פלפולא חריפתא/עבודה זרה/פ
עבודה זרה/פ
ה"ג לבדו נמשך מצד העליון לצד התחתון. וכן הלשון בטור סי' קכ"ג:
אף אם נגע בתרצנים וזגי'. ועיין בפ' בתרא גבי הנצוק והקטפרס כו' דף ע"ב:
שמא החזיר גרגותני עי' לקמן בסמוך:
כך העתיק ב"י סי' קכ"ג ומיהו אין ללמוד משם איסור דשמא:
ור"ת היה אוסר כו'. עיין לקמן גבי חזרת גרגותני:
כיון דבהמשכה כל דהו כו'. אע"ג דלר"ת המשכה דוקא ירידת היין מהגת לבור הוא ההוא נמי בכל דהו סגי:
לא משמע כפי' ר"ת. פי' דלא הל"ל אלא פקוקה:
גממיות . פי' גומות:
גי' הירושלמי אלו לעצמן ואלו לעצמן אפי' מן מותר ונ"ל שצ"ל אפי' כן מותר. וה"פ דמהדר אמתניתי' אע"פ שהוא נוטל בידו כו' ומפרש עד כאן וכו' ובעי ליה היה נותן כו' אפי' כן מותר ופשיט גממיות מתחת כו':
ה"ג בתוספתא. דהוה פריש היין מן הזגין וסתמא דירושל' דלא כר"י בר בון וכן לקמן מייתי דגממיות שתחת העביט מותר:
כדי לשלות ממנו יין צלול. פי' מן הסל לפי שהיין נמשך לתוכו צלול ושואבין ע"י כלי ממנו:
לכל הענבים שבגיגית. שהכל חבור א' עיין פ' דלקמן (עבודה זרה דף ע"ב) גבי הנצוק והקטפרס:
ונ"מ למשנה אחרונה בגת פקוקה ומלאה. שלא נמשך בגת כלל אע"פ שאין עליו תורת יין ליאסר במגע עובד כוכבים מ"מ בתערובות יין של איסור הוא נאסר ובתוספות כתבו דהך ליתא למאי דקי"ל (בפרק בתרא בסוגיא דמערה יין נסך לבור כו') דסלק את מינו כמי שאינו ושאין מינו רבה עליו ומבטלו דה"נ חרצנים וזגין שאינן ממין היין רבין עליו ומבטלין אותו היין שהוחזק וכן מסיק בטור ס"ס קכ"ג:
דיין שבגיגית ושבגרגותני. הב"י בהעתקתו לדברי רבינו השמיט תיבת שבגיגית ולי נראה שאין למחקו לגמרי אבל צ"ל שבגת ואו הא או הא קאמר וכמו שאפרש לקמן בס"ד:
לפסק ר"ת. בפרק בתרא אדתנן התם הנצוק והקטפרס כו':