פלפולא חריפתא/עבודה זרה/יח
עבודה זרה/יח
עד ארבעין שנין. פירש"י משנולד ומסיים הר"ן שאין דעתו של אדם מיושבת עליו כראוי עד אותו זמן ע"כ כאותה ששנינו באבות בן ארבעים לבינה וכתב עוד הר"ן ז"ל ובגמרא פרכינן והא רבה הוא דאורי כלומר אע"פ שכל ימיו לא היו אלא ארבעים שנה כדאיתא בפרק קמא דר"ה ומפרקינן התם השוין כלומר שאין בעירו גדול ממנו וכו' ויש לתמוה על הרמב"ם שלא חלק בהלכותיו וכן על הרי"ף ע"כ ומינה דאף על רבי' הרא"ש זו התימה בעצמו ובקצור מסיים אא"כ אין גדול ממנו בעירו ובי"ד סי' רמ"ב לא כתב כן אלא העתיק לדברי הרמב"ם והב"י כתב שאפשר שהרי"ף והרמב"ם מפרשים דעד כמה הגיע להוראה קאי עד כמה רשאי לעכב עצמו מלהורות ואקשי מרבה דה"ל לעכב כיון דרשאי ושני בשוין כלומר אינו רשאי לעכב אלא בשוין ורבה לא היה גדול [כמוהו] והרי"ף לא הוצרך ללמדינו שאה אינן שוין דרשאי להורות אפי' קודם לכן דבדורות הללו א"צ להזהיר על כך ומתרץ נמי להרמב"ם ע"ש:
אלא לבסוף. כדאיתא בפ' איזהו נשך כמ"ש בתוס':
ד"א לא תחנם גרסי' וברייתא היא לא מדברי ר' יוסי בר חנינא:
ה"ג לרב דאמר:
עובד כוכבים זה. והכי לשון הרי"ף אבל בגמ' כותיה זו ונראה יותר גירסת רבי' ורי"ף דבעובד כוכבים נמי שייך לומר שהוא נאה: