עין איה על שבת יג ג
מראה
ג. ואי עביד למרמא אימתא אאינשי ביתיה שרי. הכעס הוא דבר ארסי בהיותו מונח בפנימיות הנפש שהוא אל הזר שבגופו של אדם. אבל הפעולות שהן דומות לכעס והן נעשות למטרה טובה, אין בהן משום הקלקול של הכעס. ולהיפוך יש בהן משום הדרכה עצמית מאחר שהוא נזקק לעשות מפעל הדומה למפעל היוצא מתוך רתיחת הכעס ומכל מקום הוא שולט על רוחו ומנהיג גם את המפעל הזה למטרה רצויה לשם הדרכה מוסרית הרי הדבר משובח ועל כן אי עביד למרמא אימתא אאינשי ביתיה שרי.