על כף ים מות זה

לְשֵׁם אַחַד הָעָם
 
עַל-כֵּף יָם-מָוֶת זֶה, בְּרֹאשׁ הַסֶּלַע,
הִתְנַשֵּׂא לְפָנִים מִבְצָר יָשָׁן נוֹשָׁן;
כָּאֵמִים נִשְׁקְפוּ מֵחוֹרָיו קְנֵי הַקֶּלַע,
וּבְלֵב שָׁמַיִם תָּקְעוּ קַרְנוֹת צְרִיחָיו רֹאשָׁן.
 
וְצִים, אֳנִיּוֹת קְרָב, יָבֹאוּ שָׁמָּה
בְּיוֹם מִלְחָמָה;
וְדִבְּרוּ קְנֵי הַקֶּלַע עִם-הַצִּים.
וּמִדֵּי רָעַם וַיִּתְפּוֹצֵץ קוֹלָם –
וַיְהִי הַיָּם הַזֶּה וַחֲלַל הָעוֹלָם
לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים.
 
וְעַתָּה מֵת הַיָּם, נִתְיַתֵּם כֵּפוֹ.
מִבְצָרוֹ הָרוּס;
רַק נִדְבְּכֵי חֳרָבוֹת, אַבְנֵי מַעֲמָסָה
עִם גָּדֵר נֶהֱרָסָה
עוֹד תְּלוּיִם שָׁם בְּנֵס עַל-כְּתֵפוֹ
וּסְמוּכִים עַל הַנֵּס.
וַעֲרָפֶל עַד לֹא-יִקָּרֵעַ פָּרוּשׂ
כְּסָדִין לָבָן עַל-הַמֵּת.
וְעָב עַל-רְעָמֶיהָ כִּי תִדָּחֶה שָׁמָּה –
וְנִרְדָּמָה.
וְהַכֹּל כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר כָּאן בִּדְמָמָה –
"וְעַתָּה מֵת הַיָּם."
 
לְפָנִים עָלָה כָאן בִּלְבַב הַיָּם אִי שַׁאֲנָן,
אִי-תִקְוָה קָרְאוּ לוֹ, וּנְוֵה הַפֶּלֶא;
הָאֶרֶז שִׂגְשֵׂג בּוֹ, הַבְּרוֹשׁ הָרַעֲנָן,
וּמִגְדַּל מָאוֹר נִצָּב שָׁם עַל צוֹק הַסֶּלַע.
 
וְסִירוֹת קַלּוֹת, לִבְנוֹת הַכְּנָפַיִם,
לְאוֹר הַמִּגְדָּל הָיוּ בָאוֹת שָׁמָּה
וּמְבִיאוֹת עִמָּן שָׁמָּה צָהֳלַת חַיִּים –
וְנִשְׁפְּכָה עַל-גַּיְא וְרָמָה.
וּמִדֵּי צֵאת הַסִּירוֹת שׁוּב הַיָּמָּה –
וּבֵרַךְ חֶרֶשׁ אוֹר הַמִּגְדָּל צֵאתָן
מִמְּרוֹם הַצּוֹק הָאֵיתָן.
וַיְהִי הָאִי הַזֶּה לִנְוֵה הַבְּרָכָה עִם
מְקוֹר נֶחָמַת אֱלֹהִים.
 
וְעַתָּה מֵת הָאִי. לֹא-בְרוֹשׁ וְלֹא-אָרֶז;
הַקִּימוֹשׁ יִפְרֶה בוֹ עִם אֵזוֹב צָעִיר;
עַל-חַלְמִישׁ כַּנּוֹ אֶ חָ ד נִשְׁאַר, עֵד הֶהָרֶס,
הַמִּגְדָּל בְּרֹאשׁ הַסֶּלַע;
עֲרִירִי נִצָּב שָׁם, וּכְבוֹא הַחַרְסָה
יַד-סֵתֶר תַּדְלִיק בְּרֹאשׁוֹ נֵר הַפֶּלֶא,
וּכְמוֹ שֶׁהֵאִיר – יָאִיר.
לְמִי הוּא מֵאִיר שָׁם וְלָמָּה? –
וּסְבִיבָיו מֵת הַיָּם מְלֹא מֵאָה פַרְסָה,
וּמֵאָה פַרְסָה סְבִיבָיו שְׁמָמָה, שְׁמָמָה
הַסִּירוֹת לֹא תָבֹאנָה עוֹד בִּגְבוּלוֹ:
הָאַחַת נִתְקְעָה בַּיָּם הַקָּרוּשׁ,
בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה אַחַת אָבַד דַּרְכָּהּ,
וְאַחַת מָצְאָה קֶבֶר לָהּ עַל קַרְקַע
הַיָּם בְּלֵיל זְוָעָה
וְאִישׁ לֹא-יָדַע, וְאִישׁ לֹא-רָאָה –
וַיָּמָת כָּל-הָאִי וַיֵּשַׁם כֻּלּוֹ,
וּבָדָד, דֹּם, מִכָּל-הָעוֹלָם פָּרוּשׁ,
מִגְדָּלוֹ נִצָּב שָׁם וּמֵאִיר עַל-הַשְּׁמָמָה;
וְהַכֹּל כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר כָּאן בִּדְמָמָה:
"לְמִי וְלָמָּה?"
 
תרס"ו, אודיסא.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.