פירוש קדמון על ספר חסידים/לג
ספר חסידים לג
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
מפי עליון לא תצא הרעות והטוב אין הקב"ה. ק"ל והלא אמרינן הכל בידי שמים כמו שמביא בסמוך והאיך אמר הפסוק כך ומתרץ דפסוק קאי על יראת שמים דאין הקב"ה גוזר על האדם כו': וכן אמרו חכמי' כו' שנאמר ועתה וגו' ר"ל מדאמר הכתוב שהקב"ה שואל ליראה משמע שנתן הקב"ה לאדם שני דרכים ובידו לבחור הטוב דהיינו היראה ואין צריך להביא ראיה שהכל בידי שמים דאם לא מוכח שהוא בבחירה של אדם ממילא היא בידי שמים והא דאמר הכתוב כ"א ליראה אינו רוצה להורות לן על שאר דברים שהן בידי אדם אלא ה"ק כ"א דבר קטן שהוא היראה הקב"ה שואל ממך לכך מקשי הגמ' עתה וכי היראה דבר קטן הוא כו' ולא מקשי אפסוק משום דבפסוק הייתי אומר דמלת כ"א ה"פ אע"פ שהרבה דברים הם בידי אדם אינו שואל ממך כ"א ליראה שהוא דבר חשוב אבל עכשיו שאמרת שהכל בידי שמים ומלת כ"א פירושו כ"א דבר קטן כנ"ל לכך מקשי וכי היראה כו' והלא כו' והטעם דאין להקב"ה בבית גנזיו אלא היראה משום דלעתיד היצה"ר נדמה בעיני צדיקים כהר. משם דיצרו של אדם מתחדש בכל יום דאם נצחו היום מתגבר למחר וכן בכל יום מתגבר יצרו על אדם לנצחו ומטעם זה נמי מי שגדול מחבירו דהיינו שנשמתו נחצב ממקום גבוה מנשמת חבירו יצרו גדול מנשמת חבירו לכך כל הגדול מחבירו ונצח ליצרו כמה פעמים וכל פעם היה מתגבר יצרו א"כ יצרו נמי גדול מחבירו שלא נצח ליצרו פעמים הרבה כמו זה ולפי זה היראה דהיינו שהיה מתגבר על יצרו והלך ביראה כל ימיו הוא דבר גדול וא"כ היאך אמר משה שהלך ביראה כל ימיו כ"א ביראה דמשמע שהוא דבר קטן והלא לגבי צדיקים נדמה כהר כנ"ל עיין ברי"ף פרק החליל ומשנה לגבי משה כו' ור"ל שאני משה משאר צדיקים ולגביה הוי דבר קטן כדאיתא בתו' פרק השותפים בהני שלא שלט בהן יצה"ר דאין פירושו שלא שלט בהן כלל דא"כ איך קבלו עליה אגרא אלא ה"פ כיון שראה הקב"ה שדחקו עצמם להתרחק מן העבירה עד שעברו רוב שנותיהם סייעם הקב"ה מכאן ואילך שלא שלט בהן יצה"ר עיין במהרש"א מה שמקשה מדוד ע"ז ולפי זה צ"ל דהאי מ"ד ס"ל דמשה חטא דאל"כ היה לו ליחשב נמי משה בהני שלא שלט בהן יצה"ר לפי פי' תוס' הנ"ל והגמ' הנ"ל דמשני לגבי משה כו' ס"ל דמשה לא חטא והאי פסוק מה ה' וגו' כ"א ליראה אמר משה בשנת ארבעים סוף ימיו שמכאן ואילך סייעו הקב"ה שלא ישלוט בו יצה"ר לכך הי' היראה לגביה דבר קטן: וזהו שכתוב אחריו מה וכו' ר"ל כיון שפירושו של פסוק מפי עליון וגו' כנ"ל שמשימים לו שני דרכים וא"כ בחירת הרע תלוי בו וגמל רע לנפשו ע"כ כתיב אחריו של פסוק הנ"ל מה וגו' על חטאיו דהיינו שבחר לו דרך הרע וחטא וגרם רע לנפשו ע"ז יתאונן: בא וראה כו' ר"ל שלא תאמר שאין יכול לתקן מה שקלקל בחטא ע"כ אמר והתשובה וכו' דהיינו בעולם הזה הקב"ה מקבל תשובה מפני שיש לאדם הבחירה כנ"ל כאי' במדרש ילקוט תהלים י"ז מ"ו ע"ש כתיב אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד וכתיב ושוחד בחיק וגו'. לא יקח שוחד לעולם הבא ושוחד בחיק בעה"ז ומה השוחד שמקבל בעה"ז התשובה כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ובעל התשובה טעם טעם חטא וכופה יצרו לכך יש סברא שגדולים בע"ת יותר מצדיקים גמורים שלא טעמו טעם חטא ואין צריך גבורה כ"כ להתגבר על יצרו כב"ת ומהאי טעם אמרו בפרקי אבות יפה שעה אחת בתשובה בעה"ז כו' משום דלעתיד יבטל יצה"ר ואין הבחירה לאדם ואין לו אלא דרך הטוב לכך אין מקבלין תשובה ואין שום שכר מצוה לעה"ב כמ"ש מי שטרח בערב שבת כו' כיון שיבוטל הבחירה מכח שיבוטל היצה"ר וזהו שאמרו בפרק אבות סוף פרק ד' הוא כו' שאין לפניו כו' ולא משא פנים ולא מקח שוחד שהכל שלו דאי' לקמן שס"ה כתיב ישא וגו' וכתיב לא וגו' הא כיצד כו' ולא ישא פניו לעה"ב וה"ק שאין לפניו כו' ולא מקח שוחד דהיינו תשובה כנ"ל לעה"ב ומפרש למה אין מקבלין תשובה לעה"ב שהכל שלו דבשלמא בעה"ז מקבלין תשובה משום שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ויש לאדם הבחירה וכופה את יצרו לילך בדרך הטוב אבל לעתיד שיבוטל היצה"ר א"כ הכל שלו דהיינו אף היראה בידי שמים ואין לאדם הבחירה ע"כ אין שכר מצוה ותשובה לכך אין מקבלין לעתיד בתשובה: לעולמים ר"ל עולה הזה ולעה"ב כדאמרינן בגמרא הכרת בעה"ז תכרת בעה"ב עונה בה לא אמרתי אלא בעונה בה שלא עשה תשובה: