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך
- עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך
- ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא־חשחין אנחנה על־דנה פתגם להתבותך
- עוד מלתא בפם מלכא קל מן־שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך
- עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך