לדלג לתוכן

עיקר תוי"ט על עדויות ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

.אין פירוש למשנה זו

(ב)

.אין פירוש למשנה זו

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

(א) (על המשנה) הפורים. כיון דאמר מר שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום, אתי לזלזולי בחמץ. פירש"י שכבר מן הפורים ואילך התחילו הדרשנים לדרוש ברבים בהלכות הפסח. תוזקקו השומעים לעשות פסח לסוף ל' יום, ואם יעברו ב"ד את השנה לא יתקבלו דברי שלוחי ב"ד לשומעין לדחות את הפסח, שכבר שמעו מן הדרשנים. ע"כ. ואידך, מידע ידיע דשתא מעברתא בחושבנא תליא מלתא, וסבר חושבנא הוא דלא סליק להו לרבנן עד האידנא. גמרא:

(ב) (על הברטנורא) דת"ר אין מעברין את השנה אא"כ ירצה הנשיא:

(ג) (על המשנה) רשות. לדבר על עסקי צבור. רש"י:

(ח)

(ד) (על המשנה) חילוף. מפני כי הצבעים חסים על מי הצבע שלא יתפזרו יותר, מה שאין שולקי הזיתים מקפידים על שליקתן שאין למים צורך אלא מעט. וכשבא מנחם כו' שהיה צבע והיה בקי בענין וראה שהצמר והפשתן עולים' למעלה ואין מניחים למים להתפזר, קבלו ממנו עדותו. הר"א. והר"ב הצריך שישתמש בו, דאל"ה גם לשניהם לא היה בו שום טומאה, דלשליקה עצמה א"צ כ"כ. והראשונים היו סוברים דבשל צבעים הוא צורך גדול: