לדלג לתוכן

עשרה מאמרות מאמר המידות ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

המדה הששית:

כלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט, כי תחלת המחשבה הוא סוף המעשה המשתלם על ידי התפארת שהוא מפרט כללי השרשים העליונים ומשפיעים למלכות, והיא דנה את העולם בדין אמת, יסודתו על הדעת השופט בצדק על פי הרצון העליון שיהיה הטבע הישר מיסר וגומל את האדם בדרך יבחר, והוא טעם הא דתנינן בעשרה מאמרות נברא העולם. והתנא הוא שואל לעצמו, ומה תלמוד לומר, לא שאל מפני מה היו עשרה כי הרבוי המתואר בשווי לשמור את דרך היחוד שממנו הכל ואליו הם שבים ללכת, לא יתרבה ולא יתמיד, ולא שתלם אלא במספר העשרה כנודע, ועוד אין שאלת מה תלמוד לומר נופלת רק על הדבר הפשוט המפורסם שאין צורך בהודעתו, אך כונת השאלה היתה מה הועילנו הכתוב לפרט מאמר מיוחד לכל הויה מיוחד, ותנא כי ארחיה אקרא קאי, והוסיף כח הקשיא במה שבארנוהו באמרו והלא במאמר אחד יכול להבראות. כי היחוד האמתי כולל הרבוי בעצמו וגורם אליו שיהיו החלקים דבקים וחושקים תמיד אל השרש, והוא המכוון באמת לכל מעשה בראשית, והשיב כי באו הכתובים ללמדנו למוד נפלא, והוא מה שהוטבעו המאמרות אחד לאחד בכח שוה לדבר ותמורתו, והוא האבוד והנצחיות אל ההויות שנבראו על ידי שהוא מסור לגמרי לבחירת האדם, ואם היו המאמרות כלם בכלל או בפרט מיוחסין בעצמן לכל ההויות, לא היתה תקומה לרשעים, שכן החוטא בהויה אחת יאבד טוב הרבה כי יפגום בכל המאמרות ומי יקימנו, עכשיו שחטא אחד פוגם מאמר אחד בלבד, אף על פי שהוא מחריב את העולם ונשאר בעינו, המאמר ההוא בוש מחבריו ונגרע מערכו של חוטא זה לפי שעה, מכל מקום הוא יותר נקל להסיר המניעה לגלוי שכינה בתחתונים, כי תיסרנו רעתו ומשובתיו יוכיחוהו. והוא הפירוש האמתי למלת ליפרע, שמשמע להגלות מן המחיצה של ברזל שהעון גורם היותה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. הא כיצד כתיב יהי אור. ואם המה עושים במחשך מעשיהם ואומרים מי רואנו, ימנע מרשעים אורם. כתיב יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. וכשהם חפצו בערבוביא, ארובות השמים נפתחו. וכן לענין הטובה, אם באורים נכבד ה'. הוא יהיה לנו לאור עולם, וכשנשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים, כתיב ואתה תשמע השמים. וזה הדבר גם כן יכפול שכרן של צדיקים, והוא אמרו ליתן שכר טוב. כי המצוה המתקיימת בהויה אחת מפייסת מאמר אחד המשלים לכל המאמרות, והרבה להם תורה ומצות לזכותם, שכן מדה טובה מרובה. ולמדנו מזה שהושוו הטבע והמעשה והגמול בנושא אחד, והוא הנרצה בידיעתו יתברך את בחירתנו: