פלפולא חריפתא/עבודה זרה/קכד
עבודה זרה/קכד
ומים . שנתנסכו לפני עבודת כוכבים רש"י וכדלקמן:
ונגע עובד כוכבים. פי' או נגע עובד כוכבים:
אלא לרב. ובמגע עובד כוכבים איירי:
כר' יהודה. לקמן מייתי ליה.
מההיא דמשפך. דלעיל:
דההוא דסלק לקמן
ראשון ראשון בטל פסקא:
קאמר דה"מ וכו' דאל"כ מה חידוש אתא לאשמעינן תוס':
ה"ג ואין דבריו מובנים דבעיקר דינא דרב דימי. וכך העתיק הב"י סימן קל"ד וגריס לקמן כלי קטן מלא:
והלכתא כלישנא בתרא דבשל סופרים הוא. ועיין בריש מכילתין חלוקי דעות בפסק הלכה בתרי לישני:
ה"ג בגמרא כשלא קדם וסלקו הוי מין במינו וכן נראה ממאי דאיצטריך ליה לרבינו לקמן להביא ראיה דס"ל לר' יהודה סלק את מינו כו' מפרק הקומץ ואי איתא דהכא גר' וסבר ר' יהודה לא היה צריך לראיה אחרת וכן גירסת התוס' פרק הקומץ (מנחות דף כ"ג) ובפרק כל הבשר (חולין דף ק"ח:)
אסרה חתיכה נבילה. פי' אותה החתיכה שנעשית נבילה אפי' כשנאסרה במשהו ולא בנתינת טעם וכל זה לפירוש ר"ת ובפרק גיד הנשה כתב רבינו פירוש אחר לרבינו אפרים ובסוף פירקין גבי קדירה בת יומא סתם גם כן רבינו כר"ת עיין מ"ש בפרק גיד הנשה ולקמן בסוף פירקין:
למאן דמתני לה אמתני'. תימה מאי קושיא היא הואיל ואיכא אמוראי אליבא דר' יוחנן וגם למאי דמפרש אחר כך תקשה איפכא למאן דמתני ארבין והתוספות לא כתבו לזו הקושיא:
ה"ג לא יצטרפו עוד:
דקי"ל דאמרינן רואין גרסינן. ומש"ה פסק כר' יוחנן אע"ג דחזקי' רביה ואין הלכה כתלמיד במקום הרב כמ"ש רבינו בפ"ב גבי כבשין שדרכן לתת לתוכן יין אבל קשה לי דהר"ן כתב לעיל אדרב הונא בהחזרת הגרגותני בשם רבותינו הצרפתים דבפרק השוכר (היינו פירקין דהכא) קי"ל דאמרינן רואין א"כ הכא דוכתא דפסק דרואין וצריך א"כ שנגיה בלשון רבינו וקי"ל דאמרינן רואין ותקשה לפי זה אמאי פסקינן כר"י לגבי חזקיה רבו וי"ל כיון דרבי יהודה דהוא תנא קשישא מחזקי' הכי קי"ל ועיין לקמן אכתוב עוד מזה שצ"ע: