עם פתיחת החלון

כִּמְעַט תָּנֵץ הַחַמָּה, זֶה כְּיוֹם וּכְיוֹמַיִם –
וְהִשְׁכִּימוּ אֶל-תְּרִיסַי הַמּוּגָפִים קַרְנַיִם,
וּכְנִכְלָמוֹת תֶּאֱרֹבְנָה עֲדֵי נָפְלָן בַּחוֹר.
אָז תַּצְנַעְנָה לְהָצִיץ אֱלֵי חֲדַר מִשְׁכָּבִי,
וְכִבְשׂרַת חַג קָ ר וֹ ב תִּדְפֹּק חֶרֶשׁ עַל-לְבָבִי;
קוּמָה, נִרְדָּם! בָּא אוֹר, נָפַל אוֹר!
 
וּשְׁבִיל זֹהַר יְגֻנַּב גַּם-אֵלַי עַל-הַמִּטָּה.
עַד-שַׁקַּמְתִּי – וַתֶּאֱסֹף הַחַמָּה שַׁרְבִיטָהּ;
גֻּדְּעוּ קַרְנֵי הָאוֹר, הוּעַם נִבְלַע הַשְּׁבִיל –
וּכְבַתְּחִלָּה הֶאֱפִיל עָלַי צֵל חֲדַר מִשְׁכָּבִי,
וְכִשְׁמוּעַת חַג נִ דְ חֶ ה עָמְמָה פִתְאֹם לְבָבִי
וַתֶּאֱסֹף מִמֶּנּוּ תּוֹחֶלֶת וָגִיל.
 
אַךְ הַבֹּקֶר בְּפָתְחִי תְּרִיס חַלּוֹנִי הַסָּתוּם,
פָּרַץ פִּתְאֹם, כַּעֲזוֹז מַעְיָן נָעוּל גַּל-חָתוּם,
נַחְשׁוֹל אוֹרִים אֶל-חֶדְרִי וַיִּשְׁטֹף וַיִּז –
וְצִיצִיּוֹת הַזֹּהַר טָפְחוּ טָפְחוּ עַל-פָּנָי,
וּבִלְבָבִי הַנֵּעוֹר פָּתְחוּ פִיהֶם מַעְיָנָי
וַיָּקֵרוּ נְגֹהוֹת וָזִיז.
 
גַּנִּי עָמַד לְפָנַי, עָמַד מַזְהִיר וּמְצַחֵק,
הָרָקִיעַ עַל-רֹאשׁוֹ שָׁפַר, רָם וַיִּתְרַחֵק,
צִנַּת אָבִיב נְעִימָה עוֹלָה גַּל אַחֲרֵי גָל
מִן-הַקַּרְקַע הַשָּׁחֹר שֶׁהִתְחַמֵּם וְרָטָב,
מִן-הָעֵצִים שֶׁפִּתְּחוּ, נוֹתְנֵי רֵיחַ הַנָּטָף,
וּמֵרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וָטָל.
 
וְהֶעָבִים, תַּחְתִּיִּם וּשְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים,
זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה עֹבְרִים דּוּמָם מַחֲרִישִׁים,
וְעִם-כְּלוֹת מְלֹא-הָעַיִן בְּעֶצֶם הָרוֹם
זַכֵּי עָבִים מִתְפַּזְּרִים, צְחוֹרֵי עַרְפְּלֵי טֹהַר,
חֲטוּבֵי שַׁיִשׁ דַּק פְּנִינִי, גְּזוּרֵי סַפִּיר וָזֹהַר,
שִׁבְרֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד הַמְפֻזָּרִים בַּתְּהוֹם.
 
כָּל-הָעוֹלָם כְּחָדָשׁ: זֹה הַחַמָּה הַבָּרָה,
זֹה הָאָרֶץ הַמְּאִירָה אַךְ הַ בֹּ קֶ ר אֵל בָּרָא –
גַּם-מִלֹּבֶן כָּל-כֹּתֶל וּמִנֹּגַהּ כָּל-גָּג
אֶשְׁאַב שִׂמְחָה וְחַיִּים, אֶקְרָא שָׁלוֹם וּבְרָכָה.
לִבִּי חוֹגֵג אֶת-חַגּוֹ, לִבִּי נִפְתַּח לִרְוָחָה –
קָרֹא קָרָא אֵל נָאוֹר לֶחָג!
 
וְהַנְּגֹהוֹת תִּפְרֹצְנָה, בְּעַד חַלּוֹנִי תָּצֹפְנָה,
אֶת-הָרִצְפָה, הַקִּירוֹת, הַזָּוִיּוֹת תִּשְׁטֹפְנָה,
סָחֲפוּ כַּרְעֵי הַמִּטָּה, מִלְאוּ זָהָב כָּל-חוֹר – – –
אִלּוּ שֶׁבַע שְׁמָשׁוֹת, אֵל, בַּמָּרוֹם תָּלִיתָ,
נַפְשִׁי סֹבֵאת הָאוֹר לֹא יָכֹלְתָּ רִוִּיתָ –
רַבֶּה אוֹרִים, אֵל נָאוֹר, הַב אוֹר!
 
תרס"א.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.