עשרה מאמרות מאמר חקור דין ב לא
<< · עשרה מאמרות · מאמר חקור דין · ב לא · >>
ותו דייקינן סיפא דמתניתין דקאמר התם ובמספר הדורות לפניו הוא הקץ והביא ראייה ממה שנאמר בגאולת מצרים וכבר פירשו על הישועה הקרובה לבא זכו אחישנה ויהיה בעתה והן הן ארוכות וקצרות דמדרש איכה על פסוק היתה למס שהיה הקב"ה מטייל עם אברהם אבינו בבית המקדש בחרבנו וכן במדרש קהלת על פסוק מתוקה שנת העובד שהרמז בשני המקראות על תקון העולם שבנין הבית השלישי תחיית המתים תלוייה בו שאין לו זמן מוגבל אלו לא זכו ארוכות זכו קצרות דהיינו אחישנה. וכיצד תהיינה הארוכות הן עצמן קצרות דהיינו בעתה אחישנה כי הדדי מפורש ברישיה דקרא הקטן יהיה לאלף שישרצו במאד מאד ויכלו מהרה נשמות שבגוף דא תפארת כמו שפירש האר"י זצ"ל ואז תפסק הזוהמא מכל היצור שהוא נכלל באלף דור והם לגולגלותם ששים אלף רבוא אפילו יהיו כלם בזמן אחד כמו שביקש משה רבינו ע"ה יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויבא באורו בפרק שאחר זה והדר אמר ויברך אתכם עד אין חקר כאשר דבר לכם ולעולם היה בהם פרוטרוט נוסף על ששים רבוא להורות שבא מגדרי המספר כטעם ויהי מתיו מספר התפלל שיהיו המה המספר עצמו המתרבה עד אין קץ ולא יהא המספר מגדיר אותם כמו שהיה בתחלת צמיחתם שאמר יעקב על עצמו ואני מתי מספר לא אמר מתי בפת"ח אלא בצר"י סמוכים אל המספר וטפלים אליו. ועל היות יוצאי מצרים בלתי מוגבלים במספרם שיש להם שעור למטה אבל לא שיעור למעלה על כן היו לעולם יותר מששים רבוא ובמנין הראשון היו שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאוו וחמשים ולנו בו גימטריא בדבר הלמד מעניינו שהן ודאי פרפראות לחכמה כי אמנם מרגלא בפומייהו דרבנן שקול משה כנגד כל ישראל ויש באותיות שמו עם יו"ד דשכינתא שהיתה תמיד מאירה בו מספר ששים רבוא הא כיצד מ' פעמים ש' הם י"ב אלף וכלם חמשה פעמים הם ששים אלף וכלן עשר פעמים הרי ששים רבוא. עוד אותיות סיני כשנספרם על הדרך שזכרנו עולות לשלשים רבוא ויש אמנם סיני של מעלה מכוון כמו סיני של מטה ונרמז באותיות סיני כשמלואן סיני שני הרי שש מאות אלף. ויש באותיות השם הגדול כשנספרם גם כן על הדרך זה מנין אלף וחמש מאות בגימטריא מל"ך של"ם במספר הגדול של מנצפ"ך והאותיות כפולות במלואותן כנודע כי כפל הה"א בה"א אחרת כפלס וראה ועשה שהנקודה מוסב על נח נראה וכן כפל האותיות הרי שלשת אלפים. וההוראה היותר נודעה ומפורסמת למלוי זה של שם העצם שהוא האותיות בעצמן היא על העתיד שיהיה השם נקרא כמו שהוא נכתב אמנם על יחוד שני המאורות העליונים והשואתן שהרמז להם בשתי אותיות אחרונות של שם הנה אנחנו נמנה גימטריא אחרת באותיותיו י' פעמים ה' הם נ' נ' פעמים ו"ה הרי חמש מאות וחמשים: