עשרה מאמרות מאמר המידות ב
מראה
המדה השניה:
גזרה שוה, והיא פעולת התפארת הגוזר ומסרס הקלפות בכח עליון, כי הוא מכריע למעלה בין חכמה ובינה להשואת מדותיהן ליתן את האמור של זה בזה, ואין אדם זה היודע דעת עליון דן גזרה שוה מעצמו, פירוש אפילו בזמן שיש לו עזר כנגדו מאשה יראת ה' עצם מעצמיו, שאין ההכרעה בין החסד והדין בכל מקום משתלמת מבלעדיה כמבואר במקומו, אלא אם כן קבלה מרבו כתר עליון, ורבו מרבו עלת העלות, זו כל מעשהו באמונה היא בת זוגו שזכרנו הלכה למשה מסיני, ובכח זה עונשין מגזרה שוה, ולא מיקרי פתיחה לחובה כי הזכות שפתחנו בו במקום אחד נפתח בו שנית בשוין, אבל בקל וחומר אינו כן כי מה שיועיל לזכות את הקל לא יציל את החמור: