פירוש קדמון על ספר חסידים/תקמט
ספר חסידים תקמט
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
יו"ד קטנה שבאותיות כו'. ר"ל לכך נקראת יו"ד שהיא קטנה שבאותיות אותיות יו"ד של מלת יודה לפי שאם יבא אדם כו' שיודה ויקטין עצמו ויאמר אל כו': וגם סתמו כו' ר"ל לכך מפני מרים בת בילגה סתמו טבעתה של בלג' שאע"פ שע"י כך יתביישו קרוביה דהיינו כל משמרות בילגה: וגם כו' ר"ל יען שהיו לבני העיר תחלה שליטים רחמנים והיו עושים טובות לבני העיר ומאסו בהם לכך ימדדם ה' מדה כנגד מדה ויתן להם שליטים אכזרים ועושים רע לבני העיר וכן אמר ישעיה ח' יען כי מאם העם הזה את מי השלוח וגו' ולכן הנה ה' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים וגו' דהיינו שימדדם ה' מדה כנגד מדה עיין אברבנאל: וא"ת וכי ערבונא כו' ר"ל וכי נוטלים ממנו משכון קודם שחטא לענוש אותו כשיחטא כמו שאמרו כו' ובכאן נעשה כמו כן שהרי אמרינן אלא כך אמר הקב"ה אני אחיה כו' כשיחטא כו' וקאמר דזה אינו קושיא דבאמת אין הקב"ה מעניש את האדם על החטא קודם שיחטא כמו שמסיים אבל אין נפרעין כו' קודם שיחטא אלא הקב"ה רואה כו' ולפי שעתיד כו' לפי מעשה שרואה באדם ולכך הקב"ה שיודע העתידות שעתיד לחטא יחיה זה להיות לשטן לזה לעתיד או לבניו של צדיק כשיחטאו ולכך בעת כו' אלא כו' שאינו אומר רשע מפני שאין מחליטו לרשע לענוש לו קודם שחוטא אלא לפי כו' וכתיב וירדוף עד דן מלמד כו' מכח ע"ז שעתיד להיות בדן תשש כוחו להניח מלרודפם שמעינן מניה שאעפ"י שאין הקב"ה מעניש על החטא שעתיד לחטוא מ"מ עושה רושם לפניה וע"כ הקב"ה שיודע העתידות מחיה זה כנ"ל: נ"א קודם שיחטא וא"ת א"כ למה טף של אדם מתים וכן א"ת צדיק כו' והלא אינו אוחז מקצת מעשה אבותיו בידו בנו של ירבעם כו' וגם שלא יהרג אלא זה ראוי לכל הבני' כו' והרע לא יקבלו ועוד שיש לבן כו' כיהונתן לשאול וא"ת א"כ למה נבלעו טף ונשים לדתן ואבירם וכן תאמר זה למה לקו טף של סדום לפי שבאה כו' אלא כשאדם כו' זכות לא ינצל ואותו כו' אחר כמה שנים ניצול וכן הצדיק כו' מצרה גדולה שניצול עמו מקטב מרירי כל בן רשע אשר לו ע"י אף גם כו'. ר"ל וא"ת א"כ דאמרינן אין נפרעין כו' קודם שיחטא למה טף כו' וכן א"ת למה צדיק כו' בשלמא הא דמת בנו של ירבעם בחייו כדי כו' ומשני ואמר אלא זה ראוי כו' אז ראוי כו' עונם ועוד יש לתרץ על צדיק ורע לו צדיק בן רשע משום שיש לבן כו' ולא הוכיחו וקאמר וא"ת א"כ למה נבלעו כו' כן כו' של סדום אותם שלא היו נידונים עדיין מאביהם וגם לא שייך האי טעם שרוצים לירש מאביהם שהרי הם וכל אשר להם נאבד ומשני ואמר לפי שבאה כו' עיין לעיל סימן קס"ד והשתא דאמרינן שאם בא אדם לידי סכנה אינו ניצול בלא זכות א"כ למה ניצול האי רשע הנ"ל מקטב מרירי בלא זכות ואמר ואותו רשע שניצול מקטב מרירי כו' שראה הקב"ה אחד כו' ניצול דהיינו שראה הקב"ה אחד מזרעו אחר כמה שנים שיהיה צדיק ע"כ ניצול האי רשע בזכות הצדיק שיצא ממנו וכן הצדיק כו' גדולה שניצול עמו מקטב מרירי כל בן רשע אשר לי ע"י שהצדיק ניציל מקטב מרירי אע"פ שאח"כ גם רשעים יוצאים ממנו שניצול עמו מקטב מרירי מ"מ ניצלו ע"י הצדיק ה"ה הרשע ניצול ע"י הצדיק שיצא ממנו ובזה מדה טובה מרובה אע"פ שאין הקב"ה מעניש קודם שיחטא אבל משלם שכר על הזכיות קודם שנעשו ואמר אף גם כו' שאפילו אם תמצא לומר שבמקום אחר אינו משלם על זכיות שכר קודם שנעשה כאן יש לו לשלם משום שאף גם כזאת כו' וכן כו' מזה מוכח שנעשה כן כמו שמסיים הא למדת שהקב"ה מקדים כו': לכן כו' ר"ל אל תהרהר אחר מדותיו של הקב"ה למה ניתן שלוה לרשעים כדמסיים לכך כו' משלות הרשעים כי שמא בעבור העתיד לעשות היא כדאיתא בסמוך באותו רשע שניצול מקטב מרירי או מכח אבותיו כאיתא לעיל בסימן זה: לכך א"י כותב כו' ר"ל שהרי אין בידינו לדעת משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים: והקב"ה לא בעבור עון כו' ר"ל למה באמת הביא הקב"ה יסורים על איוב הלא כתיב כי אין כמוהו בארץ וגו' אלא לנסותו כו' לכך נכתב ספר כו' רצה להביא מן התורה שהקב"ה מביא את האדם לידי נסיון ומה גם שהביא הקב"ה את איוב לידי נסיון אינו כתוב בפירוש בפסוק: