לדלג לתוכן

פירוש קדמון על ספר חסידים/יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים יב
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

שורש החסידות יראה. ר"ל יראת ה' הוא שורש החסידות ומפרש היראה כיצד תהיה: אלא ירא פן לא יהיה תמים כו' ר"ל שמתיירא שאם לא יעזוב הדבר הנאה שמתאוה שלא יהא תמים באהבת הבורא יתברך שמו ונאמר תמים וגו' שמזה נראה שצריך להיות תמים כנ"ל לכך עוזב הדבר הנאה המתאוה יראה באופן זה היא שורש החסידות ומסיים: וזהו הנקרא ירא ה' ר"ל יראה כנ"ל נקרא כך שמתיירא פן לא יהיה תמים עם ה' ולא משום ד"א: והגדר הגדול כו' כי שביעת המאכלות מביאו לידי הרהורי' רעים ר"ל כדאמרינן מלי כריסי זני בישא דהיינו שביעת המאכלות ומפרש דבריו כיצד כו' אל ימנע מלאכול כלל אלא כו' למלאות כו' כי אף שיאכל מכל דבר אינו בא מפני זה להרהורים רעים לכך אל ימנע מלאכול אלא מפני יראת ה' שירא שאם ימלא כריסו ממנו לא יהיה תמים ביראת ה' כי שביעת המאכלי' מביאו לידי הרהורים רעים לא ימלא כריסו ממנו וימנע מתאותו מפני יראת ה' כנ"ל: ואינו כו' ר"ל זה נמי נקרא ירא ה' שעושה המצוה אע"פ שקשה עליו לעשותו שירא שאם לא יעשה המצוה שלא יהי' תמים ביראת ה' ומביא ראיה מאברהם שאמר לו הקב"ה עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולמה דוקא עתם ולא מקודם אלא מפני שאמר לו הקב"ה דבר שהיה קשה לו לעשותו דהיינו לשחוט את בנו והוא לא היה נמנע מפני יראת ה' כנ"ל לכך עתה וגו' ממילא נשמע כנ"ל: