פירוש קדמון על ספר חסידים/נג
ספר חסידים נג
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
כי קו לקו כו' אותו חטא שחטא. ר"ל כפי שחטא ולא יותר ממה שחטא דאין הקדוש ברוך הוא מעניש אדם אלא כפי שחטא: וכיוצא בו אם זכה כו' ר"ל כיוצא בו אם זכה שמשלם לו הקב"ה מדה במדה אבל מדה טובה היא יותר שמשלם לו הקב"ה שכר דבר שלא חשש בו נוסף על שכר זכות שעשה כמו שמביא בסמוך משלמה שנתן לו הקב"ה ג"כ שכר שלא שאל על תקנתו וזה שמסיים: הרי כו' ר"ל משלמה מיכח דבר זה שאם אינו חושש בתקנתו הקב"ה מספיק לו בשבילו דהיינו בשביל דבר זה שלא חשש בתקנתו הקב"ה מספיק לו: נ"א חונן הדעת והשיבנו וסלח לנו. עיין לקמן תשנ"ב ור"ל אחר שלש ראשונות תקנו בתחלת ברכות של חול אתה חונו והשיבנו וסלח לנו שהם רצון הקב"ה ואח"כ תקנו שאר ברכות שהם צרכי אדם להורות דבר זה שלא יחוש על צרכיו נגד רצון הקב"ה לכך מתפללים תחלה על רצון הקב"ה ולהתפלל עליו כמו תפלת משה וע"כ אם צריך לאותו דבר נגמל לו כעין מדה זו ונענה תחלה ור"ל כגון אם אירע לו דבר שמצטער עליו כגון אבדה ספינתו בים וכיוצא בו חייבים כלם להצטער עמו: ולהיות מצר בצרתו ולהתפלל עליו ר"ל אם יש לו חולה או שום צרה שמועיל תפלה לצאת מצרתו יהיו מצירים בצרתו ויתפלל עליו שנא' חלילה וגו': כתיב באיוב הן בעבדיו לא יאמין משה כו' ר"ל בעבדיו הצדיקים כגון משה ושמואל לא יאמין כמו שמביא: משה אמר כו' ונענש כו' וכן שמואל אמר כו' ונענש כו' ר"ל נמי מדה כנגד מדה: וכן אל יהדר אדם כלל כו' ר"ל לא מבעיא שישבח אדם עצמו כנ"ל כמשה ושמואל אלא וכן לא יהדר אדם כלל שישבחוהו בני אדם דהיינו שלגמרי לא יפציר ויסרב ויהדר שישבחוהו בני אדם כו': וכל ההולך כו' ודוחק רגליו כו' ר"ל משום שנא' השמי' כסאי והארץ הדום רגלי וגו': וקח משל כו' אחד ממלצריו כו' ר"ל ממונה על דבר אחד כמו שכתוב ויאמר דניאל אל המלצר אשר מינה וגו': והוא תמיד לנכח עינינו ר"ל כשאנו מגביהים עינינו בודאי רואה ואינו דומה למלך ב"ו שלפעמים מגביה עיניו ואינו רואה משום שאינו תמיד לנכח עיניו מכ"ש שלא נגביה עינינו אלא כו': נ"א יראה הבא כנגד גלגלי עיניו והענוה נותנת חן ומורא כו' ר"ל כדכתיב ולענוים יתן חן וגם נותנת מורא בהשפל אדם עיניו וקומתו מפני ענוה: ולא ילך בגלוי הראש (ברחוב) מפני מורא השכינה כי מפני ששכינה למעלה מראשו הולך שחוח מחמת מורא שכינה כנ"ל מפני זה נמי לא ילך בגלוי הראש (ברחוב) מפני מורא השכינה: נ"א ועל כן כו' ור"ל בהשפל עיניו תמיד מפני מורא השכינה אשר היא נוכח פניו ממילא ע"כ יזכור בוראו תמיד כאלו כו':