עשרה מאמרות מאמר חקור דין ב ל
ועוד דקדקו בתוספות סוף קדושין בברייתא דהכל לפי זכותו של אדם דהא מזוני לאו בזכותא תלו ופירשו לפי מזלו. אף אנו נאמר דתנא ודאי דוקא קתני שכן מזל שעתו מגרר אחר זכות קדם ואפילו מששת ימי בראשית כטעם האיפה הידועה לאדם הראשון בשמות רבה וכמו שרמזנו בפרק הקודם והוא הזכות המאכיל לבעליו בכל דור ודור פירות ילשעתו ושומר את הקרן לעצמו ואותו זכות הוא הויה להם לבנים למזל לעתיד והמזל הזה צדיק יבחן כי יולידהו פעמים רבות תחת מבט שמימיי מטה את טבעו לתכונות שונות אשר לא כתורתינו כדי שיתגבר על יצרו וינצחהו וזה סוד הנסיונות דכתיב בהו להטיבך באחריתך. ואפשר גם כן שזכה האדם כבר לעמוד בנסיון אחד וישוב לימי עלומיו להבחן בנסיון שני כפי הוראת מזל שעתו והיינו דברא מזכה אבא כשיעמוד בזה המבחן החדש אך לא בהפך ואביי הוא דאמר בפרק תפלת השחר גמירי טבא לא הוי בישא אבל אין רבא מודה לו ואפילו לאביי אימר דשמעת ליה בדבר אחד בשני דברים מי אמר. ואולם בזכות האחרון תהיה הקרן קיימת למזל עליון שאין בו מבחן כלל אלא מזומן לתכלית הטובה וממנו בני למודי ה' עדי עד ישבו לכסא לו וחיים באור פני מלך ונזונים מזיו שכינה. ולמדנו לדורות שבנתים שאין כח בזכות דהשתא לשדד את המזל אם לא ביד חזקה וזו כחו של אברהם דצדק הוה קאי ליה במערב ואוקמוהו במזרח ואף על זה שיתבונן המשכיל כי עדיין יש תנאי מוקדם מששת ימי בראשית להשיב כל שנויי הטבע לתנאם הראשון אלא שאולי צדק במערב היה שנוי הטבע מהכרח המבחן וכשהחזירוהו למזרח הוא תנאו הראשון ואפשר גם כן שלא היה התנאי אלא על הבריאות הכוללות כגון הים שיקרע וישוב לאיתנו והחמה שתעמוד ליהושע ותשוב לסבובה. ואם נניח דמעקרא היה לו לאברהם צדק במערב אף אנו נאמר שאלמלא זכות זרעו אחריו שלא יפסיק לעולם כבר שב המזל לתנאו לשוייה לאברהם מחשוכי בנים והוא המגזם עלינו בכל דור ודור אלא שקדם רב חסד לזכור לבנים זכות כל האבות כחוט משולש שלא במהרה ינתק גם בניהם עדי עד יוסיפו זכיות לבאים אחריהם כי אין לך דור שאין בו כאברהם ולא בציר עלמא מתלתין ושיתא צדיקים בחוצה לארץ וכנגדן בארץ כדאיתא באגדה ובפרק גיד הנשה שטה אחרת גבי חומר שעורים ולתך שעורים דהושע ויובן עם זה מאמר חכמים כפי פשוטו בני חיי ומזוני לאו בזכותא פירוש דהשתא תליא מלתא אלא במזלא שעה שילד בה והוא עצמו תלוי בזכות קדם כאמור ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו ולנו עוד בזה דברים במאמר אם כל חי בחלק הראשון סימן ו' ובריש החלק השלישי ממנו יעויין שם: