לדלג לתוכן

פירוש קדמון על ספר חסידים/קכא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים קכא
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

שנו חכמים העושה מלאכה בע"ש ובעי"ט כו'. ה"ג בפסחים נ' ע"ב מאי אריא בע"פ אפילו ערב שבת וערב י"ט נמי דתניא כו' מן המנחה ולמעלה כו' התם מן כו' סמוך למנחה לא הכא מחצית כו' גופא והעושה מלאכה בע"ש ובערב י"ט מן המנחה ולמעלה ובמ"ש ובמי"ט ובמי"כ ובכל מקום שיש כו' לאתויי ת"צ כו' ת"ר יש זריז כו' זריז ונשכר דעבד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא כו' ופי' רש"י מאי אריא ע"פ דקתני עד חצות במנהגא כו' ולמה לי למתני חצות לאשמועינן הך דוקא הא כל עי"ט אסירי. שם רש"י מן המנחה תשע שעות סמוך למנחה קודם לכן. במ"ש משום כבוד שבת שמוסיפין מחול על הקודש משום דקשה ליה לרש"י מאי מקשי מאי אריא כו' דלמא מש"ה נקיט דוקא ע"פ דקודם חצות תליא במנהגא לאפוקי ע"ש וערב י"ט דאינו שם איסור אלא אחר חצות מן המנחה ולמעלה לכך פי' רש"י דקושיא הכי הוא דלא היה לו למתני חצות למידק דלאחר חצות אסור שהרי כל ערב שבת וערב י"ט לאחר חצות אסור אלא הוי ליה למתני סתם מקום שנהגו בערב פסח עושים דממילא ידעינן דקאי אקודם חצות דתליא במנהגא דאי לאחר חצות איסור' הוא בכל ע"ש ועי"ט אלא ודאי נקט חצות למידק מניה דדוקא בע"פ הוא דאסור לאחר חצות ולא שאר ע"ש ועי"ט לכך מקשי מאי אריא כו' ומשני שבאמת הכי הוא דנקיט מלת חצות לאשמועינן דדוקא ע"פ הוא דאסור תיכף לאחר חצות הא שאר ערב שבת וי"ט אינו אסור אלא מן המנחה שהוא תשע שעות הא סמוך למנחה דהיינו לאחר חצות אינו אסור לכך נקיט רש"י בלישנא מלת קודם לכך למימר דהאי סמוך לאו דוקא אלא ר"ל קודם לכך תיכף לאחר חצות והחסיד המחבר ספר חסידים זה קשה לי' על פי' רש"י דמשמעות הגמ' מאי אריא כו' משמע דמקשי נמי אקודם חצות וה"ק מפני מה יש מקומות שאינם עושין מלאכה קודם חצות משום שאחר חצות הוא איסור ומשום האי איסורא קודם חצות נמי אינם עושים מלאכה א"כ מאי אריא כו' דתני כו' מן המנחה כו' וגם דוחק לומר דסמוך למנחה שלא הוא תיכף לאחר חצות ומנחה הוא מנחה קטנה דהיינו תשע שעות אלא מנחה פי' מנחה גדולה שהוא משש ומחצה וסמוך למנחה גדולה פי' כמו חצי שעה מקודם תיכף לאחר חצות ועוד קשה לפי' רש"י דלפי פירושו בע"ש קודם חצות מותר לעשות מלאכה ובסמוך נקיט הגמרא בלישנא זריז ונשכר כו' ולא עביד במעלי שבתא דמשמע דבערב שבת אפי' קודם חצות לא יעשה מלאכה אלא יעסוק בצרכי סעודת שבת וה"פ דגמרא מאי אריא ע"פ כו' אפי' ע"ש כו' דתניא כו' מן המנחה ולמעלה כו' דפירושו מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה והטעם דאסור כדי לעסוק בצרכי סעודת שבת ומפני זה דאסור משש ולמעלה ג"כ קודם חצות לא יעשה מלאכה כדי לעסוק בצרכי סעודת שבת ע"כ קשה מאי אריא כו' ולפי זה א"ש דמוסיף כאן חנוכה ופורים ור"ח שהרי בע"ש אסור לעשות מלאכה כדי לעסוק בצרכי סעודת שבת שהוא מצוה ומהאי טעמא אסור נמי בר"ח חנוכה ופורים שג"כ סעודתו היא מצוה ויתורץ לפי זה מה שמוסיף המחבר החסיד חנוכה ופורים ור"ח אף שהיה הגירסא בגמ' לפניו כמו שאיתא לפנינו בגמ' שלא נזכר חנוכה ופורים ור"ח ומשני התם מן כו' סמוך למנחה לא ר"ל התם עיקר איסור הוא מן המנחה ולמעלה שהוא משש שעות ומחצה וע"י איסור משש שעות ומחצה נאסר ג"כ קודם חצות סמוך למנחה תיכף לאחר חצו' חצי שעה קודם מנחה גדולה עיקר איסור אינו הכא מחצות כו' תיכף לאחר חצות שהוא חצי שעה קודם מנחה גדולה הוי נמי איסור מן הדין: