עת דודים כלה

עֵת דּוֹדִים כַּלָּה בּוֹאִי לְגַנִּי. פָּרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵץ רִמּוֹנִי:

חָלַף הַגֶּשֶׁם הַסְּתָו עָבַר. קוֹמִי רַעְיָתִי הַחֵשֶׁק גָּבַר.

נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִין בַּמִּדְבָּר. שָׁם אֶתֵּן דּוֹדִי לָךְ מַחְמַד עֵינִי:

יָפִית וְנָעַמְת כַּשֶּׁלֶג שִׁנֵּךְ: דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ.

צְאִי נָא וּרְאִי בְּעִקְבֵי צֹאנֵךְ. שָׁם אַקְרִיב קָרְבָּן נָסַכְתִּי יֵינִי:

יָרַדְתִּי חֵבְרָה לִרְעוֹת בַּגַּנִּים. לִרְאוֹת אֶת יָפְיֵךְ עֵינַיִךְ יוֹנִים.

שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה כְּמוֹ חוּט שָׁנִים. בְּתוֹךְ עִיר צִיּוֹן קוֹמִי רַנֵּנִי:

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת. אֶת אַהֲבָתֵךְ לַיְלָה לֹא תִּשְׁבֹּת.

מִיּוֹם נְדוּדֵךְ נָשָׂאתִי רִבוֹת. אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי.